מיסוי בינלאומי - תושבות: שנינו ביחד וכל אחד לחוד, הממשק בין ביטוח לאומי ומס הכנסה

לעיתים אנו נשאלים ע"י לקוחותינו כיצד לפעול מול המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") כשיש כוונה לנתק תושבות ישראלית לצרכי מס הכנסה ("תושבות מ"ה") – האם לפעול לניתוק תושבות בביטוח לאומי ("תושבות ב"ל") או לשלם את תשלומי המינימום החודשיים (177 ₪).

במבזק זה נעמוד על הקשר בין שני הגופים.

כידוע, שמירת תושבות ב"ל והמעמד הביטוחי בהתאם חשובה במיוחד בהיבט הבריאותי, וזו למעשה הסיבה העיקרית לשוני בהחלטה בין שני הגופים – שימור תושבות ב"ל ובמקביל ניתוק תושבות מ"ה.

המונח "תושב ישראל" לעניין הביטוח הלאומי פורש בפסיקה עפ"י מבחן מרכז החיים הנקבע לפי מירב הזיקות (היבט אובייקטיבי סובייקטיבי), ובהקשר זה יש דמיון לבחינת מרכז החיים גם על פי הפסיקה במס הכנסה. יחד עם זאת קיימים הבדלים (גם בפרקטיקה הנוהגת) בבחינת התושבות בין שני הגופים השונים: לדוגמא, השכרת דירה בישראל לתקופה של שנה בלבד עם אופציות הארכה עשויה להוות אינדיקציה לתושבות ישראלית בעיני המל"ל , כל עוד קיימת גמישות לחזרה לישראל, ומנגד לצורכי מ"ה, השכרת הבית לתקופה כזו (במקביל לשכירות/רכישה במדינה הזרה) עשויה לקבוע "בית קבע" דווקא מחוץ לישראל.

גם בעניין הליך הניתוק, הרי שהצהרה פוזיטיבית כלפי הביטוח הלאומי במקביל להפסקת תשלומים בפועל, עשויה להכשיר את הניתוק המיידי בעיני המל"ל, לעומת הבחינה המקבילה במס הכנסה שתיבחן ותוכרע עם השנים.

נציין כי המל"ל עשוי להפסיק מיוזמתו תושבות של יחיד, אם עזב את ישראל יחד עם בן/בת הזוג לתקופה ממושכת, בד"כ של מעל 5 שנים.

הפסקת או ניתוק תושבות ב"ל אינה יכולה בד"כ להיעשות באופן רטרואקטיבי, אלא בקירוב למועד הבקשה לניתוק (ובתנאי שמתקיימות הנסיבות לניתוק), שכן בתקופה בה משולמים דמי ביטוח למבוטח קיים כיסוי ביטוחי. כך קבע למשל בית הדין האזורי אשר דחה את תביעתם של בני הזוג בנימין יעקב גרוס ואשתו מריסה (ב"ל 56483-05-18) לביטול התושבות הישראלית לתקופה רטרואקטיבית (להרחבה – ראה מבזקנו מס' 840).

קיימים מספר תרחישים עיקריים בהקשר לשני הגופים:

• תושבות ב"ל והיעדר כל דיווח בישראל לפקיד השומה על הכנסות בעולם, בשל ניתוק תושבות מ"ה: ישולמו דמי הביטוח המינימליים (177 ₪), ולא ישולם מס הכנסה על הכנסות חו"ל.

• תושבות ב"ל, וקביעתן של הכנסות בחו"ל החייבות במס בישראל בשל שומה שהתקבלה ממס הכנסה הקובעת תושבות מ"ה ישראלית(!): היחיד יחויב בדמי ביטוח על אותן הכנסות כהכנסה פאסיבית, בשיעור של כ- 12% (5% ביטוח בריאות ו- 7% ביטוח לאומי), זאת בנוסף לחיוב עפ"י שומת מס הכנסה. אם קיימת אמנת ביטוח לאומי עם מדינת היעד, יחול החיוב רק ביחס לביטוח הבריאות. על הכנסות בישראל יחולו הוראות הדין הרגיל בעניין ביטוח לאומי.

• ניתוק תושבות ב"ל והיעדר הכנסות חייבות בישראל בשל ניתוק תושבות מ"ה: לא ישולמו דמי ביטוח כלל ולא ישולם מס הכנסה על הכנסות חו"ל. בהקשר זה ראוי להדגיש כי בשל היעדר הביטוח, מומלץ לפעול לרכישת ביטוח בריאות פרטי המעניק כיסוי דומה.

• ניתוק תושבות ב"ל, וקביעתן של הכנסות חייבות בישראל בשל שומה שהתקבלה ממס הכנסה הקובעת תושבות מ"ה ישראלית(!): על אף חיובו במס הכנסה עפ"י השומה, היחיד לא יחויב בדמי ביטוח (ראו הערה לעיל בדבר כיסוי ביטוחי). יצוין כי במקרה כזה, יתכן והמל"ל ינסה לבחון בשנית את עמדתו בעניין התושבות.

ראוי לציין, כי ניתוק תושבות ב"ל, מלבד העובדה שהוא מקטין את חשיפת תשלומי דמי ביטוח לאחר שומת מס הכנסה, כאמור לעיל, תורם בפני עצמו לקבלת עמדת ניתוק תושבות מ"ה, שהרי תשלום ביטוח לאומי בישראל מהווה את אחת האינדיקציות לקיומו של מרכז חיים לצורכי מ"ה. יחד עם זאת, על פי הפסיקה בשנים האחרונות, זיקה זו אינה מכרעת בפני עצמה, ומידת השפעתה על קביעת תושבות מ"ה תלויה ביחס לכמות ואיכות הזיקות האחרות.

חשוב לזכור, כי לניתוק תושבות ב"ל, השלכות לעניין חיוב בתקופת המתנה או פדיונה על-ידי תשלום מיוחד בסך של עד 12,120 ₪ לכל אחד מבני הזוג, זאת במקרה של החזרת הביטוח (בעת חזרה לישראל).

לסיכום, להחלטה האם לנתק תושבות לעניין ביטוח לאומי (בעת הגירה) השלכות משמעותיות, הן מבחינה כספית והן מבחינה ביטוחית.

לאור זאת, לפני קבלת החלטה יש לבחון כל מקרה לגופו לרבות גיל, מצב משפחתי, מצב בריאותי, רמת ההכנסה הצפויה, מעבר למדינת אמנה ועוד, וראוי לקבל ייעוץ מקצועי מתאים, בעוד מועד.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אייל כרמי, ולשאר חברי המחלקה למיסוי בינלאומי ממשרדנו.