מפעל טכנולוגי מועדף הינו מסלול ייעודי לחברות טכנולוגיה אשר נחקק בתיקון 73 לחוק העידוד בתחולה מיום 1.1.2017.

ככלל, שיעור המס המוטבים בו הם – 12% שיעור מס חברות ו- 7.5% במידה ומדובר באזור פיתוח, ובגין דיבידנד המחולק מהכנסות אלו – 20%.

תנאי מפתח כדי להיכנס למסלול זה הינו קיומו של מחקר ופיתוח בחברה – פרמטר הנמדד בהוצאות המו"פ ובעובדים (ישנם תנאים נוספים להיות החברה מפעל טכנולוגי מועדף. במבזק זה נתמקד בתנאים הרלבנטיים למו"פ בלבד!)

1. הוצאות המו"פ של המפעל, בשלוש השנים שקדמו לשנת המס הנדונה, היו בשיעור של 7% לפחות מסך הכנסות החברה, בחישוב ממוצע, או שהן עלו על 75 מיליון ₪ בשנה.

2. בחברה בעלת המפעל התקיים אחד לפחות מרשימה של תנאים ובהם: לפחות 20% מעובדי החברה הם עובדי מו"פ אשר מלוא שכרם שולם ונרשם בדוחות הכספיים כהוצאות מו"פ, או שהיא מעסיקה לפחות 200 עובדי מו"פ.

חלופה לתנאים 1 + 2 לעיל – הינו כי הרשות הלאומית לחדשנות הכירה במפעל כמפעל מקדם חדשנות. מתוך הנחה כי מיעוט מהחברות במשק יקבלו אישור שהן מקדמות חדשנות – הרי שעיקר החברות "צריכות לעבור" במסלול הרגיל של המו"פ.

מהות המפעל הטכנולוגי נשען על קיומו של IP בחברה – נכס בלתי מוחשי שבבעלותה, שממנו נובעות הכנסות החברה. לכן למשל חברה שמפתחת תוכנה או  פטנט, הכלי הנוח לאימות  היות המפעל  בעל הנכס הבלתי מוחשי הנ"ל – הוא עובדים העוסקים בפיתוח של מוצר זה.

בהמשך לתיקון החוק, נקבעו במאי 2017 תקנות לעידוד השקעות הון (הכנסה טכנולוגית מועדפת ורווח הון למפעל טכנולוגי), הקובעות את הכללים ליישום מסלולי ההטבות.  התקנות מתייחסות בעיקר לאופן יישום נוסחת NEXUS הקובעת את מנגנון הייחוס להכנסה הטכנולוגית הזכאית להטבה.

על פי התקנות, חישוב חלק ההכנסה המוטב יחושב באופן הבא:

התקנות תוקנו בעקבות כללי ה BEPS – Base Erosion and Profit Shifting Project – כללים ותנאים למתן הקלות במיסוי לגבי הכנסה מנכסים בלתי מוחשיים , של ארגון ה- OECD , שמטרתם מתן הטבות מס לבעלי נכסים בלתי מוחשיים מחד ומניעת הסטת רווחים ממדינה למדינה באופן לא הוגן מאידך.

לכללים החדשים השלכות מהותיות לתעשיית ההייטק בישראל: מצד אחד, חברות בין לאומיות זרות עלולות להעתיק את פעילותן מישראל למדינות שבהן נהוגה מדיניות מס נוחה מזו שבישראל. מצד שני, ישראל תוכל למשוך אליה פעילות מחקר ופיתוח, ועקב כך ליהנות מגידול בפעילות הריאלית של החברות הבין-לאומיות הזרות ומהגדלת תקבולי המס של מדינת ישראל מחברות אלו.

לסיום וליישום

לאחרונה יצאה החלטת מיסוי 3569/20 העוסקת בקבלת הוצאות מו"פ אשר סווגו בדוח החשבונאי כעלות המכר עקב תקינה חשבונאית 15 IFRS /606 ASC – כחלק מהמו"פ לצורך חוק העידוד.

כלומר, חשוב להתחקות אחר המהות ולא אחרי הסעיף הטכני בדוח הכספי.

שנית, חשוב להבין מהותית מהן הוצאות מו"פ ומדוע הן כלי עיקרי למתן ההטבות החוק העידוד.

שלישית, ראוי שרשות המסים תפרש לקולא מצבים בהם קיימים עובדי מו"פ בחברה, אך חלק מהתנאים החישוביים הטכניים – לא מתקיימים במלואם, כיון שהמהות גוברת על הטכניקה.

עקב מורכבות הנוסחאות, מומלץ לפנות לקבלת החלטת מיסוי שתאשש את קיומה של החברה בחוק העידוד לרבות עמידתה בתנאי המו"פ.

למשרדנו ניסיון רב בליווי ויעוץ מקצועי לחברות כאמור לרבות בבקשות לקבלת החלטות מיסוי ממחלקת חוקי עידוד שברשות המיסים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני, ממשרדנו.