בריטניה הודיעה כי החל מ‑6 באפריל 2026 תועלה משמעותית תקרת הפטור במס ירושה (Inheritance Tax – IHT) בגין הקלות מס על נכסים חקלאיים (Agricultural Property Relief – APR) וחשוב יותר בענייננו – נכסים עסקיים (Business Property Relief – BPR).
חשיפת מס לישראלים עם נכסים בבריטניה ולבריטים עם נכסים בישראל
חלק מהותי מתכנון מס משפחתי והעברה בין דורית, הוא נושא מס הירושה והעיזבון.
ככלל, תושבי בריטניה חייבים במס מתנות ובמס ירושה בשיעור של עד 40% בגין נכסיהם הכלל עולמיים, לרבות בגין חברות ונכסים שהם מחזיקים בישראל.
במקביל, גם תושבי ישראל המחזיקים בחברות בריטיות ובנדל"ן בבריטניה חשופים למס מתנות וירושה בגין נכסיהם הבריטיים. החשיפה לתושבי ישראל קיימת גם כאשר החברה הבריטית היא חברת החזקות בלבד, שמחזיקה בחברות אחרות ברחבי העולם!
עולים חדשים מבריטניה לישראל, או ישראלים שחוזרים לישראל לאחר תקופת תושבות בבריטניה, נדרשים גם הם לבחון את "זנב" החבות במס ירושה הבריטי ואת מכלול כללי מס הירושה הבריטי, בצירוף ההטבות והפטורים החלים בישראל על עולים ותושבים חוזרים.
עבור אוכלוסיות אלו, העלאת תקרת פטור ה- BPR ל‑ 2.5 מיליון ליש"ט (ולזוג – עד 5 מיליון ליש"ט) משנה באופן מהותי את תכנון ההעברה בין‑דורית: ניתן כעת "לספוג" במסגרת פטור רחב יותר חלק גדול מהנכסים המוחזקים על ידם.
מבנה ההקלה והיקף החיסכון במס
על פי המתווה החדש, 100% הקלה במס ירושה (בפועל – פטור) תחול על שווי נכסי חקלאות ועסק עד 2.5 מיליון ליש"ט לכל עיזבון; מעל סכום זה תמשיך לחול הקלה של 50%, כך ששיעור המס האפקטיבי על החלק העודף יהיה כ‑ 20% בלבד במקום 40% מס ירושה מלא. בנוסף, תקרת ה‑2.5 מיליון ליש"ט שלא נוצלה עם פטירת אחד מבני הזוג תעבור לבן הזוג הנותר, בדומה למנגנון העברת ה‑nil‑rate band ובכך מתאפשר פטור משולב של עד 5 מיליון ליש"ט לנכסים חקלאיים ועסקיים, מעבר לפטור עד מיליון ליש"ט האפשרי במסלול הרגיל בכפוף לתקרות ההכנסה והנכסים הרלוונטיות.
משמעות הדבר היא שזוג יוכל להעביר לצאצאיו עד 5 מיליון ליש"ט של נכסים\ חקלאיים ועסקיים העונים על התנאים – בפטור מלא ממס ירושה, וזאת בנוסף לתקרות הפטור הרגילות הקיימות (nil‑rate band וכיו"ב).
הרקע – על גב הרפורמה בדומיסייל
ההחלטה על הרחבת ה‑APR וה‑BPR מצטרפת לשורת צעדים רחבה יותר ברפורמה במערכת המס בבריטניה, ובפרט רפורמת הדומיסייל ומעבר לשיטת Foreign Income and Gains (FIG) המבוססת תושבות בלבד, עליה הרחבנו במבזק מס 1094 מיום 28.1.2026. כזכור, במסגרת הרפורמה בוטל למעשה מעמד ה‑Non‑Dom ודיני מס הירושה הועברו למודל המבוסס תושבות ארוכת טווח, כך שמי שהיה תושב בריטניה 10 מתוך 20 שנות המס שלפני האירוע החייב כפוף למס ירושה על כלל נכסיו העולמיים.
במסגרת הרפורמה, הוגבלה תקרת הפטור במס ירושה בגין הקלות מס על נכסים חקלאיים ונכסים עסקיים, שהייתה עד אז בלתי מוגבלת.
דוגמאות פרקטיות
חשוב לזכור, שלא כל חברה או נכס נהנים מהפטור, וההכרעה הסופית היא עובדתית ותלויה ביישום פרטני של הדין על נסיבות המקרה. להלן שלוש דוגמאות, המבוססות על עקרונות והנחיות רשמיות של רשות המיסים הבריטית.
תרחיש 1 – חברה יצרנית/מסחרית "אמיתית"
ישראלי מחזיק 100% ממניות חברה פרטית בלונדון העוסקת בייצור מוצרים במזרח הרחוק ושיווקם ברחבי העולם, עם עובדים ופעילות עסקית שוטפת.
ברי שמניות החברה נהנות, עקרונית, מ‑100% BPR, אך רק עד התקרות החדשות ולא באופן בלתי מוגבל כבעבר. אם השווי גבוה, יש לבחון העברת המניות לחברה ישראלית, משפחתית או רגילה.
תרחיש 2 – חברה יזמית "אמיתית"
ישראלי מחזיק 100% ממניות חברה פרטית בלונדון העוסקת בפועל ביזמות נדל"ן: רכישת קרקעות, בנייה/השבחה, שיווק ומכירה, עם עובדים ופעילות עסקית שוטפת.
בהתאם לדוגמאות HMRC, מניות בחברה פרטית שעיסוקה העיקרי הוא פעילות מסחרית (trading) ולא החזקת השקעות פסיביות, עשויות להיחשב "relevant business property" וליהנות, עקרונית, מ‑100% BPR (עד התקרות החדשות). יחד עם זאת, יש לבחון בפועל אם החברה אינה נופלת לקטגוריה של החזקת קרקעות/בניינים להשקעה, דבר שישלול את הפטור.
תרחיש 3 – החזקת נדל"ן מניב
תושבת בריטניה מחזיקה בחברה ישראלית שמחזיקה מספר דירות להשכרה לטווח ארוך, ללא פעילות יזמית ממשית, ללא עובדים וללא עסק מסחרי אקטיבי – למעשה "מעטפת" להשקעות נדל"ן מניב.
לפי הנחיות HMRC, עסק שעיקרו החזקת נכסים להשקעה (קרקעות/מבנים מניבים) נחשב כ‑investment business, ולכן מניותיו אינן זכאיות בדרך‑כלל ל‑Business Relief. זהו מקרה טיפוסי שבו בעלי המניות הבריטיים יידרשו לתכנון העברה בין דורית משולב בבריטניה ובישראל, על מנת לבחון חלופות להפחתה או לביטול החשיפה ממס ירושה בבריטניה, בהתייחס להשפעות המס בישראל – מסי העברה, מס שבח / רווח הון, שינויי מבנה, ניכויים במקור וכיו"ב.
בכל המקרים, גם כאשר התרחישים "נראים" מתאימים לדוגמאות HMRC, נדרש ניתוח פרטני של עובדות החברה, מבנה הפעילות וההכנסות לפני שניתן להסתמך על BPR בתכנון ירושה.
מומלץ לכל מי שמחזיק או מתכנן להחזיק נכסי נדל"ן או עסקים בבריטניה, ובפרט למשפחות ישראליות בעלות נכסים משמעותיים ולבריטים בעלי נכסים בישראל או העולים לישראל, להיוועץ מבעוד מועד ביועצים המתמצאים הן בדין הישראלי והן בדין הבריטי, ולבחון מחדש את תוכניות הירושה והעברת ההון המשפחתי לאור השינויים האחרונים.
בחינה משולבת של הדין בשתי המדינות מאפשרת, לעיתים, לתכנן את מבנה האחזקות (למשל, נאמנויות, חברות אחזקה, מיקום הנכסים) ופריסת המתנות והירושות בזמן, כך שהמשפחה תיהנה מהתקרות החדשות בבריטניה, מבלי להגדיל שלא לצורך את החשיפה למס ירושה בריטי על נכסים שאינם ממוקמים שם.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (משפטנית) סאלי חדד גליבטר, ממשרדנו.
שיתוף:
