ביום 22.6.2015 דחה ביהמ"ש העליון (ע"א 7566/13) את ערעורו של פקיד השומה על פסיקת ביהמ"ש המחוזי בעניינו של מר ז'ורבין, בעניין הכללת רווחי אקוויטי בחישוב הרווחים הראויים לחלוקה במסלול המס.

לא נלאה את הקוראים בתאור מסכת העובדות והשתלשלות הדברים אלא נפנה למבזק המס שלנו מספר 508 מיום 1.8.2013, בו תוארה מסכת הארועים בפרוט.

נזכיר רק כך: סעיף 94ב' לפקודה קובע כי בחישוב רווח ההון ובנסיבות המתוארות ברישא של הסעיף, יש ויראו בחלקו של רווח ההון כ"רווחים ראויים לחלוקה".

בגין חלק רווח ההון שנקבע כרווחים ראויים לחלוקה יחול מס כאילו חולקו רווחים אלו כדיבידנד (ככלל – פטור בידי מוכר שהינו חברה, ו – 25% או 30% מס בידי מוכר שהינו יחיד).

לגבי רווחים ראויים לחלוקה שנצברו עד ליום 31.12.2002, יחול מס בשיעור 10% "בלבד" (הן בידי יחיד והן בידי חברה).

מבלי לתאר את כל המנגנון החישובי, בחישוב הרווחים הראויים לחלוקה נבחנים מחד הרווחים החשבונאיים של החברה שמניותיה נמכרות, ומאידך "הרווחים שנתחייבו במס". סכום הרווחים הראויים לחלוקה יהא הנמוך מבין השניים.

אין מחלוקת כי רווחי אקוויטי נכללים ברווחים הראויים לחלוקה ב"מסלול הבחינה החשבונאית".

המחלוקת בעניין ז'ורבין היתה האם רווחי אקוויטי שנרשמו בספרי חברת דחף שבבעלות מר ז'ורבין נכלים ברווחים הראויים לחלוקה גם ב"מסלול בחינת המס".

בעוד שמר ז'ורבין טען שכן, פקיד השומה טען כמובן את ההיפך, תוך שהוא טוען כי אין מדובר ברווח שמומש, טרם חולקו רווחים אלו כדיבידנד, וכי הסכמה לעמדת הנישום עלולה להביא לכפל הטבה מיסויית.

בשורה האחרונה ושוב לא נפרט, דחה ביהמ"ש העליון את ערעורו של פקיד השומה תוך שהוא קובע כי ככלל רווחי אקוויטי – ככל שהמס בגינם שולם במלואו בידי החברה המוחזקת שבגינה נרשמו רווחי האקוויטי (למעט למשל רווח משערוך נכסים) וככל שאין חוסר במיסוי נוסף לו היו מחולקים בפועל רווחי האקוויטי מחברת הבת לחברה המחזיקה (כגון דיבידנד ממפעל מאושר) – יכללו הרווחים הראויים לחלוקה במסלול המס.

לאור הלכה זו ולאור הסרת הספק ששרר עד עתה, כל עוד היתה קביעה כאמור בגדר של פסק דין מחוזי "בלבד", ראוי לבעלי חברות פרטיות שונות הבנויות כאשכול (חברה מוחזקת וחברה מחזיקה) לבצע חשיבה מחודשת בדבר אופן הדיווח והעריכה של דוחותיהם הכספיים של החברות שבבעלותם:

מרבית החברות הפרטיות במשק אינן עורכות דוחותיהם הכספיים בשיטת האקוויטי כי אם בשיטת העלות.

מעבר לדיווח בשיטה חשבונאית לפיה ירשמו רווחי אקוויטי בחברה המחזיקה, עשויה להביא ליתרון גדול על המצב הקיים:

בעל מניות יחיד בחברה המחזיקה, שהמניות בידו הינן עוד משנות השבעים למשל – יהא חייב בעת מכירת מניותיו בחברה המחזיקה, על חלק רווח ההון שיחשב כרווח ראוי לחלוקה, הכולל רווחי אקוויטי כאמור, מס בשיעור של 25% או 30% בלבד, במקום מס של 40% ויותר, בחישוב רווח הון רגיל.

בעל מניות שהינו חברה – יהא פטור ממס כליל על חלק רווחי ההון בגובה רווחי האקוויטי כאמור, במקום מס חברות של 26.5% בחישוב רווח הון רגיל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.