בהמשך למבזקנו מס' 524, ברצוננו להביא לידיעתכם את התייחסותן של רשויות המס במדינות שונות לגבי מטבעות וירטואליים.

ביום ה- 3 במרץ 2014 פרסמה רשות המסים בבריטניה עמדה לפיה יחולו הכללים הרגילים החלים לגבי שערי חליפין לעניין חברות ועסקים שאינם מאוגדים כחברות, וזאת בהתאם לנסיבות ולאופי הפעילות. לפיכך הפרשי שער הנובעים ממטבעות וירטואליים יחויבו במס חברות או במס הכנסה ככל שהללו קשורים לפעילות עסקית (נציין כי ההפרש בשער חליפין נמדד כהפרש בין המטבע הווירטואלי לבין המטבע הפונקציונאלי של החברה). לעומת זאת, כאשר פעילות במטבע וירטואלי מתבצעת במישור ההוני, יחיד יתחייב במס רווחי הון או לחילופין יוכל לתבוע הפסדי הון, וכאשר מדובר בחברה, היא תתחייב במס חברות.

לעומתה, ביום ה- 25 במרץ 2014 פרסמה רשות המסים בארה"ב הודעה לציבור, שבו הביעה את עמדתה לפיה, לצרכי מס פדראלי, מטבע וירטואלי יסווג כ"נכס", לפיכך עקרונות המס החלים על עסקאות בנכסים יחולו גם לגבי עסקאות במטבע וירטואלי. לאור הסיווג האמור, מטבע וירטואלי איננו מטבע חוץ ועל כן אינו מניב רווח או הפסד מירידה או עליה בשער חליפין. יתירה מזאת, קבלת תשלום במטבע וירטואלי מצריך בדיקה של שווי שוק המטבע הווירטואלי ביחס לשירות או לנכס האחר שנמכר בתמורתו, וככל שערכו של המטבע הווירטואלי גבוה מערך השירות או הנכס שניתן, תנבע לנישום הכנסה נוספת. כמו כן, חובות הדיווח החלות לגבי תשלום בנכס במקום במטבע החלות בארה"ב, חלות גם לגבי תשלום במטבע וירטואלי. לסיווג האמור השלכות רבות נוספות, כדוגמת שיעור המס החל (רווח הון לזמן ארוך בשיעור נמוך ככל שה"נכס" הוחזק לתקופה של שנה או יותר, לעומת שיעור מס שולי המגיע לכדי כ- 40% אם הוחזק לתקופה הפחותה משנה) ועיתוי אירוע המס (חיוב במס על בסיס מימוש, ככל שמדובר בנכס).

רשות המסים בסינגפור הודיעה, כי מטבע וירטואלי יסווג לצרכי מס מכירה (gross sales tax) כמתן שירות, ועל כן בעסקה שבה התמורה מתקבלת במטבע וירטואלי, הינה למעשה עסקת ברטר של שני ספקים, האחד שמספק שירות או מוצר, והשני שמספק שירות בדמות של תשלום במטבע וירטואלי, ושני הצדדים ידרשו לשלם את מס המכירה, ככל שהם רשומים כ"עוסקים" לצרכי מס מכירה. כמו כן, לעמדת רשויות המס בסינגפור מכירה ורכישה של מטבעות וירטואליים יסווגו כהכנסות עסקיות או הוניות בהתאם לעובדות ולנסיבות של המכירה – מטרה, תדירות, משך תקופת החזקה. להזכירכם, לסיווג האחרון קיים יתרון, שכן בסינגפור לא מוטל מס רווחי הון (נציין שאין בהודעתה של רשות המסים בסינגפור, התייחסות מפורשת, כי מטבע וירטואלי הינו "נכס").

בישראל טרם ניתנה עמדה של רשות המסים לגבי סיווגו של מטבע וירטואלי כמטבע חוץ או כנכס. בהודעה שפרסם בנק ישראל ביום ה-19 בפברואר 2014, בשיתוף רשות המסים ומספר רשויות אחרות, צוין, כי מטבעות וירטואליים אינם הֵילָךְ חוקי של אף מדינה, וכי אין בשמם כדי להעיד על מעמדם החוקי כ"מטבע". כמו כן, נמסר בהודעה כי יבחנו ההיבטים הקשורים למסחר במטבעות וירטואליים לרבות מיסוי מטבעות וירטואליים.

נציין, כי פקודת מס הכנסה אינה כוללת הגדרה לגבי "מטבע חוץ", אלא  הגדרה זו מצויה בחוק בנק ישראל לפיה "מטבע חוץ" הינו שטרי כסף או מעות שהם הֵילָךְ חוקי במדינת חוץ ואינם הֵילָךְ חוקי בישראל.

לאור האמור לעיל, עשויה להעלות טענה לפיה, מכירתו של מטבע וירטואלי תהיה חייבת במס רווח הון בישראל. לעומת זאת, קיימת עמדה נוגדת לפיה משפקודת מס הכנסה אינה כוללת הגדרה למטבע חוץ,  תסווג עליית ערכו של מטבע וירטואלי כהפרשי שער הפטורים ממס.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס ולרו"ח (עו"ד) יניב גולדשטיין, ממשרדנו.