מבזק מס מספר 452 - 

מיסוי ישראלי  7.6.2012

רווח הון – יחוס רווח או הפסד הון מהחברה לבעלי מניותיה - 7.6.2012

לאחרונה התקבל פס"ד של ביהמ"ש המחוזי בעניין יונסוף נסים עופר (להלן- "המערער") (ע"מ 18/09). בפסק הדין נדונו מספר סוגיות, אולם אנו נתמקד באחת מהן והיא: האם הפסד הון מהשקעה בחברה זרה שייך לחברה או לבעלי השליטה בה?

להלן עיקרי העובדות:

המערער ואחיו בעלי מניות בחלקים שווים בחברת תכשיטי גי.בי. בע"מ (להלן – "החברה"). בשנת 2002 בוצעה השקעה, בחברה זרה בגרוזיה. מכיוון שלטענתו העסקים בגרוזיה מבוססים בעיקר על קשר אישי, ומשום שהשותפים בגרוזיה לא רצו לעבוד מול חברה,  חתם על העסקה באופן אישי, אף שההשקעה היתה לשיטתו של החברה.

לצורך מימון ההשקעה משך המערער כספים מהחברה והעבירם באמצעות חשבון הבנק הפרטי שלו.

במאזניה של החברה לשנים 2002-2005 הוצגה ההשקעה כ"השקעה בחברה מוחזקת".

בשנת 2005 לנוכח העובדה כי השקעה ירדה לטמיון רשמה החברה הפסד הון בגין ההשקעה.

לטענת פקיד השומה ההשקעה אינה שייכת לחברה אלא למערער באופן אישי ולפיכך אין החברה זכאית להפסד ההון ויש לראות במימון ההשקעה מכספי החברה כמשיכת בעלים.

מעבר להסברים שהוצגו לעייל, טען המערער כי לא הגיוני שאחיו שהינו בעל 50% מהחברה כאמור היה מניח לו למשוך כספים אישיים מהחברה ולרושמם כהשקעה של החברה עצמה.

ביהמ"ש התעלם מהרישומים במאזני החברה לאורך השנים וייחס את ההשקעה לבעל השליטה ולפיכך  לא הכיר בהפסד ההון בחברה וקיבל את עמדת פקיד השומה כי יש לראות בהשקעה כמשיכה של בעל השליטה.

בפסיקתו מסתמך ביהמ"ש בין היתר על כך שהמערער חתום על ההסכם, המערער ולא החברה היו צד לתביעה שהתנהלה בהקשר להחזקות בחברה הזרה, וכן על כך שהכספים עברו דרך חשבון הבנק הפרטי שלו, ללא הסבר מניח את הדעת.

כראיה נוספת נשען ביהמ"ש על מה שהוגדר על ידו כרישומים "בזמן אמת" של מנהל החשבונות בספרי החברה, מאחר ובמועד משיכת הכספים מהחברה לצורך ביצוע ההשקעה נרשם "משיכת בעלים" ולא "השקעה בחברה" ורק במסגרת ביקורת הדוחות הכספיים השנתיים על ידי רו"ח "תוקן" הסיווג להשקעה בחברה. ובלשון ביהמ"ש :

"רישומי הנהלת החשבונות של החברה בזמן אמת מלמדים כי העברת הכספים לידי עופר (המערער) נרשמו כ"הלוואה" ….הגדרתה של ההוצאה בזמן אמת על ידי מנהל החשבונות שמופקד על ניהול החשבונות. זאת אגב, בניגוד למאזני החברה…"(הדגשה אינה במקור א.א.ח).

מניתוח פסק הדין עולות מספר נקודות:

תוצאת הפסק הינה בין השאר כי ביהמ"ש "מאפשר" במקרים מסוימים להשקיף את השקעה/נכסים הרשומים בספרי חברה כשייכים לה, ולראותם כהשקעת/נכסי  בעלי השליטה וזאת למרות הרישומים החשבונאים במהלך כל השנים.

נציין כי אנו נתקלים במקרים רבים הפוכים, בהם מצויים רישומי ההשקעה בחברה ואילו הנישום מבקש לייחס את ההשקעה אל בעל השליטה. במקרה של יחוס כאמור לבעל השליטה, במידה והיה נוצר רווח הון במימוש ההשקעה, יצא הנישום נשכר, שכן שיעור המס החל על רווח הון ברמת היחיד נמוך משמעותית ממצב בו ההשקעה מבוצעת ע"י החברה.

נקודה נוספת היא שבאמירתו של ביהמ"ש עולה הסוגיה מהו תפקידו של רואה החשבון לעומת תפקידו של מנהל החשבונות. לכאורה עולה מפס"ד כי יש ליתן משקל לסיווגו הראשוני של מנהל החשבונות בעת כתיבת פקודת היומן שכן הוא משמש כראיה, וזאת אל מול הצגתו של רואה החשבון בדוחות הכספיים במשך 5 שנים !!! (אמנם, כפי שעולה מעובדות פסק הדין במועד עריכת הדוחות הכספיים לשנת 2002 , שנערכו בשלהי שנת 2003, כבר היו ספקות ביחס לסיכוייה של ההשקעה).

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן לרו"ח רונית בר ממשרדנו.

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף מנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה