ביה"ד האזורי לעבודה (ב"ל 34731-10-19) דחה ביום 2/7/2020 את תביעתו של אושרי דודאי (להלן: המבוטח) לתשלום דמי פגיעה, זאת מכיוון שבעת הפגיעה לא עמד בתנאי הדין בעניין "מתנדב": לא הופנה להתנדבות לפי חוק הביטוח הלאומי, ועיקר ההתנדבות הייתה פנים משפחתית.

רקע חוקי

סעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר את המונח "מתנדב" – מי שפועל בהתנדבות שלא בשכר, למען הזולת, למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית, עפ"י הפניה מוקדמת מאת גוף שנקבע בחוק (כמו רשות מקומית) או גוף שאושר ע"י שר הרווחה כגוף ציבורי המוסמך להפנות מתנדבים (ראה הנושא בהרחבה בעניין הלכת מיכאל בנימין במבזק 772).

שר העבודה מאשר גוף ציבורי לעניין התנדבות אם הוא מתנהל ללא כוונת רווח, מפעיל לפחות 250 מתנדבים במשך שנה, הנהלתו מורכבת מ- 3 בוגרים לפחות, יש לו תקנון המסדיר את מטרותיו ודרכי עבודתו בהפעלת מתנדבים והוא קיים פעילות סדירה במשך 6 חודשים רצופים לפחות לפני שהגיש בקשה לאשרו כגוף ציבורי.

כחריגים נקבע בין השאר כי:

• בסעיף – תאונה של מתנדב תוכר בנסיבות מיוחדות אף שלא בהפניה של מוסד מוכר וגם בדיעבד, ככל שפעולתו הייתה להצלת גוף או בתנאים מסוימים רכוש, או הושיט עזרה לזולת לפי חובתו על פי דין, והכל בהתאם לכללים שבחוק ובתקנות.

• בתקנות – פעולת מתנדב "המיועדת כולה או בעיקרה למען בן משפחתו… לא תחשב התנדבות…"

רקע עובדתי והתביעה

• המבוטח נפגע בשלהי 2015 במהלך משחק כדורגל בארוע "אבות ובנים", שנערך במגרש מחוץ לכותלי ביה"ס.

• תביעתו למוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) לדמי פגיעה הוגשה בחלוף יותר משנתיים, ונדחתה בנימוק שאינו עונה להגדרת "מתנדב".

• לטענת המבוטח, די בטופס המתנדב עליו הוחתם לפני קרות הארוע, ושהיווה תנאי ללקיחת חלק בפעילות, כדי לראותו כמתנדב. זאת לאור העובדה, שבאישור מודגש כי הפניה זו ניתנת לעניין זכויות מתנדבים לפי חוק הביטוח הלאומי.

• עוד טען כי קיימת הפנייה ע"י הרשות המקומית שהיא עיריית ירושלים, כאשר המשרד הממשלתי הוא משרד החינוך, והמטרות הן לתועלת ציבורית או לאומית.

דיון והחלטה

ביה"ד מתאר ראשית, את תוואי ניתוח הפסק:

א.האם המבוטח היה בגדר "מתנדב" בחוק.

ב.ככל שכן, האם זכאי לדמי פגיעה ושאר הזכויות לפי החוק.

ג.האם חל שיהוי לפי סעיף 296, שאז על אף הזכאות העקרונית, התביעה תידחה.

• ביה"ד מדגיש כי בהלכת ליאנה חייקין נקבע כי תנאי בל יעבור להכרה בפלוני כ"מתנדב" הינו "הפניה מוקדמת" ע"י אחד מהגורמים המנויים בסעיף ולענייננו "גוף ציבורי שאישר השר…"

• על מנת לקבוע אם המבוטח עונה על דרישות החוק והתקנות בעניין "מתנדב", יש לבחון תחילה האם הארגון שבו המבוטח פעל קיבל אישור להפנות מתנדבים מידי שר הרווחה, ומהו המועד שבו קיבל הארגון את האישור.

• ביה"ד דוחה את עמדת המבוטח לפיה החתמתו על טופס טרם קרות הארוע, ובו ציון מפורש כי הטופס מיועד לעניין זכויות מתנדבים, מספקת: "טופס המתנדב כשלעצמו אינו מייצר זכויות ללא אותה הפנייה".

"לא כל פעילות וולונטרית שאדם עושה למען זולתו תחשב כהתנדבות…".

ביה"ס איננו גוף המוסמך להפנות מתנדבים, והמבוטח לא הוכיח כלל כי הוסמך או הופנה להתנדבות עפ"י החוק.

• על מנת להוכיח תביעתו, היה על המבוטח להראות כי הארוע התרחש עובר ליום הכרת השר בביה"ס כארגון הרשאי להפנות מתנדבים, בהמשך היה עליו להוכיח כי הופנה ע"י מי שהוסמך לכך לפעילות לאומית או ציבורית.

המבוטח לא עמד באף אחד מהתנאים – תנאי בל יעבור להכרה בפלוני כ"מתנדב" הינו "הפנייה מוקדמת" ע"י אחד מהגורמים המנויים בחוק.

• מעבר לכל האמור, נדרש ביה"ד גם למהות הפעילות וקובע כי אין מדובר בהתנדבות "קהילתית" גרידא. הוכח כי משלא יכול היה הבן להגיע לפעילות, גם האב לא הגיע. קרי – המדובר בפעילות פנים משפחתית, אשר הוחרגה כאמור מתחולת "התנדבות" בחוק.

התביעה נדחתה.

בשולי הדברים

• כלל האצבע בעניין הכרה ב"מתנדב" הוא שני תנאים מצטברים:

• האם הארגון בו פעל המבוטח קיבל אישור להפנות מתנדבים, והאם מועד קבלת האישור היה טרם קרות ארוע הפגיעה.

רשימת הגופים המוסמכים להפנות

• האם הפעילות שבמהלכה נפגע המבוטח היא פעילות התנדבותית, לפי סעיף 287 (למטרות המתוארות, ואינה בכלל הסייגים כגון פעילות פנים משפחתית).

רשימת המטרות הציבוריות

• מברור שערכנו במל"ל עולה כי פעילויות כגון הצטרפות הורים מלווים לטיולים בית ספריים, נחשבת מבוטחת כפעילות "התנדבות", וזאת משום שבית הספר פועל בהסמכה מפורשת של משרד החינוך לעניין זה, כגוף מפנה, וכי ההורים נכנסים תחת הגדרת אבטחת וליווי טיולים אף שאין חובה כי יהיו נושאי נשק.

• יצוין כי ביה"ד טורח לציין כי התביעה נדחתה בשל העילות המהותיות דלעייל, ולא בשל השיהוי המהותי שבו הוגשה התביעה (מה גם שהמל"ל לא התייחס בטענותיו לעניין השיהוי).

לפרטים נוספים ניתן לפנות למר חיים חיטמן, רו"ח אורנה צח -גלרט ורו"ח (משפטן) ישי חיבה.