מפעל טכנולוגי מועדף הינו מסלול ייעודי לחברות טכנולוגיה אשר נחקק בתיקון 73 לחוק העידוד בתחולה מיום 1.1.2017.
ככלל, שיעור המס המוטבים בו הם – 12% שיעור מס חברות ו- 7.5% במידה ומדובר באזור פיתוח, ובגין דיבידנד המחולק מהכנסות אלו – 20%.
תנאי מפתח כדי להיכנס למסלול זה הינו קיומו של מחקר ופיתוח בחברה – פרמטר הנמדד בהוצאות המו"פ ובעובדים (ישנם תנאים נוספים להיות החברה מפעל טכנולוגי מועדף. במבזק זה נתמקד בתנאים הרלבנטיים למו"פ בלבד!)
הוצאות המו"פ של המפעל, בשלוש השנים שקדמו לשנת המס הנדונה, היו בשיעור של 7% לפחות מסך הכנסות החברה, בחישוב ממוצע, או שהן עלו על 75 מיליון ₪ בשנה.
בחברה בעלת המפעל התקיים אחד לפחות מרשימה של תנאים ובהם: לפחות 20% מעובדי החברה הם עובדי מו"פ אשר מלוא שכרם שולם ונרשם בדוחות הכספיים כהוצאות מו"פ, או שהיא מעסיקה לפחות 200 עובדי מו"פ.
חלופה לתנאים 1 + 2 לעיל – הינו כי הרשות הלאומית לחדשנות הכירה במפעל כמפעל מקדם חדשנות. מתוך הנחה כי מיעוט מהחברות במשק יקבלו אישור שהן מקדמות חדשנות – הרי שעיקר החברות "צריכות לעבור" במסלול הרגיל של המו"פ.
מהות המפעל הטכנולוגי נשען על קיומו של IP בחברה – נכס בלתי מוחשי שבבעלותה, שממנו נובעות הכנסות החברה. לכן למשל חברה שמפתחת תוכנה או פטנט, הכלי הנוח לאימות היות המפעל בעל הנכס הבלתי מוחשי הנ"ל – הוא עובדים העוסקים בפיתוח של מוצר זה.
בהמשך לתיקון החוק, נקבעו במאי 2017 תקנות לעידוד השקעות הון (הכנסה טכנולוגית מועדפת ורווח הון למפעל טכנולוגי), הקובעות את הכללים ליישום מסלולי ההטבות. התקנות מתייחסות בעיקר לאופן יישום נוסחת NEXUS הקובעת את מנגנון הייחוס להכנסה הטכנולוגית הזכאית להטבה.
על פי התקנות, חישוב חלק ההכנסה המוטב יחושב באופן הבא:
התקנות תוקנו בעקבות כללי ה BEPS – Base Erosion and Profit Shifting Project – כללים ותנאים למתן הקלות במיסוי לגבי הכנסה מנכסים בלתי מוחשיים , של ארגון ה- OECD , שמטרתם מתן הטבות מס לבעלי נכסים בלתי מוחשיים מחד ומניעת הסטת רווחים ממדינה למדינה באופן לא הוגן מאידך.
לכללים החדשים השלכות מהותיות לתעשיית ההייטק בישראל: מצד אחד, חברות בין לאומיות זרות עלולות להעתיק את פעילותן מישראל למדינות שבהן נהוגה מדיניות מס נוחה מזו שבישראל. מצד שני, ישראל תוכל למשוך אליה פעילות מחקר ופיתוח, ועקב כך ליהנות מגידול בפעילות הריאלית של החברות הבין-לאומיות הזרות ומהגדלת תקבולי המס של מדינת ישראל מחברות אלו.
לסיום וליישום
לאחרונה יצאה החלטת מיסוי 3569/20 העוסקת בקבלת הוצאות מו"פ אשר סווגו בדוח החשבונאי כעלות המכר עקב תקינה חשבונאית 15 IFRS /606 ASC – כחלק מהמו"פ לצורך חוק העידוד.
כלומר, חשוב להתחקות אחר המהות ולא אחרי הסעיף הטכני בדוח הכספי.
שנית, חשוב להבין מהותית מהן הוצאות מו"פ ומדוע הן כלי עיקרי למתן ההטבות החוק העידוד.
שלישית, ראוי שרשות המסים תפרש לקולא מצבים בהם קיימים עובדי מו"פ בחברה, אך חלק מהתנאים החישוביים הטכניים – לא מתקיימים במלואם, כיון שהמהות גוברת על הטכניקה.
עקב מורכבות הנוסחאות, מומלץ לפנות לקבלת החלטת מיסוי שתאשש את קיומה של החברה בחוק העידוד לרבות עמידתה בתנאי המו"פ.
למשרדנו ניסיון רב בליווי ויעוץ מקצועי לחברות כאמור לרבות בבקשות לקבלת החלטות מיסוי ממחלקת חוקי עידוד שברשות המיסים.
לעיתים אנו נשאלים ע"י לקוחותינו כיצד לפעול מול המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") כשיש כוונה לנתק תושבות ישראלית לצרכי מס הכנסה ("תושבות מ"ה") – האם לפעול לניתוק תושבות בביטוח לאומי ("תושבות ב"ל") או לשלם את תשלומי המינימום החודשיים (177 ₪).
במבזק זה נעמוד על הקשר בין שני הגופים.
כידוע, שמירת תושבות ב"ל והמעמד הביטוחי בהתאם חשובה במיוחד בהיבט הבריאותי, וזו למעשה הסיבה העיקרית לשוני בהחלטה בין שני הגופים – שימור תושבות ב"ל ובמקביל ניתוק תושבות מ"ה.
המונח "תושב ישראל" לעניין הביטוח הלאומי פורש בפסיקה עפ"י מבחן מרכז החיים הנקבע לפי מירב הזיקות (היבט אובייקטיבי סובייקטיבי), ובהקשר זה יש דמיון לבחינת מרכז החיים גם על פי הפסיקה במס הכנסה. יחד עם זאת קיימים הבדלים (גם בפרקטיקה הנוהגת) בבחינת התושבות בין שני הגופים השונים: לדוגמא, השכרת דירה בישראל לתקופה של שנה בלבד עם אופציות הארכה עשויה להוות אינדיקציה לתושבות ישראלית בעיני המל"ל , כל עוד קיימת גמישות לחזרה לישראל, ומנגד לצורכי מ"ה, השכרת הבית לתקופה כזו (במקביל לשכירות/רכישה במדינה הזרה) עשויה לקבוע "בית קבע" דווקא מחוץ לישראל.
גם בעניין הליך הניתוק, הרי שהצהרה פוזיטיבית כלפי הביטוח הלאומי במקביל להפסקת תשלומים בפועל, עשויה להכשיר את הניתוק המיידי בעיני המל"ל, לעומת הבחינה המקבילה במס הכנסה שתיבחן ותוכרע עם השנים.
נציין כי המל"ל עשוי להפסיק מיוזמתו תושבות של יחיד, אם עזב את ישראל יחד עם בן/בת הזוג לתקופה ממושכת, בד"כ של מעל 5 שנים.
הפסקת או ניתוק תושבות ב"ל אינה יכולה בד"כ להיעשות באופן רטרואקטיבי, אלא בקירוב למועד הבקשה לניתוק (ובתנאי שמתקיימות הנסיבות לניתוק), שכן בתקופה בה משולמים דמי ביטוח למבוטח קיים כיסוי ביטוחי. כך קבע למשל בית הדין האזורי אשר דחה את תביעתם של בני הזוג בנימין יעקב גרוס ואשתו מריסה (ב"ל 56483-05-18) לביטול התושבות הישראלית לתקופה רטרואקטיבית (להרחבה – ראה מבזקנו מס' 840).
קיימים מספר תרחישים עיקריים בהקשר לשני הגופים:
תושבות ב"ל והיעדר כל דיווח בישראל לפקיד השומה על הכנסות בעולם, בשל ניתוק תושבות מ"ה: ישולמו דמי הביטוח המינימליים (177 ₪), ולא ישולם מס הכנסה על הכנסות חו"ל.
תושבות ב"ל, וקביעתן של הכנסות בחו"ל החייבות במס בישראל בשל שומה שהתקבלה ממס הכנסה הקובעת תושבות מ"ה ישראלית(!): היחיד יחויב בדמי ביטוח על אותן הכנסות כהכנסה פאסיבית, בשיעור של כ- 12% (5% ביטוח בריאות ו- 7% ביטוח לאומי), זאת בנוסף לחיוב עפ"י שומת מס הכנסה. אם קיימת אמנת ביטוח לאומי עם מדינת היעד, יחול החיוב רק ביחס לביטוח הבריאות. על הכנסות בישראל יחולו הוראות הדין הרגיל בעניין ביטוח לאומי.
ניתוק תושבות ב"ל והיעדר הכנסות חייבות בישראל בשל ניתוק תושבות מ"ה: לא ישולמו דמי ביטוח כלל ולא ישולם מס הכנסה על הכנסות חו"ל. בהקשר זה ראוי להדגיש כי בשל היעדר הביטוח, מומלץ לפעול לרכישת ביטוח בריאות פרטי המעניק כיסוי דומה.
ניתוק תושבות ב"ל, וקביעתן של הכנסות חייבות בישראל בשל שומה שהתקבלה ממס הכנסה הקובעת תושבות מ"ה ישראלית(!): על אף חיובו במס הכנסה עפ"י השומה, היחיד לא יחויב בדמי ביטוח (ראו הערה לעיל בדבר כיסוי ביטוחי). יצוין כי במקרה כזה, יתכן והמל"ל ינסה לבחון בשנית את עמדתו בעניין התושבות.
ראוי לציין, כי ניתוק תושבות ב"ל, מלבד העובדה שהוא מקטין את חשיפת תשלומי דמי ביטוח לאחר שומת מס הכנסה, כאמור לעיל, תורם בפני עצמו לקבלת עמדת ניתוק תושבות מ"ה, שהרי תשלום ביטוח לאומי בישראל מהווה את אחת האינדיקציות לקיומו של מרכז חיים לצורכי מ"ה. יחד עם זאת, על פי הפסיקה בשנים האחרונות, זיקה זו אינה מכרעת בפני עצמה, ומידת השפעתה על קביעת תושבות מ"ה תלויה ביחס לכמות ואיכות הזיקות האחרות.
חשוב לזכור, כי לניתוק תושבות ב"ל, השלכות לעניין חיוב בתקופת המתנה או פדיונה על-ידי תשלום מיוחד בסך של עד 12,120 ₪ לכל אחד מבני הזוג, זאת במקרה של החזרת הביטוח (בעת חזרה לישראל).
לסיכום, להחלטה האם לנתק תושבות לעניין ביטוח לאומי (בעת הגירה) השלכות משמעותיות, הן מבחינה כספית והן מבחינה ביטוחית.
לאור זאת, לפני קבלת החלטה יש לבחון כל מקרה לגופו לרבות גיל, מצב משפחתי, מצב בריאותי, רמת ההכנסה הצפויה, מעבר למדינת אמנה ועוד, וראוי לקבל ייעוץ מקצועי מתאים, בעוד מועד.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אייל כרמי, ולשאר חברי המחלקה למיסוי בינלאומי ממשרדנו.
משבר הקורונה הציף סוגיה קשה של עצמאים שונים, שפרנסתם נגדעה או צומצמה פלאים, ואשר בשונה מעובדים שכירים הזכאים לדמי אבטלה לרבות בתקופת חל"ת (בהתקיים התנאים הנדרשים) – מצאו עצמם כלא זכאים לכל תמיכה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל).
מצבם של חלק מהללו השתנה, וזאת כתוצאה מהרחבת התוספת הראשונה לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל"ב-1972 (להלן: הצו) הקובע כי נותני שירותים הכלולים בתוספת ייחשבו כשכירים לעניין חוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק), אף שהם למעשה עצמאים לעניין מס הכנסה.
הנהנים מהרחבת הצו הם אנשי מקצוע הנמנים עם עובדי צוות טכני ואומנותי בהפקות בתחום התרבות, וכן מורי דרך המדריכים תיירים בכלי רכב שבבעלותם.
תחולת שינוי הצו מיום 1.9.2020.
המל"ל פרסם ביום 1.10.2020 חוזר המתאר את שינוי הצו, תחולתו והשלכותיו, ופרסם בחודש ספטמבר 2020 הנחיות לאמור, באתר האינטרנט שלו.
רקע חוקי
ככלל, תכלית התוספת הראשונה של הצו להסדיר את מעמדם של נותני שירותים בענפים מסויימים ובתנאים מסויימים לעניין החוק, ולהרחיב את מעגל המבוטחים, במיוחד לענפי ביטוח אבטלה ופש"ר (פשיטות רגל ופירוקי תאגיד).
התוספת הראשונה בצו עוסקת בסיווגם של נותני שירותים מסויימים, כעובדים שכירים: מבוטח שעיסוקו מפורט בתוספת הראשונה, העומד בתנאים שפורטו בצו לגביו, ייחשב כעובד שכיר לעניין החוק, ללא צורך במבחנים נוספים.
הסיווג כעובד שכיר הוא רק לעניין החוק, על החובות והזכויות המוטלים וניתנים מכוחו, ואין בו כדי לקבוע דבר לעניין יחסי עובד-מעסיק או השלכות אחרות.
טרם תיקון הצו נכללו בתוספת הראשונה בין השאר (בכפוף לעמידה בתנאי ההתקשרות המתוארים בתוספת), אמנים, שחקנים ודומיהם בתחום הבידור, וכן מורי דרך המדריכים תיירים, ובלבד שאין הם עושים זאת בכלי רכב שבבעלותם.
השינוי והרחבת הצו
הצו הורחב לגבי שתי אוכלוסיות "עצמאים", ומעתה ייחשבו הללו לעניין החוק – כעובדים שכירים, בהתמלא התנאים שבצו:
קבוצה גדולה של בעלי מקצוע שונים התומכים בעולם הבידור, שאינם אמנים, שחקנים וכד', אלא אנשי הצוות הטכני של עולם הבידור כגון צלמים, אנשי תאורה, אנשי קול וכד' – נחשבים מעתה כשכירים לעניין החוק.
תנאי לסיווגם כשכירים הוא כי נערך עימם הסכם עבודה בכתב, מראש, לתקופה של רבע שנה לפחות, או לסדרה של חמישה ימי הפקה לפחות.
(בהופעות באמצעי תקשורת ציבורית, בתנאים מסויימים – הסכם העבודה בכתב נערך מראש לסדרה של 3 ימי הפקה בחודש לפחות).
גם מורי דרך המדריכים תיירים בכלי רכב שבבעלותם, יסווגו מעתה כעובדים שכירים במל"ל, ככל שמדובר בטיולים המאורגנים על ידי מוסדות, גופים ציבוריים ומשרדי נסיעות, ומשתלם גמול בעד עבודתם.
תחולת ותוקף שינוי הצו – מיום 1.9.2020. התיקון בצו חל על כל הסכם העומד בתנאי הצו, לרבות הסכמים שנכרתו לפני תאריך זה.
השלכות השינוי
הכנסת קבוצות מבוטחים אלו למעמד של עובדים שכירים, מקנה להם כיסוי ביטוחי לענף אבטלה, כשאר אוכלוסיות השכירים, דבר שנמנע מהם עד השינוי.
נדגיש, כי על אף התיקון המטיב, הרי שמכיוון שלצורך זכאות לקבלת דמי אבטלה נדרשת תקופת אכשרה (מקוצרת בתקופת משבר הקורונה!!) של 6 חודשי ביטוח כעובדים שכירים, הרי שככל שאין להם תקופות אכשרה אחרות כשכירים, הם יוכלו להתחיל לקבל דמי אבטלה לכל המוקדם, מיום 1.3.2021.
השינוי בצו מאפשר למבוטחים אלה לבחון גם זכויות לתשלום מהמל"ל בעת מתן צו פירוק/צו לפשיטת רגל וכד' – של "מעסיק", ככל שהסכם ההתקשרות ביניהם עומד בתנאי הצו, ונותר לאותו מעסיק חוב כלפיהם.
תשלום דמי הביטוח
קביעת הסיווג כ"שכיר" לגבי אוכלוסיות אלו, מטילה חובת תשלום דמי ביטוח לאומי על "המעסיקים". באופן חריג מאשר המל"ל הסדרת הדיווח ותשלום דמי הביטוח המתבקשים כאמור לגבי התקופה –
9-12.2020, עד ליום 15.1.2021. (מובן כי המעסיק רשאי לדווח ולשלם את דמי הביטוח גם בשוטף).
מניעת כפל בתשלום דמי ביטוח
ככל המבוטחים הנחשבים כשכירים על פי הצו אף שהם למעשה ובפועל עצמאיים לצורכי מס הכנסה, עלול להיווצר כפל תשלומי דמי ביטוח על אותן הכנסות (ע"י ה"מעסיקים" ועל ידם אישית כעצמאיים).
סכומים המופיעים בטופס 857 (אישור שנתי על ניכוי מס הכנסה מתשלומים המחייבים מס במקור), שנוכו מהם דמי ביטוח כעובדים שכירים, יופחתו מההכנסה המופיעה בשומה כעצמאי, לעניין חבותם האישית בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח אורנה צח-גלרט, למר חיים חיטמן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.
