מיסוי ישראלי - חוק עידוד – חברות טכנולוגיות והתמודדות עם משבר הקורונה

מדינת ישראל הידועה בכינויה "START-UP NATION" ולא בכדי, "ייצרה ומייצרת" במהלך העשורים האחרונים חברות שהמציאו ופיתחו ידע טכנולוגי שהביא הרבה כבוד למדינתנו ולממציאים.

מדינת ישראל אף השכילה להוקיר ולעודד חברות אלו בתחום חוקי העידוד ולהשית עליהן שיעורי מס נמוכים, כדי לתמרץ את פעילותן – שברובה הינה לייצוא. חברות אלו הינן בד"כ גם מעסיקות עובדים רבים ואיכותיים ומקיימות את מטרות חוק העידוד גם בתחום "מקומות עבודה".

למרות חוזקן של החברות הללו, הרי שלא לעולם חוסן, וגם הן נחבלו בעת משבר הקורונה, חלקן קבלו מכה כואבת וחלקן קיבלו מכה בכנף, אך כולן כדי לשמור על היציבות גם בעת המשבר, נדרשו לעשות פעולות בתוך הבית (תרתי משמע) כדי לוודא ראשית שהחברה לא תיקלע לגרעון עקב ירידה בהכנסותיה.

פעולה ראשונה שנעשתה בגל הראשון של הקורונה, הינה הוצאת עובדים לחל"ת, ולמרות המצב – מרבית העובדים שהוצאו לחל"ת הושבו לעבודה בצל הגל השני.  פעולה שניה שנעשתה, לאחר שנכפה סגר ולאחר שעובדים רבים אולצו להיות בבידוד, הינה ניהול המשך עבודה ושמירה על פעילות תקינה, וכל זאת מהבית.

כולנו מודעים לתוכנות אשר משרתות נאמנה את המשך העסקים כרגיל, כדוגמת TEAMS  ו- ZOOM. ואכן בתחום הטכנולוגי יכולת הפיתוח וטיפול בתקלות ופגישות עם לקוחות, אשר בענפים מסורתיים ושמרניים יותר, מתקבלת בחשדנות וקשה יותר לעיכול, בתחום ההיי טק – עובדת היטב, ועסקים ממשיכים כרגיל במגבלת האפשרויות.

אולם המשך עסקים כרגיל ככל שניתן, באמצעים טכנולוגיים הוליד עמו סיטואציה של משרדים שוממים.

חברות ההיי טק השקיעו רבות בסביבת העבודה ובמיקום המשרדים, ולכן הוצאות השכירות, הן בגין המשרדים והן בגין החניה לעובדים, הינן יקרות ביחס למקובל בשוק השכרת הנדל"ן המסחרי.

חברות ענק, "קיפלו" משרדים אשר השתרעו על פני מספר קומות, והסתפקו בקומה בודדת – עקב פעילות ב"קפסולות".

חברות בינוניות וקטנות, עם משרדים בהיקפים קטנים יותר, אשר עמדו שוממים מלוא תקופת המשבר, אשר טרם נסתיימה, ניצבות בפני החלטה לא פשוטה אך נכונה עסקית – האם לעבור לעבוד מהבית, איש איש מביתו הוא.  מכיוון שנטל השכירות מגיע למאות אלפי ₪ בשנה, ומכיוון שהמערכת והעסקים מתפקדים היטב מן הבית – זוהי החלטה עסקית שיכולה לגרום לעסק להיות או לחדול בעת קשה זו.

בל נשכח שכדי להגיע ל"עסקים כרגיל" מהבית, השקיעו חברות אלו בציוד יקר הכולל בין השאר מחשבים ניידים איכותיים. חברות אלו נדרשות למחשבי תכנות חזקים שהם בעלי עלות כפולה לפחות ממחשב נייד טוב "רגיל". כמו כן הושקע רבות בתשתיות מאובטחות וקווי תקשורת מוצפנים, אשר הותקנו במיוחד בין הלקוחות או בין המשרד לבתי העובדים, עלויות לא מבוטלות.

ומאי נפקא מינה כל האמור לעיל לעולם המס?

רשות המסים, דגלה במשך זמן רב כי "מפעל" הינו מקום עבודה שאינו בבית.  וכי כמות העובדים הנדרשת לשם היות החברה "מפעל" הינה דו ספרתית לכל הפחות. בנקודה זו המדיניות הוגמשה מעט ואף באה לידי ביטוי בהחלטת מיסוי 6003/19 (להרחבה ראו מבזק מס 788 שלנו בנושא), מתוך הבנה כי בעולם הטכנולוגי החדש פחות "ידיים עובדות" יכולות להוות יתרון ולא חסרון.

כך גם בעת הזו, עבודה מהבית היא תולדה של המשבר, ולא תכנון מכוון, ולכן רשות המסים תאיר פניה לחברות אלו במיוחד בתקופת המשבר, אשר סופה אינו נראה לעין, ולא תשלול מהן הטבות מס בשל כך.

אך מה לאחר מכן?

אנו סבורים כי חברות אשר יקיימו את מלוא המבחנים הנדרשים כדי לעמוד בחוק העידוד, ייצוא והיקף עובדים וכו', וימשיכו פעילות כרגיל, רק עם היקף משרדי קטן יותר ועובד עובד מביתו, יזכו להבנה והתחשבות מרשות המסים גם בתקופה פוסט משבר

הקורונה, שהשלכותיה הכלכליות יימשכו הרבה מעבר לתקופה הקרובה, ומעבר למועד מציאת החיסון, בע"ה במהרה בימינו, מכיוון שהשפעת המשבר והצניחה בהכנסות – לא תירפא במהרה.

 

למשרדנו ניסיון רב בחברות בתחום חוק העידוד, כל חברה ומידותיה, כל חברה והשפעות הקורונה הייחודיות שנגרמו לה. נשמח לסייע במיוחד בעת משבר לכל חברה למצוא את המתווה הנכון עבורה, ועדין לשמר את הטבות חוק העידוד הן בשיעור מס החברות והן בשיעור מס בגין דיבידנדים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני, ממשרדנו.