הלולאה הדיגיטלית מתהדקת: בין מהפכת ה- CRS מערכות האנליטיקה והספירה לאחור של נוהל הגילוי מרצון.
בעידן הפיננסי המודרני, האשליה של "אנונימיות פיננסית תחת הרדאר" נמוגה בקצב מסחרר. דרישות ארגון ה- OECD לשקיפות בינלאומית, אשר תורגמו בעשור האחרון לחילופי מידע אוטומטיים, אינן עוד חזון תיאורטי אלא מציאות אכיפתית בשטח.
ככל שרשת זרימת הנתונים הפיננסיים העולמית משתכללת, כך הולך המרחב של הון וחשבונות לא מדווחים ומצטמצם, והופך לצר ומסוכן עבור נישומים ישראלים המחזיקים נכסים בחו"ל.
ארכיטקטורת ה- CRS והשדרוג הגלובלי:
תקן ה- (Common Reporting Standard) CRS מהווה כיום את התשתית המרכזית לחילופי מידע אוטומטיים ומתוחכמת בין רשויות מס ברחבי העולם. מכוחו של תקן זה, נתוני פיקדונות, יתרות שנתיות, הכנסות מריבית ומדיבידנדים, ופעילות בניירות ערך של תושבי ישראל בחו"ל, זורמים באופן שוטף, ישיר ומרוכז אל מערכי המודיעין של רשות המסים בישראל.
חשוב לזכור כי החלפת סכמת ה- CRS לסכמה מורכבת ורחבה יותר היא מהלך גלובלי רחב שנמצא בעיצומו לצד שדרוג התקן המסורתי, מדינות רבות בעולם (ובכללן ישראל) נערכות להטמעת תקן ה- (Crypto-Asset Reporting Framework) CARF של ארגון הOECD.
בעוד שבישראל המעבר הטכנולוגי הרשמי של החלפת הסכמה במערכות המחשוב מתוכנן ליום 1.1.2027, מדינות רבות ברחבי העולם כבר מפעילות את הסטנדרטים החדשים הללו בפועל.
שדרוג רוחבי זה נועד להרחיב דרמטית את עומק המידע הפיננסי המועבר, לכלול תחת חובת הדיווח האוטומטית נכסים דיגיטליים, ארנקים וכל סוגי מטבעות הקריפטו, ולסגור "חורים שחורים" במפת המיסוי הבינלאומית.
מהפכת המידע: מערכות חכמות והצלבת נתונים בעידן ה- AI
במקביל לזרימת הנתונים הגלובלית, רשויות המס ברחבי הגלובוס, ובהן רשות המסים בישראל, משדרגות ומתגברות את חטיבות המודיעין שלהן בכלי כריית נתונים ומודלים מתקדמים של בינה מלאכותית (AI). מערכות אנליטיות אלו משנות וישנו לחלוטין את כללי המשחק האכיפתיים.
מלכוד הבאת כספי הקריפטו לישראל
מחד בעלי נכסים דיגיטליים אשר מעוניינים להסדיר את עניינם מול רשות המסים בגין רווחי הון לא מדווחים – טוענים כי אי היכולת להביא את הכסף לבנקים בישראל מונעת מהם את מהלך הגילוי מרצון. אך מאידך, החל מיום 1.1.2027, לאור כלי העבודה המתוחכמים שבידי רשות המסים ושינוי סכימת ה CRS, קרוב לוודאי כי רשות המסים תגיע אליהם (ככל הנראה באמצעות טפסי 5329) (מבזק 588) או אז לא יוכלו לחסות תחת הגנה מהפלילי, ועדין קושי הבאת הכספים לישראל ייוותר בעינו.
כששמים על המאזניים את שני מצבי העולם לעיל: מצב ראשון- הגנה מפלילי יחד עם קושי בהבאת הכספים אל מול מצב שני- פלילי (עד כדי כופר, הרשעה וכו') יחד עם קושי בהבאת הכספים לישראל – ברי כי עדיף להיות במצב עולם 1.
קל וחומר במקרים בהם היקפי ההכנסות וההון מאפשרים גילוי מרצון במסגרת המסלול הירוק.
נקודה חשובה אגב יכולת תשלום המס – נזכיר כי הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 06/2024 – נוהל לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר (מבזק 1034) יכולה ומניסיוננו מסייעת בתהליך תשלום המס.
תזכורת דחופה: חלון ההזדמנויות של נוהל הגילוי מרצון נסגר
אנו מבקשים לתזכר כי הוראת השעה של נוהל הגילוי מרצון צפויה להסתיים סופית ביום 31/8/2026.
זהו חבל ההצלה המוסדר האחרון המאפשר לנישומים לקבל חסינות פלילית מלאה בגין הון, נכסים פיננסיים וחשבונות לא מדווחים מעבר לים. לאחר תאריך זה, ועם כניסת הסכמות הטכנולוגיות החדשות לתוקף, היכולת להסדיר מחדלים היסטוריים ללא חשיפה פלילית ובאופן מוגן תצטמצם דרמטית.
לסיכום
שעון החול אוזל במהירות. אנו ממליצים לכל מי שקיים בעניינו ספק, חשיפה פיננסית בחו"ל, פעילות לא מדווחת בנכסים דיגיטליים, נכסי נדל"ן בישראל או מחוצה לה, לנצל את השבועות הספורים שנותרו עד ליום 31/8/2026 לבחינה מקצועית, אחראית ודחופה של תנאי הזכאות והגשת הבקשה.
(עסקינן בנוהל שנבחן בזכוכית מגדלת ונדרש לאישור של גורמים נוספים פרט לרשות המיסים עד צאתו לאוויר העולם, ולפיכך לא נראה כי תינתן ארכה מעבר למועד זה).
למשרדנו ניסיון רב בליווי תהליכי גילוי מרצון על כל גווניהם – נכסי נדל"ן, נכסים פיננסים, נכסים דיגיטליים ופעילות עסקית.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) בועז כהן, ממשרדנו.
שיתוף:
