ההטבה המרכזית היא פטור ממס בישראל על "הכנסה מזכה" שהופקה או נצמחה בישראל, כלומר בעיקר הכנסה מיגיעה אישית לפי סעיפים 2(1) ו-2(2) לפקודה, כגון שכר עבודה, הכנסה מעסק או ממשלח יד.
מדובר בחידוש משמעותי, משום שהמשטר הישן התמקד בעיקר בהטבות על הכנסות מחוץ לישראל, ואילו כאן המחוקק נותן פטור גם על הכנסה אקטיבית שמקורה בישראל (ראו מבזק מס' 1103).
חברה אמריקאית העוסקת בניהול תיקים עבור לקוחות אמריקאים, פנתה למשרדנו לבחון את השלכות הוראת השעה לאור העובדה כי אחד ממנהלי התיקים הבכירים שלה החליט לעלות לישראל, והחברה העלתה חשש כי עצם עבודתו מישראל תחשוף אותה למס בישראל, לחובת דיווח מקומית ואף לטענות של מוסד קבע. במקביל, גם העובד עצמו חושש ממעבר חד למשטר מס ישראלי מלא על שכרו והכנסתו המקצועית.
המענה שלנו הפיג את חששותיה של החברה;
הוראת השעה החדשה נועדה בדיוק לסיטואציות מהסוג הזה: פטור ממס בישראל על הכנסתו מיגיעה אישית שיפיק העולה החדש בישראל. אולם הערך הפרקטי הגדול ביותר, במיוחד עבור מעסיקים זרים, מצוי בסעיף הייחודי העוסק בחבר בני אדם תושב חוץ. לפי הוראת השעה, כאשר הכנסתה של חברה זרה מופקת בישראל רק בשל פעילותו האישית של היחיד המוטב בישראל, החברה הזרה זכאית לפטור ממס בישראל על הרווחים הנובעים מאותה פעילות. רשות המסים אף מבהירה במפורש כי הפטור עשוי לחול גם אם פעילותו של העובד בישראל הייתה יוצרת, אלמלא הוראת השעה, מוסד קבע בישראל לחברה הזרה.
זהו מהלך דרמטי: במקום שהעלייה של עובד בכיר לישראל תהפוך לאירוע מס תאגידי בעייתי עבור המעסיק הזר, החוק מנטרל, בתנאים מסוימים, את החשיפה הישראלית.
נזכיר את החלטת מיסוי 253/12 העוסקת בחברה זרה בתחום השירותים הפיננסיים שהעסיקה עובדת תושבת ישראל כמנהלת תיקי השקעות. נקבע כי פעילותה של העובדת בישראל יוצרת לחברה הזרה מוסד קבע בישראל בהתאם לסעיף 5 לאמנת המס עם ארה"ב, וכי החברה חייבת לפתוח תיק בישראל, לדווח על הכנסות המיוחסות למוסד הקבע ולשלם מס בישראל על הרווחים המיוחסים לפעילות הישראלית.
במקרה של אותה חברת ניהול תיקים אמריקאית שפנתה אלינו, המסר הוא אפוא ברור: אם מנהל התיקים אכן ייחשב "עולה" לפי החוק, יהפוך לתושב ישראל בתקופה הקובעת, ולא יהיה בעל מניות מהותי בחברה הזרה, ניתן להגיע לתוצאה כפולה מיטיבה. מצד אחד, העובד ייהנה מפטור ממס בישראל על שכרו או הכנסתו העסקית בישראל עד לתקרות הקבועות; מצד שני, החברה האמריקאית תיהנה מפטור ממס בישראל על ההכנסה העסקית המיוחסת לפעילותו בישראל, גם אם קיימים מאפיינים שבדרך כלל היו מעלים טענת מוסד קבע.
יחד עם זאת, יש להבין כי אין מדובר בפטור אוטומטי או חסר תנאים, ומשעה שעל הפרק מונח אפס מס (פטור) אל מול חיוב במס – קלה כחמורה יש לבחון כל מקרה לגופו.
ראשית, ההטבה חלה רק על "יחיד מוטב" העומד בדרישות החוק, ובכלל זה הוכחה כי מרכז החיים אכן עבר לישראל בתקופה הקובעת.
שנית, הפטור לחברה הזרה לא יחול אם גם ללא פעילותו של היחיד המוטב החברה הייתה חייבת במס בישראל, והוא גם לא יחול אם היחיד הוא בעל מניות מהותי בתאגיד הזר.
שלישית, קיימים מנגנוני בקרה פרקטיים של רשות המסים, לרבות אפשרות לתיאום מס או הקטנת מקדמות, אך הזכאות המלאה נבחנת בסופו של דבר במסגרת הדוח השנתי.
בנוסף, הוראת השעה קבעה סייג לתחולה, לפיו הוראות החוק לא יחולו, מיום תחילתן, על יחיד אשר חדל להיות תושב ישראל במהלך אחת משנות המס 2028 או 2029 ושהה בישראל פחות מ-75 ימים באחת האם כאשר היחיד מעד, החברה הזרה תיענש והפטור על הכנסותיה יישלל למפרע?
לדעתנו, נכון וראוי לפרש את החוק ככזה שאינו שולל את ההטבות לחברה.
במקרים של רילוקיישן הפוך או עלייה של עובדים בכירים לישראל, במיוחד בקבוצות בינלאומיות, הוראת השעה מייצרת חלון תכנוני חשוב לשנים 2026-2030.
עבור חברות זרות שחיפשו פתרון פשוט, יעיל ולא תאגידי מדי להעסקת עובד בישראל, המחוקק הישראלי יצר לראשונה מנגנון שמבקש לאזן בין עידוד עלייה לבין צמצום חשיפות מס לעובד ולמעסיק גם יחד, לפחות לתקופה מוגבלת.
אנו משתמשים בקבצי Cookie, השייכים לנו או לצדדים שלישיים, למטרות שונות, לרבות כדי לשפר את חווית הגלישה שלך, להציג מודעות או תוכן מותאמים אישית ולנתח את התנועה באתר שלנו. עם המשך הגלישה באתר זה, ניתנת הסכמתך לשימוש שלנו בעוגיות לפי מדיניות הפרטיות.
