מיסוי ישראלי - מצפן המיסוי 2026 – מחשבים מסלול מחדש לאור הרווחיות העודפת

בהמשך לפניות רבות למשרדנו בעת האחרונה בעקבות חקיקת תיקון 277 לפקודת מס הכנסה אשר שינה מן היסוד את כללי המשחק עבור חברות מעטים בישראל, נסקור בתמציתיות מהם השיקולים ודרכי הפעולה הנדרשים לבחינת מבנה פעילות עסקי, התאגדות כחברה ו/או ניהול קבוצת חברות. כל זאת, בשים לב לשינויים הדרמטיים שהביאה חקיקת הרווחיות העודפת (בעיקר סעיף 62א(א1) לפקודת מס הכנסה) (להלן: "החוק" ו/או "רווחיות עודפת").

1. השלכות רווחיות עודפת

החוק קבע מודל מיסוי ורגולציה מחמירים על חברות מעטים המייצרות רווחיות גבוהה שאינה מחולקת או המחזיקות ברווחים צבורים. נקבע מנגנון המחייב לייחס הכנסות מחברות בעלות אופי של יגיעה אישית ישירות לבעלי המניות הפעילים בהן, ולמסותם במס שולי (עד 50%), לצד מנגנון נוסף בו נקבעה סנקציה בצורת תוספת מס (למס החברות) בשיעור של  2% על רווחים נצברים ועודפים העולים על תקרת הפטור.. כדי להתמודד עם מציאות זו, על בעלי שליטה לבצע סימולציות מקיפות לרווחי החברה הצפויים, לבחון מחדש את מבנה האחזקות ולהסתייע ברו"ח ובמומחי מיסים וזאת גם עבור חישוב חבות המס השוטפת הנגזרת מהחוק החדש.

2. בחינת ענף הפעילות לפני התאגדות

סוג הענף קובע את רמת החשיפה לכללים החדשים.  ענפי השירותים והיגיעה האישית של בעלי מקצועות חופשיים (כגון ייעוץ, אדריכלות, הייטק במודל קבלני או עריכת דין וכיו"ב) נמצאים בתוחלת גבוהה  לסיווג כחברות ארנק או לייחוס רווחיות עודפת. לעומת זאת ענפים עתירי הון ותשתיות, הדורשים רכישת ציוד, מלאי או נדל"ן, מוגנים יותר כיוון שהרווחים מושקעים בחזרה בפעילות העסקית הריאלית של החברה.  בנוסף יש את תחום הביניים, ענפים בהם קיימת פעילות שמאחוריה קיים מלאי ומכירות ובעלי שיעור רווחיות גבוה, אך כזה שאינו מתבטא בספרי החברה, ולגביהם רצוי לשקול את מבנה הפעילות העסקית טרם קבלת החלטה על מתווה ההסכמים עם שותפים עסקיים.

בנוסף, לפני התאגדות יש לנתח את מבנה ההכנסות וההוצאות המתוכנן ולבצע סימולציה קפדנית של בין היתר על בסיס כדאיות המס, שכן במידה וגם לאור החוק החדש השלכות המס אינן מטריאליות – אזי עדיף להותיר המצב על כנו.

3. שיקולי התאגדות באשכול חברות

בתוך קבוצת חברות, בחינת מהות ואופי הפעילויות השונות וסוגיית דמי הניהול דורשים משנה זהירות. דמי ניהול בין חברות קשורות חייבים לעמוד במבחן השוק (Arm's Length) ולשקף שירותים אמיתיים, שכן רשות המיסים פוסלת ניוד רווחים פיקטיבי.

הסטת רווחים באמצעות דמי ניהול למשל, אשר ייחשבו כ-"תשלומים לחברה קשורה" כהגדרתם בסעיף 62א לפקודה, משפיעה ישירות על נוסחת הרווחיות העודפת בכל ישות בנפרד.

לכן, הפרדת פעילויות נדרשת כדי לבדל סיכונים עסקיים או למנוע "זיהום" של הטבות מס (למשל, בידוד פעילות ייצורית מפעילות שירותית).

כמו כן, מיזוג פעילויות תחת הוראות חלק ה2 לפקודה מאפשר לייצג באופן כלכלי ואמיתי את הרווחיות העודפת של הקבוצה על ידי שילוב חברה בעלת הוצאות תפעול גבוהות, ומאפשר לבחון קיזוז הפסדים של פעילות אחת כנגד רווחים של פעילות אחרת.

כמובן, ככל שהדבר בעל הגיון ותכלית עסקית ראו בנדון מבזק מס 1111, העוסק בנושא קיזוז הפסדים בעת שינויי מבנה לפי חלק ה2 לפקודה.

4. ניפוץ מיתוס המחזור (מעבר מעצמאי לחברה)

התפיסה הוותיקה והישנה לפיה, בין היתר, חציית רף מחזור פעילות שנתי מסוים (X ₪) מצדיקה מעבר אוטומטי מהתאגדות כעוסק מורשה (קרי, עצמאי) להתאגדות כחברה בע"מ – בימים אלו מקבלת מימד אחר לגמרי. המעבר לחברה חייב להיבחן ביתר שאת לאור כללי ותנאי החוק החדש, אשר צמצם את היכולת "לכלוא" רווחים בחברה ללא הגבלת זמן. גם היום, המעבר לפעול באמצעות חברה מגלם צרכים שונים כגון: כאשר נדרשת הגנה משפטית של אחריות מוגבלת, כאשר העסק זקוק למינוף לצורך השקעה מחדש בציוד ומלאי, כללי רגולציה למיניהם, או כאשר הרווח הנקי (לאחר התגמול של בעלי המניות) גבוה משמעותית אך היתרה נשארת לפיתוח העסק ולא רק "שוכבת" כעודפים בחברה.

סיכום

משרדנו מלווה יחידים, בעלי מניות, חברות וקבוצות חברות בבואם להתמודד עם סוגיות העולות מהחוק החדש, הן בחברות קיימות והן בעת בחינת הקמת חברה חדשה, ע"מ למצוא את מתווה המס המתאים לתכליות החוק החדש.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני, ממשרדנו.