אסטוניה הודיעה לאחרונה כי אינה מסכימה להצעה שהועלתה ב"נוהל השקט" של ה- OECD במסגרת חבילת ה-Pillar Two Side-by-Side System . מדובר במנגנון הנחיות של ה‑OECD המאפשר להפעיל במקביל את כללי המס המינימלי הגלובלי (Pillar Two, שגם ישראל אימצה לאחרונה) לצד משטרי מס מקומיים קיימים, בפרט בארה"ב, כך שלא ייגבה מס כפול אך יובטח שיעור מס אפקטיבי של 15% על קבוצות רב‑לאומיות גדולות.
שר האוצר האסטוני הבהיר את עמדת מדינתו בחדות: "לא ראינו יוזמה זו כמתאימה לאסטוניה מלכתחילה, ועוד פחות מכך כאשר ארצות הברית, שיזמה את המהלך, בחרה שלא ליישמו בעצמה". לגישת אסטוניה, מסגרת המינימום מס של ה-OECD סבוכה מדי מבחינה טכנית ותיצור נטל מנהלי בלתי מידתי הן לעסקים והן לרשויות המס – נטל שיהיה כבד במיוחד במדינות שבהן מעט מטות רב-לאומיים ממוקמים. כיום אסטוניה נהנית מדחייה בדירקטיבה האירופית למס המינימום, המאפשרת לה לדחות את היישום עד 2030, והיא מבקשת להאריך דחייה זו.
הסיבה לכך שאסטוניה מוצאת את שיטת מינימום המס בעייתית במיוחד טמונה בייחודיות של שיטת המיסוי שלה.
בניגוד למרבית מדינות העולם, אסטוניה אינה ממסה את ההכנסה החייבת שהופקה ע"י חברה תושבת המדינה כל עוד הרווחים נשארים בתוכה; המיסוי חל רק בעת חלוקת הרווחים לבעלי מניותיה, בדומה למשטר המס שהיה קיים בישראל במסגרת חוק עידוד השקעות הון בעבר (קרי, מסלול חלופי). שיעור מס החלוקה עומד כיום על 22/78 מהסכום נטו (שהם כ-28.2%), המשקפים 22% מהסכום ברוטו (כולל המס עצמו). שיטה זו מאפשרת לחברות לצבור ולהשקיע רווחים ללא חיוב מס בשוטף, ומהווה תמריץ כלכלי ייחודי לפעילות עסקית ולהשקעות במסגרת החברה.
גם שיטת מס החברות בגאורגיה, למשל, מבוססת על "המודל האסטוני", שבו חברות משלמות מס חברות (בשיעור 15%) רק בעת חלוקת רווחים (דיבידנדים). כל עוד הרווחים נשארים בעסק ומושקעים בו מחדש, שיעור מס החברות בפועל הוא 0%.
בעת חלוקת הרווחים לבעלי המניות, מוטל ניכוי מס במקור מהם בגובה 5%, נוסף על מס החברות.
חשוב לציין: אסטוניה חברה מלאה באיחוד האירופי מאז 1 במאי 2004.
פרט זה הוא בעל משמעות מעשית לישראלים הפועלים באירופה, לצד היתרון המיסויי המפורט לעיל והסביבה המשפטית הידידותית בתחומים רבים, לרבות בתחום המטבעות הדיגיטליים.
חברה שהוקמה באסטוניה נהנית מגישה מלאה לשוק האירופי המאוחד, מהגנות אמנות סחר, מדירקטיבות המס האירופאיות ומהמוניטין הרגולטורי של מדינת האיחוד. עבור ישראלים העוסקים בפעילות בינלאומית – ייצוא שירותים, טכנולוגיה, מסחר דיגיטלי ועוד – פעילות דרך חברה אסטונית עשויה להיות אטרקטיבית, אך זאת בתנאים ברורים: קיום substance כלכלי ומוחשי (נוכחות עסקית ממשית, עובדים, ניהול מקומי), הצדקה כלכלית אמיתית ובכפוף לכללי המיסוי הבינלאומי הישראלי.
בפרט, יש לתת את הדעת על מספר "מוקשים" בפקודה. ראשית, הוראות חברת הארנק וחברה עתירת יגיעה אישית (שלעמדתנו, כאשר מדובר בחברה זרה שהשליטה והניהול על עסקיה מבוצעים בפועל מחוץ לישראל, הוראות אלה עשויות שלא לחול, ראה מבזק מס' 1088 ו- 1050); ככל שחלות ההוראות האמורות, נשאלת השאלה האם ובאיזה עיתוי יתקבל הזיכוי מהמס הזר?
"מוקשים" נוספים הן הוראות החנ"ז (חברה נשלטת זרה) והחמי"ז (חברת משלח יד זרה).
לעניין חנ"ז, הפקודה קובעת שאחד מתנאי ההחלה הוא ש"שיעור המס החל" על החברה הזרה יהיה 15% או פחות.
וכאן – "המודל האסטוני" יוצר שאלה מעניינת: כאשר המס נדחה לעת חלוקה ולא מוטל בשנת הפקת ההכנסה, מהו "שיעור המס החל" הרלוונטי באותה השנה?
בעמדה חייבת בדיווח מס' 88/2020 רשות המיסים הבהירה כי מיסים שהטלתם נדחית למועד חלוקת הרווחים בפועל לא יילקחו בחשבון לצורך יישום סעיף 75ב לפקודה (הוראות החנ"ז).
בלשון הפקודה, "שיעור המס החל" מוגדר כ "סכום המס הזר שבו חויבה חברה נשלטת זרה בשל הכנסותיה הפסיביות בשנת המס, כשהוא מחולק בסכום כלל רווחיה שמקורם בהכנסה פסיבית באותה שנה". בהתאם לעמדה זו, המס האסטוני הנדחה לעת חלוקה לא יפחית את "הרווחים שלא שולמו" ולא ייחשב כ"מס זר" שחויבה בו החברה הנשלטת הזרה בשנת הפקת ההכנסה, מה שעלול לחשוף את בעל המניות הישראלי לחיוב מס בישראל כבר בשנת הפקת הרווחים הפסיביים, עוד בטרם חולקו לידיו. יחד עם זאת, ברמה המהותית של מניעת כפל מס ומניעת גביית "מס יתר", וברמה המשפטית של בחינת מועד אירוע המס ומתי מתגבש החיוב בו – ניתן לנקוט גישה שונה מעמדת הרשות, תוך טיעון שמיסוי של רווחים שעתידים להיות ממוסים בפועל בחלוקה בשיעור העולה על 15% מנוגד לעקרון החנ"ז ולכוונת המחוקק.
לעניין חמי"ז, עולה שאלת הזיכוי ממס זר שחל על החברה הזרה, כאשר ייתכן מצב שבו המס שלא שולם כלל בשנת ההכנסה, לא יינתן כזיכוי בשנת המס שבה מתחייב הדיבידנד הרעיוני בידי בעל השליטה הישראלי.
לסיכום, בשיטת המיסוי הייחודית של אסטוניה וגיאורגיה טמונות הזדמנויות, אך ניצולן על ידי ישראלים מחייב תכנון קפדני, substance כלכלי ותשומת לב מיוחדת להוראות הדין הישראלי, כדי להימנע מחשיפות מס בלתי צפויות ומיותרות.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (משפטנית) סאלי חדד גליבטר, ממשרדנו.
שיתוף:
