לפני מספר ימים הופצו תזכיר חוק לתיקון סעיף 85א וטיוטת תקנות מכוח הסעיף, בנושא מחירי העברה. התיקון הצפוי, אם לא יהיו בו שינויים עד לגיבוש הנוסח הסופי, כולל בחובו חדשות מהותיות בכל הנוגע להתנהלות נישומים ישראליים שהם חלק מקבוצה בין לאומית, לרבות כל נישום שיש לו עסקה כלשהי עם צד קשור מחוץ לישראל. במבזק זה נעמוד על אותם שינויים, מבלי להיכנס להיבטים הטכניים והמקצועיים שבהכנת תיעוד מחירי העברה (חקר מחירי העברה).

רקע כללי

סעיף 85א לפקודה (ובהמשך, התקנות מכוחו) מסדיר את נושא מחירי העברה, הן את המחיר שיש לקבוע בעסקאות בין צדדיים קשורים והן את דרכי התיעוד וההוכחה הנדרשים. ככלל, הסעיף קובע שכל עסקה בה מעורבות שתי ישויות קשורות או יותר, ואחת מהן לפחות היא תושבת חוץ, מחירה ייקבע או ידווח ככלל לפי מחיר השוק.

התקנות שהותקנו מכוח הסעיף מסדירים את אופן מדידת וקביעת שיטת מחירי העברה הנכונה, כללי השוואה לעסקאות נהוגות בעולם בנסיבות דומות, התיעוד הנדרש והחובה למוסרו לפקיד השומה.

השינויים הצפויים, על קצה המזלג:

1. שינויים עקרוניים בהיקף התיעוד

החקיקה הצפויה מרחיבה באופן ניכר את הדרישות לצורך הכנת החקר. כך למשל – נדרש הסבר מפורט לגבי בעלי תפקידים בקבוצה (שם, תפקיד, ומיקום); שינויים שנעשו או שינויים צפויים במבנה הבעלות בקבוצה (גם אם אין לכך השפעה על קביעת מחירי העברה בין הצדדים); פירוט בדבר מתחרים; פירוט בדבר חברות שנכללו לצורך השוואה לרבות דוחותיהם הכספיים (!); תרשים אחזקות מפורט; תיאור עסקי הקבוצה, שרשרת האספקה, הסכמים בין חברתיים, מידע בדבר נכסים בלתי מוחשיים, מימון, ועוד.

ככלל, קיימות שלוש רמות דיווח המתבטאות בסוגי התיעוד הבאים:

• Master File – מידע מקיף אודות הקבוצה הרב לאומית בכללותה;

• Local File – מידע אודות עסקאות שביצע הנישום הישראלי עצמו (בעיקרון – חובה זו דומה לכללים הנוהגים היום);

• Country by Country (CBC) Report – דוח בין מדינתי הכולל מידע מקיף ומפורט על כל ישויות הקבוצה הרב לאומית- חובה זו רלוונטית לקבוצות ענק בעלות מחזור מאוחד הגבוה מ- 3 מיליארד ₪.

2. תחולת הסעיף

במצב הנוכחי, כללי מחירי העברה חלים על עסקאות בין שתי ישויות קשורות. הכללים החדשים יחולו גם על עסקאות של יחידות עסקיות בתוך אותה ישות – למשל – עסקאות בין מוסד קבע לבין המשרד הראשי או מוסדות קבע אחרים. אמנם, גם היום נדרשות חברות לייחס את ההכנסות המתאימות לפעילותו של מוסד קבע בהתאם לנסיבות ולכללי מחירי העברה מקובלים, ובהקשר זה אין שינוי מבחינה מהותית, אך מעתה יחולו במפורש כל הפרוצדורות הנוקשות והרחבות אשר במסגרת הכללים.

3. חובת הכנת חקר מחירי העברה

בנוסח הכללים דהיום, החובה להגיש לפקיד השומה עבודת מחירי העברה (בהתאם לכללים הקבועים בתקנות) הינה בתוך 60 ימים ממועד דרישת פקיד השומה, אם וככל שידרוש.

בפועל, נישומים רבים אינם מבצעים חקר מחירי העברה מלא, אלא מסתפקים בייעוץ כללי ביחס לשיטת התמחור ולמחיר הנקבע. מציאות זו נכונה במיוחד ביחס לכאלו שהיבטי מחירי העברה אינם מהותיים ביחס לכלל עסקיהם, או שהמחירים שנקבעו בין הצדדים המעורבים אמורים מבחינה לוגית להיות מחירי השוק (למשל, כאשר קיים שוני בבעלות בין שני הצדדים הקשורים ולפיכך יש ניגודי אינטרסים).

בחקיקה הצפויה נקבעה הוראה חד משמעית, לפיה עבודת מחירי העברה צריכה להיעשות ב"זמן אמת", עד למועד החוקי להגשת הדוח השנתי לאותה שנה, כאשר מסירתה המיידית בפועל תהיה עפ"י דרישתו של פקיד השומה. מיותר לציין, כי אי עמידה בתנאי זה מהווה הפרה של הוראה חוקית על פי הפקודה, על כל ההשלכות האזרחיות והפליליות הנוגעות בדבר.

4. רף כניסה לחבות החוקית החדשה המוצעת

לצערנו, רף כניסה כזה אינו קיים:

כל המבצע עסקה בינלאומית עם צד קשור נדרש לביצוע חקר, גם אם מדובר בעסקה חד פעמית, בעסקאות פשוטות יחסית (שירותי הפצה, Call -Center, וכו'), או בעסקאות בעלות היקף כספי שולי.

כידוע, עלות ביצועו של חקר מחירי העברה עלולה להגיע לסכומים ניכרים (וצפויה אף להתייקר בשל החקיקה הצפויה), וכך יוטל עול כספי כבד, בין השאר, על חברות צעירות שיש להן עסקאות בינלאומית, גם אם מדובר בחברות מפסידות (למשל בשלב תחילת פעילות). הדבר אבסורדי לחלוטין ואנו תקווה שנפלה שגיאה בידי המנסחים.

5. נטל ההוכחה

בדומה למצב החוקי היום, במקרה בו נישום תיעד ומסר את כל המסמכים הנדרשים בסעיף ובתקנות, נטל ההוכחה מוטל על כתפיו של פקיד השומה אם ברצונו לקבוע אחרת.

ואולם, לאור הרחבה קיצונית של דרישת הצגת הנתונים והמסמכים, נישומים רבים עלולים שלא לצלוח את העברת נטל ההוכחה. המשמעות הפשוטה היא כי פקיד השומה יהיה רשאי להוציא שומה לפי מיטב שפיטה ללא צורך בהכנת עבודת מחירי העברה נגדית מטעם רשות המסים (ראה חוזר 1/2020 ומבזקנו מספר 835).

המלצות ללקוחות

ראשית – נקווה שלאור הערות שנשלחו מטעם הלשכות, יעודנו ההוראות הדרקוניות לעיל.

שנית – בהינתן ההחמרות האמורות, מוגברת ההמלצה לפנות לקבל יעוץ מקצועי עוד בשלבי הפעילות הראשונים של פעילות בעסקאות בינלאומיות, ולגבי חברות קיימות – כבר עכשיו.

מבזק זה נכתב בשיתוף עם עו"ד ג'קי חולי, מייסד ושותף מנהל במשרד עו"ד ג'קי חולי ושות', המתמחה בתחום מחירי ההעברה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו, ולשאר חברי המחלקה למיסוי בינלאומי ממשרדנו.