כאשר שומעים את המונח "קבוצה רב-לאומית", (Multinational Enterprise Group – MNE Group) מרבית האנשים חושבים על תאגידי ענק בינלאומיים כדוגמת Google ,Apple אוMicrosoft  בפועל, ההגדרה שבפקודת מס הכנסה (להלן- הפקודה) רחבה משמעותית, ובמקרים רבים היא חלה גם על חברות ישראליות "רגילות" לחלוטין.

כך למשל, חברה ישראלית המחזיקה חברה בחו"ל, חברה ישראלית המוחזקת על ידי חברה זרה, ואף חברות משפחתיות תושבות ישראל הפועלות באמצעות חברות בנות במספר מדינות זרות – עשויות כולן להיחשב כחלק מקבוצה רב-לאומית כהגדרתה בפקודה, אף שאין מדובר בקבוצת ענק בינלאומית.

מדוע זה חשוב? משום שהשתייכות לקבוצה רב-לאומית עשויה ליצור חובות דיווח בישראל, שרבים כלל אינם מודעים לקיומן.

מהי "קבוצה רב-לאומית"

סעיף 85א לפקודה מגדיר "קבוצה רב-לאומית" כקבוצה המורכבת משתי ישויות או יותר, אשר מתקיימים לגביה שני תנאים מצטברים:

• לפחות אחת מהישויות היא תושבת חוץ; וכן

• אחת מהישויות מחזיקה, במישרין או בעקיפין, ב-50% לפחות באמצעי השליטה של כל אחת מהישויות האחרות, כך שמתקיים אחד מאלה: קיימים ביניהן יחסים מיוחדים, או שבהתאם לכללי החשבונאות המקובלים (או אילו אחת מהן הייתה נסחרת בבורסה) היה עליהן להכין דוחות כספיים מאוחדים.

המונח "יחסים מיוחדים" מוגדר אף הוא בפקודה באופן רחב, וכולל, בין היתר, יחסים בין קרובים, שליטה ישירה או עקיפה ושליטה של אדם אחד בשני צדדים לעסקה.

לפיכך, ההגדרה אינה מיועדת רק לקבוצות ענק בינלאומיות, אלא עשויה לחול גם על חברות פרטיות ועל קבוצות חברות עסקיות משפחתיות.

החובה הראשונה שרבים כלל אינם מכירים – הגשת טופס 1585 במסגרת דוח המס השנתי השתייכות

לקבוצה רב-לאומית אינה יוצרת בהכרח חובות דיווח מורכבות, אולם היא עשויה ליצור כבר בשלב הראשון חובה שרבים כלל אינם מודעים לה-  צירוף טופס 1585 לדוח המס השנתי של החברה.

בטופס זה נדרש הנישום להצהיר כי הוא חלק מקבוצה רב-לאומית ולמסור מידע בסיסי על הקבוצה, ובין היתר את זהות ישות האם הסופית, מדינת התושבות שלה, טווח מחזור ההכנסות של הקבוצה ומידע נוסף הנדרש על ידי רשות המיסים.

חשוב להדגיש כי החובה לבחון האם החברה משתייכת לקבוצה רב-לאומית אינה תלויה בשאלה האם חלות עליה חובות דיווח נוספות או כללי מס החברות המזערי (קרי, כללי מודל PILLAR 2). מדובר בחובת דיווח עצמאית, החלה גם על חברות שהיקף פעילותן רחוק מאוד מזה של קבוצות הענק כגון אלה המצוינות לעיל.

יוצא איפה, למשל, שחברה ישראלית שמחזיקה בחברה בת יוונית משתייכת לקבוצה רב לאומית; כך גם חברה משפחתית ישראלית שהוקמה על ידי יחיד ישראלי כדי להחזיק בחברת LLC אמריקאית ולקבל הגנה ממס עיזבון אמריקאי; כך גם חברה אמריקאית שלה סניף בישראל.

לצד טופס 1585 קיימות חובות דיווח נוספות, אולם הן חלות רק על קבוצות גדולות במיוחד.

כך למשלCountry-by-Country Report (CBC Report) , הוא דוח שבו ישות האם הסופית מדווחת לרשות המיסים על פעילות הקבוצה בכל אחת מהמדינות שבהן היא פועלת, לרבות היקף ההכנסות, הרווחים, מספר העובדים, הנכסים והמיסים ששולמו בכל מדינה.

בישראל, חובה זו חלה ככלל על ישות אם סופית תושבת ישראל, כאשר מחזור ההכנסות המאוחד השנתי של הקבוצה עולה על הסף הקבוע בפקודה – 3.4 מיליארד ש"ח (ראה מבזק מס 1056).

בנוסף, החל משנת 2026 נכנס לתוקפו חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית (Pillar 2) החל על קבוצות שמחזור הכנסותיהן המאוחד עומד על לפחות750  מיליון אירו.

ההגדרה הרחבה של "קבוצה רב-לאומית" מביאה לכך שגם חברות ישראליות פרטיות שאינן חלק מקבוצות "ענק" של חברות עשויות למצוא עצמן כפופות לחובות דיווח כאמור לעיל שלא היו מודעות להן.

לפיכך, מומלץ כי כל חברה המחזיקה פעילות מחוץ לישראל או מוחזקת בידי תאגיד זר תבחן, כבר במסגרת הכנת הדוח השנתי, האם היא נכללת בהגדרת קבוצה רב-לאומית והאם נדרשת לעמוד בחובות הדיווח החלות עליה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) סאלי חדד גליבטר ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.