ביום 25 באוגוסט 2020 פרסמה רשות המיסים החלטת מיסוי בהסכם (מס' 7425/20) בנושא חוק עידוד השקעות (להלן – החוק), בעניינה של חברה לה שני מפעלים תעשייתיים בבעלותה, ומבקשת לבחון את החלת הטבות החוק העידוד עליה בגינם.
בקליפת האגוז נזכיר כי הטבות החוק חלות על הכנסות של מפעל מועדף (מפעילות "יצרנית") ואשר מקיים יצוא של 25% לפחות מפעילות זו. ההטבות יחולו על כלל הכנסות החברה מפעילותה היצרנית (אף הללו שאינן מיצוא), אך לא על הכנסות משרותים וכד'.
חברה שלה שתי פעילויות, אשר האחת אינה עומדת בתנאי ההטבות בחוק – הרי שיתכן שפעילות זו תביא לשלילה מלאה של הטבות המס לחברה, גם בשל פעילותה האחרת – אשר לבדה כן הייתה זכאית להטבות המס בחוק. הפרדת פעילויות, יתכן ו"תציל" את אחת מהן.
ראו לעניין זה את חוזר מס הכנסה 3/2019 העוסק בדגשים לעניין הפרדה או איחוד מפעלים לצורך קבלת החלטות בחוק, ואת מבזקנו מספר 808 מיום 4.12.2019.

החברה נשוא החלטת המיסוי עוסקת בייצור ושיווק מוצרים לתעשיית התרופות הווטרינריות: מפעל אחד באזור פיתוח א', עוסק בייצור חומרים פעילים לתעשיית התרופות (מוכר בישראל וכן מייצא) ("מפעל החומרים"). המפעל השני ממוקם באזור אחר ועוסק בפיתוח ייצור ושיווק מוצרים לבעלי חיים ושירותי מעבדה (מוכר בישראל בלבד- אינו מייצא) ("מפעל המוצרים"). עובדתית קיימת ההפרדה בין שני המפעלים: ייצור מוצרים שונים; תפעול נפרד (ניהולית וחשבונאית) כך שכל מפעל מהווה יחידה נפרדת ועצמאית; פעילות המפעלים מנותקת אחד מהשני; תהליכי ייצור שונים; מיקום באזורי פעילות שונים; הנהלה ועובדים נפרדים; מפעל המוצרים הינו לקוח של מפעל החומרים אולם יש למפעל החומרים לקוחות נוספים.
נדגיש כי בחוזר, קבעה רשות המיסים שרשימת הקריטריונים לתנאים הנדרשים לקבלת אישור להפרדת מפעלים אינה רשימה סגורה וכי הבדיקה תעשה על פי קריטריונים איכותיים. כך נקבע מפורשות (סעיף 3.2):"…מדובר ברשימת קריטריונים איכותיים בעיקר, ומשכך יש להפעיל שיקול דעת במסגרת בחינת המקרה ולבחון על פי הנסיבות הכוללות את הקביעה הרלוונטית. אין מדובר ברשימה סגורה של מבחנים והעמידה של החברה בכלל המבחנים, ברובם או מקצתם, יכולה להעיד על קיומם של שני מפעלים נפרדים (או יותר)."
כך, לא נדרש בהכרח כי המפעלים ימוקמו באזורים שונים. גם מיקום המפעלים באותו מבנה, כשקיימת הפרדה הניתנת לזיהוי, תאפשר קבלת אישור. ניהול נפרד של הפעילויות עשוי להיעשות על ידי הפרדה של העובדים, וכך כל הפרדה המאפשרת בחינה ודיווח נפרדים תאפשר, לטעמנו, הוכחה כי מדובר במפעלים שונים שניתן להפרידם. ככל שההפרדה תוכח ביותר קריטריונים, כך יגדלו סיכויה: הפרדת הנהלת החשבונות, הפרדת אמצעי הייצור, הפרדת העובדים, שוני במוצרים, שוני בחומרי הגלם, בספקים ובלקוחות, כולם יהוו מדד להפרדה.

נציין כי בעובדות המקרה שנדון בהחלטת המיסוי מוצג כי "הכנסות החברה משני המפעלים יחד עומדות בתנאי מפעל בר תחרות…."
משכך, על פניו לא היה מקום ומוטיבציה לחברה לפנות לקבלת החלטת מיסוי בעניין הפרדת המפעלים, שכן ככל שיופרדו, יאבד המפעל שאינו מייצא את הטבות המס, בעוד שבמצב הנוכחי – הטבות החוק חלות על כלל ההכנסות היצרניות.
יתכן והחברה צופה פני הבאות ועל פי תחזיותיה, משקלן של הכנסות המפעל שאינו מיצא יגדל מהותית מסך כל הכנסות החברה, כך שבאופן מצרפי, צופה החברה כי לא תעמוד בתנאי 25% יצוא.
אם כן הפרדת המפעלים ליחידות נבחנות עצמאיות, תשמר לכל הפחות למפעל המייצא – הטבות מס מלאות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ולרו"ח (משפטנית) ענבל שני, ממשרדנו.