בשנים האחרונות הפכה קפריסין ליעד מועדף עבור ישראלים – למגורים, עבודה, השקעות נדל"ן, פעילות עסקית בינלאומית והקמת פעילות טכנולוגית. הקרבה לישראל, החברות באיחוד האירופי ומשטר המס הקפריסאי האטרקטיבי הפכו את האי לחלופה רלוונטית במיוחד עבור יחידים ועסקים ישראליים.
לכל האמור לעיל מתווסף כעת נדבך נוסף: קפריסין מתקדמת לקראת הצטרפות מלאה למרחב שנגן. מרחב שנגן מבוסס על הסכם שנגן, שנחתם בשנת 1985 והוא מהווה אזור של מדינות אירופיות שהסירו, ככלל, את ביקורת הגבולות ביניהן. לכן אפשר לעבור למשל מצרפת לגרמניה או מאיטליה לאוסטריה ללא ביקורת דרכונים שגרתית בגבול הפנימי.
אמנם ההצטרפות לשנגן אינה משנה כשלעצמה את דיני המס בקפריסין, אולם היא עשויה לחזק עוד יותר את מעמדה של קפריסין כ- Business Hub – בסיס נוח למגורים ולפעילות עסקית באירופה – ומספקת הזדמנות טובה להזכיר את ההטבות המרכזיות שמציע האי ליחידים ולעסקים.
מבחינת הניידות באירופה, הצטרפות קפריסין לשנגן צפויה להקל בעיקר על מי שמתגורר באי ומחזיק בו במעמד תושבות, ולפשט את התנועה בין קפריסין למדינות שנגן לצורכי עסקים, כנסים, פגישות, ביקורי משפחה וחופשות. עם זאת, חשוב להבחין בין תושבות בקפריסין לבין אזרחות אירופית: היתר עבודה או תושבות קפריסאית אינם מקנים לישראלי זכות אוטומטית לעבוד או להשתקע במדינה אחרת באיחוד האירופי, וזכויות אלה ימשיכו להיות כפופות לדיני ההגירה הרלוונטיים. עבור בעלי דרכון ישראלי, ממילא קיימת כיום אפשרות להיכנס למדינות שנגן ללא אשרה לביקורים קצרים, ולכן עבור התייר הישראלי השינוי אינו דרמטי. הערך המוסף משמעותי יותר עבור מי שבחר בקפריסין כמקום מגוריו או כבסיס לפעילותו העסקית.
הצטרפותה של קפריסין למרחב שנגן והעובדה שתושב קפריסין ייהנה מתנועה חופשית במרחב זה, היא הזדמנות טובה להדגיש את אחד המאפיינים המעניינים של משטר המס הקפריסאי: האפשרות להיחשב תושב מס לא רק מכוח שהייה של 183 ימים בשנה, אלא גם בהתאם ל"כלל 60 הימים".
בהתקיים התנאים הקבועים בדין, יחיד השוהה בקפריסין לפחות 60 ימים בשנת המס עשוי להיחשב תושב מס קפריסין, ובלבד, בין היתר, שאינו תושב מס במדינה אחרת, אינו שוהה במדינה אחרת יותר מ-183 ימים באותה שנה, מחזיק מקום מגורים בקפריסין ומקיים בה זיקה כלכלית ממשית באמצעות פעילות
עסקית, עבודה או כהונה בתפקיד בחברה קפריסאית. כלל זה מאפשר גם לאנשי עסקים ויחידים בעלי פעילות בינלאומית, שאינם נמצאים רוב ימות השנה במדינה אחת, לבסס תושבות מס בקפריסין, ביתר שאת כאשר הגבולות מטשטשים במרחב.
אלא שעבור ישראלים חשוב במיוחד להסתכל על שני צדי המשוואה. הכרה כתושב מס בקפריסין אינה מביאה כשלעצמה לניתוק תושבות המס בישראל. שאלת התושבות הישראלית נבחנת בנפרד בהתאם לדין הישראלי ולמבחן מרכז החיים, לצד החזקות המספריות הקבועות בפקודה. הדברים מקבלים משנה חשיבות נוכח העובדה שבין ישראל לקפריסין אין אמנה למניעת כפל מס. לכן, במצב שבו שתי המדינות רואות באותו יחיד תושב שלהן, לא עומדים לרשותו כללי "שובר השוויון" המקובלים באמנות מס לצורך הכרעה בין שתי התושבויות. במילים אחרות, קבלת תעודת תושבות מס קפריסאית היא חשובה – אך מבחינת ישראל היא אינה סוף פסוק.
מימד משמעותי נוסף ומשלים באטרקטיביות של קפריסין הוא משטר ה- Non-Domiciled, המבוסס היסטורית על תפיסת ה-Domicile האנגלית (על השינויים הדרמטיים שחלו לאחרונה במשטר הבריטי ראו מבזק מס' 1094). יחיד תושב מס בקפריסין אך אינו נחשב בעל Domicile קפריסאי עשוי ליהנות ממשטר מס מיטיב במיוחד ביחס להכנסות פסיביות מחו"ל. בין היתר, המעמד מעניק פטור מה-Special Defence Contribution החל על דיבידנדים וריבית, ובכך עשוי להביא לתוצאת מס נמוכה מאוד, עד לכדי פטור, על הכנסות מסוג זה. לצד זאת, קפריסין אינה מטילה מס עושר או מס עיזבון, ורווחי הון ממכירת מניות וניירות ערך שאינם קשורים למקרקעין בקפריסין נהנים, ככלל ובכפוף לסוג הנכס והנסיבות, ממשטר מס נוח. ההטבה אינה בלתי מוגבלת בזמן, אולם ככלל רק לאחר תקופה ממושכת של תושבות בקפריסין (17 שנים) עשוי היחיד להיחשב בעל Domicile קפריסאי לצורכי המשטר. מדובר אפוא ב"חלון" ארוך ומשמעותי, ההופך את קפריסין לאטרקטיבית עבור יחידים בעלי הון, יזמים ובעלי הכנסות והשקעות בינלאומיות.
האטרקטיביות הקפריסאית אינה מסתיימת במיסוי היחיד. קפריסין פועלת בשנים האחרונות לחיזוק מעמדה כמרכז אזורי לפעילות עסקית, פיננסית וטכנולוגית, ואחד ממשטרי המס הבולטים בהקשר זה הוא משטר ה-IP Box . המשטר מאפשר, בהתקיים התנאים הקבועים בדין, ניכוי משמעותי מההכנסה הנובעת מנכסי קניין רוחני מזכים, באופן שעשוי להביא לשיעור מס אפקטיבי נמוך במיוחד, עד לכדי 3%, על ההכנסה המזכה. הזכאות להטבה אינה נובעת מעצם רישום הקניין הרוחני בקפריסין, והיא מבוססת, בין היתר, על זיקה בין פעילות המחקר והפיתוח שביצעה החברה לבין נכס הקניין הרוחני שממנו מופקת ההכנסה. לכן, ככל שמבקשים ליהנות מהמשטר, יש חשיבות לקיומה של פעילות כלכלית ממשית בקפריסין ולא רק להחזקה פורמלית של הזכויות באי.
לצד משטר ה-IP Box , קפריסין מציעה תמריצי מס שנועדו למשוך לאי עובדים מיומנים בעלי שכר גבוה, בפרט עובדים המגיעים מחוץ לקפריסין. בכפוף לעמידה בתנאים הקבועים בדין, עובדים חדשים בקפריסין עשויים ליהנות מפטור משמעותי ביחס לחלק מהכנסתם מעבודה, לתקופה ממושכת. לכך מצטרפים מסלולים והקלות שנועדו לאפשר לחברות זרות, ובפרט חברות טכנולוגיה, להעסיק באי עובדים ומומחים ממדינות שלישיות. השילוב בין הטבות ברמת החברה, הטבות ברמת העובדים ומשטר ה-Non-Dom ברמת בעלי המניות והיזמים הוא שמבדיל את קפריסין ממדינות שבהן קיימת הטבה נקודתית בלבד. עבור יזם ישראלי הבוחן הקמת פעילות מחוץ לישראל, ניתן אפוא במקרים המתאימים לבחון את שלוש הרמות יחד – מיסוי החברה וה- IP, מיסוי העובדים ומיסוי בעל המניות, הכל בכפוף לבחינה קפדנית באשר להוראות החוק הישראלי ובפרט, שינוי מודל עסקי והעברת IP מישראל.
הצטרפות קפריסין לשנגן אינה יוצרת את יתרונות המס הללו, אולם היא עשויה להשלים את התמונה. השתלבות מלאה במרחב שנגן עשויה להוסיף למשטר המס המיטיב ממילא, ניידות אירופית פשוטה יותר ולהפוך את האי לבסיס נוח עוד יותר עבור ישראלים בעלי פעילות בינלאומית.
עם זאת, דווקא הקרבה והקלות היחסית שבה ניתן לבנות נוכחות בקפריסין מחייבות זהירות. 60 ימים בקפריסין אינם בהכרח 60 ימים מחוץ לרשת המס הישראלית; חברה קפריסאית אינה בהכרח חברה שתושבותה לצורכי מס מחוץ לישראל; והעברת פעילות או IP מישראל לקפריסין אינה מתרחשת בוואקום מיסויי.
עבור ישראלים השוקלים מעבר, השקעה או הקמת פעילות בקפריסין, נכון אפוא לבחון את ההזדמנות כמכלול – התושבות האישית, משטר ה-Non-Dom , מיסוי החברה וה- IP, הטבות העובדים, ובעיקר נקודות המפגש של כל אלה עם מערכת המס הישראלית.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (משפטנית) סאלי חדד גליבטר, ממשרדנו.
שיתוף:
