ביום 17.8.2026 פרסמה מחלקת מיזוגים פיצולים בחטיבה המקצועית של רשות המיסים החלטת מיסוי העוסקת בפיצול אופקי לפי חלק ה2 לפקודה (החלטת מיסוי 3001/26) של חברה תושבת ישראל ("החברה המתפצלת"), לה שתי פעילויות, אשר כל אחת מהן הינה פעילות עסקית:

• פעילות הזכאית להטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון (להלן: "הפעילות המועדפת")

• פעילות נוספת שאינה זכאית להטבות ("הפעילות הרגילה")

100% מהון המניות של החברה המתפצלת מוחזק בידי חברת החזקות פרטית תושבת ישראל.

בכוונת החברה המתפצלת לבצע שינוי מבנה, לתכלית עסקית וכלכלית, במסגרתו תעביר את מלוא הנכסים וההתחייבויות הקשורים לפעילות הרגילה לחברה אחות חדשה ("החברה הקולטת") תושבת ישראל, ללא חבות במס בהתאם להוראות סעיף 105א(1) לפקודה (פיצול אופקי) (להלן: "שני הפצלים").

לאחר הפיצול תמשיך החברה המתפצלת להחזיק בפעילות המועדפת ואילו החברה הקולטת בפעילות הרגילה.

ערב הפיצול, נצברו בחברה המתפצלת רווחים ראויים לחלוקה (להלן: "רר"ל") כמשמעותם בסעיף 94ב לפקודה, שמקורם, הן בפעילות המועדפת והן בפעילות הרגילה.

במסגרת החלטת המיסוי התבקשה הבהרה באשר לאופן ייחוס הרר"ל שנצמחו בחברה המתפצלת עובר למועד שינוי המבנה, בין הפצלים.

סעיף 105ד(ג) לפקודה אמנם קובע כי בפיצול אופקי יחולקו הרר"ל בין החברה המתפצלת לחברה הקולטת בהתאם ליחס ההון העצמי (בשונה מפיצול אנכי, בו הרר"ל נותרים בחברה המתפצלת הממשיכה) עם זאת, החוק אינו קובע כל התייחסות למקרים בהם קיימים סוגי רר"ל בעלי שיעורי מס שונים.

כך, רר"ל שמקורם בפעילות מועדפת מקנים שיעור מס מועדף של 20% (להלן: דיבידנד מוטב") לפני מס יסף, בעת מכירת המניות על ידי בעלי מניות יחידים (הלכת אפרים סקמסקי, ע"א 3277/19).

לעניין זה נציין, כי חלוקת הרר"ל בין החברות בהתאם ליחס "ההון העצמי" – כלומר הסכום העודף של שווי הנכסים על ההתחייבויות, שיוחסו לכל חברה (ייחוס לפי סעיף 105ד(א)- התחייבויות מזוהות לנכס ייוחסו באופן ספציפי, ויתרת ההתחייבויות תיוחס בהתאם לשווי הנכסים).

החלטת המיסוי קובעת כי ייחוס הרר"ל, למועד הפיצול, יהא בהתאם ליחס ההון העצמי וחלוקה זו תחול על כל סוגי הרר"ל, לרבות על רווחים שמקורם בפעילות מועדפת לפי חוק עידוד השקעות הון.

לפיכך, גם כאשר לחברה הקולטת מועברת רק הפעילות הרגילה, ייוחס  אליה חלק יחסי מהרר"ל שמקורם בפעילות המועדפת, תוך שימור אופיים המיסויי.

בהתאם להחלטת המיסוי, נמנעת בחירה סלקטיבית של סוגי רר"ל שיוותרו בחברה המתפצלת או יועברו לחברה הקולטת ותישמר ניטראליות, בהתאם ליחס ההון העצמי, לפי סעיף 105ד(א) ו-(ב) לפקודה.

התייחסותנו

במידה והפיצול לא צופן בחובו עסקה עתידית של מכר מניות של מי מהחברות המתפצלות, לכאורה, חלוקת הרר"ל בין שני הפצלים באופן כזה או אחר, אינה קריטית משום שבעל המניות הקיים ערב הפיצול ייהנה מהטבת שיעור המס בגין הדיבידנד בכל מקרה, והכל תלוי בעיתוי חלוקת הדיבידנד (יש לשים לב למקרים בהם צפוי קושי תזרימי או השקעה עתירה וכו' בחברה מסויימת). אולם לרוב, הליך הפיצול נעשה כהכנה לעסקת מכר מניות של אחת החברות.

ארוע מס של מכר מניות – הוא ארוע בו הרר"ל משחקים תפקיד משמעותי, הרציונל של סעיף 94ב הוא לייצר אדישות בעת מכר מניות – בין אם חולק דיבידנד ובין אם לאו – וזאת באמצעות שימור שיעור המס בגין סך הרווחים הראויים לחלוקה – כדיבידנד.

ברי כי בעלי מניות המחזיקים בחברות אשר הוקמו לאחר שנת 2003 ואין להן פעילות מוטבת (חוק עידוד), אדישים לעניין שיעור המס בעסקת מכר מניות, משום ששיעור מס רווח הון זהה לשיעור מס דיבידנד.

אך נמנה חלק מן האוכלוסיות שהן בעלות אינסנטיב לרר"ל –

בעלי מניות יחידים המחזיקים בחברות שהוקמו לפני שנת 2003, אשר שיעור המס בגין מכר מניותיהם (מחושב בשיטה הלינארית) גבוה משיעור מס בגין דיבידנד הנובע מהכנסות רגילות וודאי משיעור מס בגין דיבידנד הנובע מפעילות מועדפת.

כנ"ל כאשר בעלי המניות המוכרים הינם חברות – שיעור מס בגין מכר מניות הינו שיעור מס חברות (23%) ושיעור מס בגין רר"ל הינו 0% – (בהתאמה לסעיף 126(ב) דיבידנד בינחברתי).

אם כך סוף מעשה במחשבה תחילה – כאשר יחסי השווי של הנכסים בכל אחת מן החברות הן המפתח לחלוקת הרווחים – יש לפעול בשום שכל, בכל אחד מן המהלכים – החל בתכנון שינוי המבנה עובר לבחינת השוויים וממשיך בהיערכות לעסקת המכר העתידית.

למשרדנו נסיון רב בליווי מיסויי של עסקאות M&A מיזוגים ורכישות, שינויי מבנה של חברות ועסקאות מכירה, אשר מהוות צומת עיקרי בחיי בעל עסק, אשר עמל שנים רבות, וכעת הגיע זמנו לקצור את הפירות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ולרו"ח (משפטנית) ענבל שני, ממשרדנו.