לעיתים קרובות נדרש ביהמ"ש לתת החלטה במסגרת תיק הערעור אשר שופכת אור על פרשנות דיני המס בפן המקצועי או הפרוצדורלי (קרי, סדרי דין). דוגמא לכך מובאת בהחלטה מיום 25.3.2026 (במסגרת ע"מ 77783-01-25 – הקסה סולושנס בע"מ נגד פ"ש ת"א 3) אשר ניתנה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, על ידי כב' השופטת ירדנה סרוסי, בנושא חשוב באופן ניהול סדרי הדין והבאת הראיות ( להלן- ההחלטה) – על מי נטל הבאת הראיות תחילה?
רקע
המערערת, חברת הקסה סולושנס בע"מ (להלן-החברה), ביצעה עסקה למכירת נכסים קריפטוגרפיים (אסימוני ICO)) לצד קשור.
העסקה דווחה כעסקה הפסדית. פקיד השומה הוציא למערערת צו שבו קבע כי אין להכיר בהפסד זה משתי עילות:
היעדר הערכת שווי- לא הוצגה מצד החברה הערכת שווי למחיר העסקה, ופקיד השומה לא השתכנע שהמחיר משקף מחיר שוק בין קונה מרצון למוכר מרצון (למרות שגם מצד פ"ש לא הוצגה הערכה שווי התומכת בשווי הנטען).
עסקה מלאכותית- לחילופין, נטען כי מדובר בעסקה מלאכותית כמשמעותה בסעיף 86 לפקודה.
בעקבות זאת, הגישה החברה בקשה מקדמית להפיכת נטל הראיה, כך שפקיד השומה יחויב להציג את ראיותיו תחילה.
השאלה שעמדה להכרעה במסגרת ההחלטה היא על מי מוטל נטל הראיה ומי נדרש לפתוח בהבאת הראיות בערעור מס, בנסיבות שבהן צו השומה מנמק את אי-ההכרה בעסקה בהיעדר הערכת שווי מטעם הנישום, אך אינו מפרט, מסביר וקובע פוזיטיבית מהו השווי ה"נכון" לגישת רשות המיסים, ובנוסף כולל כאמור לעיל טענה חלופית למלאכותיות העסקה.
טענת החברה, המערערת, כי קביעת פקיד השומה לאקונית, חסרה ולא מנומקת, ואינה מפרטת מהו מחיר המכירה הנכון בעיניו.
בשל היעדר ההנמקה, נטען כי לא עומדת למשיב חזקת התקינות המנהלית ויש להפוך את נטל הראיה.
בנוסף, טענה החברה כי עצם העלאת הטענה החלופית לעסקה מלאכותית מעבירה, על פי ההלכה הפסוקה, את נטל הראיה והשכנוע אל פקיד השומה ועליו לפתוח ראשון בהבאת הראיות.
פקיד השומה טען כי החלטתו נומקה כראוי בכך שלא קיבל הערכת שווי מהימנה. לשיטתו, אם אכן חסרה הנמקה, הרי שהדבר נבע מהתנהלות החברה שלא המציאה מסמכים רלוונטיים במסגרת דיוני השומה. עוד נטען כי אי-ההכרה בהפסד משמעותה ששווי העסקה שווה לעלותה המקורית.
פקיד השומה הוסיף כי קבלת הבקשה תתמרץ נישומים להסתיר מסמכים בהליכי שומה וכך לסכל את ההליך השומתי. כמו-כן, אין בעצם קיום הטענה החלופית להפוך את נטל הראיה, לפחות לא ביחס לטענה הראשית.
בית המשפט החליט לקבל את בקשת החברה, והורה כי פקיד השומה יפתח בהבאת הראיות, ואף חייב את פ"ש בהוצאות משפט בסכום סמלי.
כבוד השופטת קבעה כי החלטת פ"ש בצו אינה מנומקת. העובדה שמדובר בצד קשור (שאגב, גם הוא אינו קשור במאת האחוזים לחברה, שכן 26% ממניות הצד הקשור הן בבעלות צד שלישי לא קשור) וכי לא סופקה הערכת שווי, אינה פוטרת את פקיד השומה מלקבוע ולהציג מהו לשיטתו מחיר השוק הראוי (למשל, באמצעות עסקאות השוואה), וזאת כדי לאפשר למערערת לדעת עם איזו טענה עליה להתמודד ולהתגונן כראוי.
בית המשפט הדגיש בצורה מפורשת את חשיבות חובת ההנמקה, אפילו במקרים של מחדל מטעם הנישום:
"גם אם נפל פגם בהתנהלות המערערת, אין הדבר פוטר את המשיב מלנמק את שומתו.
גם בשומה לפי המיטב השפיטה, על המשיב לנמק החלטתו ולבססה על אדנים סבירים".
בנוסף, מצא בית המשפט סתירות בתשובת פ"ש, מהן עלה כי המשיב עצמו טרם גיבש עמדה סופית לגבי שווי העסקה. על כך קבע בית המשפט:
"המערערת צריכה לדעת מהי עמדת המשיב בעת הגשת ראיותיה ואם אין בידה לדעת, על המשיב להציג עמדתו תחילה ולפתוח בהבאת הראיות".
לסיום, צוין כי ממילא הטענה החלופית של המשיב, לפיה העסקה היא מלאכותית, מחייבת את היפוך נטל הראיה.
לסיכום, פקיד השומה אינו יכול לצאת ידי חובה בשלילת עמדת הנישום בלבד. מוטלת עליו חובה אקטיבית לגבש שומה סבירה ולנמק מהו שווי השוק "הנכון" בעיניו, אחרת הוא מאבד את היתרון הדיוני שמעניקה לו חזקת התקינות המנהלית (בכך שהנישום פותח בהבאת הראיות תחילה).
אף מחדלי הנישום אינם מעניקים פטור מחובת ההנמקה, ואי-המצאת מסמכים על ידי הנישום בשלב השומתי אינה מכשירה הוצאת צו שרירותי או לאקוני. יש לשם לב, כי אף שומה לפי מיטב השפיטה (ולא רק שומה בצו שתתברר בביהמ"ש) עדיין כפופה לדרישות המשפט המנהלי וחייבת להיות מושתתת על הנמקה סבירה.
ה‑ EU Inc. היא משטר משפטי תאגידי חדש ואופציונלי, שלגביו השיקה לאחרונה הנציבות האירופית הצעת רגולציה (Regulation on the 28th Regime Corporate Legal Framework – “EU Inc.” ) (להלן – ההצעה). מדובר בצורה תאגידית שאמורה לפעול לצד צורות ההתאגדות הלאומיות הקיימות בכל מדינה באיחוד, ולא להחליף אותן.
יזמים ומשקיעים שיבקשו להקים חברה חדשה באיחוד האירופי יוכלו לבחור בין שימוש בצורה התאגידית החדשה – EU Inc. – לבין שימוש בצורה הלאומית הקיימת במדינת ההתאגדות (GmbH, SARL, SA וכדומה). צורת ההתאגדות כ – EU Inc. תהיה אחידה בכל מדינות האיחוד, ובנוסף תינתן ליזמים החופש לבחור באיזו מדינת‑חברה ירצו להתאגד, ללא תלות במקום פעילותם בפועל.
לפי ההצעה, הנציבות תקים ממשק דיגיטלי פאן‑אירופי, שדרכו יוכלו חברות מסוג EU Inc. להירשם ולהגיש את המידע הנדרש.
המידע הרלוונטי יוגש "פעם אחת בלבד", ויופץ לרשויות המוסמכות – כך שהחברה תוכל להתמקד בפעילות העסקית והחדשנות שלה במקום בפרוצדורה.
בשלב הראשון, הרישום יתבצע באמצעות ממשק EU מרכזי המחובר למרשמי החברות הלאומיים, ובהמשך יוקם מרשם אירופי מרכזי חדש לכל חברות מסוג EU Inc., ללא קשר למדינת ההתאגדות.
עיקרי המאפיינים, כפי שפורסמו בבריסל, כוללים בין היתר:
התאגדות מהירה והליכי רישום פשוטים: הקמת EU Inc. בתוך 48 שעות, בעלות שאמורה להיות נמוכה מ‑100 אירו, ללא דרישת הון מניות מינימלי, ותוך הזנת פרטי החברה פעם אחת בלבד בממשק האירופי;
פעילות דיגיטלית מלאה: ניהול חיי החברה (שינויים במבנה ההון, מיזוגים, דיווחים וכדומה) יתבצע באופן דיגיטלי מקצה לקצה;
סיוע ליזמים להתחיל מחדש: הליכי פירוק והבראה פשוטים יותר, המאפשרים לבדוק רעיונות חדשניים ולסגור חברה בעלות וזמן מופחתים, ולאחר מכן לפתוח מבנה חדש במהירות;
תנאים משופרים למשיכת השקעות: ביטול דרישות הגעה פיזית לרישום פעולות הון, הליכים דיגיטליים לגיוס הון ולשעבודים, והקלה בהעברת מניות – כולל אפשרות לפנות לשוקי מסחר (Multilateral Trading Facilities) בכפוף לדיני ניירות הערך הרלוונטיים;
גישה מלאה לשווקים באיחוד: חופש בחירת מדינת ההתאגדות בתוך האיחוד, תוך ניצול חופש התנועה של חברות באיחוד האירופי;
מנגנוני הגנה מפני ניצול לרעה: שמירה מלאה על דיני העבודה והגנת העובדים של מדינת ההתאגדות, והחלת מנגנוני פיקוח למניעת חברות קש, הלבנת הון והתחמקות ממס.
אחד היתרונות הבולטים למשקיעים וחברות טכנולוגיה (סטארט אפ) הוא מנגנון מיסוי האופציות (warrants):
ההכנסה מהאופציה לא תיחשב כהכנסה במועד ההענקה, לא במועד ה־vesting ולא במועד המימוש, אלא רק במועד מכירת המניות שהתקבלו בעקבות מימוש האופציה. המשמעות – אירוע המס נדחה לשלב ה- Exit והמפגש עם הכסף.
מנגנון זה אטרקטיבי לא רק בשל דחיית אירוע המס, אלא במיוחד לאור אופן מיסוי אופציות בישראל, שככלל נוקט באותם כללים.
מבחינת דיני דיווח וחשבונאות, EU Inc. תהיה כפופה לדיני החשבונאות של מדינת מושב המשרד הרשום שלה, אולם הוראות ספציפיות יסדירו את אופן הפרסום והנגישות הציבורית של הדוחות הכספיים, בהתאם לדירקטיבות האירופיות הרלוונטיות. הדוחות יידרשו להיות זמינים לציבור ברמה אירופית, באמצעות המרשם המרכזי.
מסמכים ונתונים דיגיטליים הנוגעים ל- EU Inc. – כגון תקנון, פרוטוקולים ומסמכי רישום – שיונפקו ויאושרו כנכונים על‑ידי מרשם עסקים במדינה אחת, יהיו פטורים מהכשרה נוספת (legalisation) ומכל פורמליות דומה כאשר יוצגו במדינה אחרת באיחוד. מדובר ביתרון משמעותי לפעילות חוצת גבולות.
החברה תיוצג על‑ידי דירקטור אחד או יותר.
אם ישנם מספר דירקטורים, ברירת המחדל היא ייצוג משותף, אך ניתן למנות דירקטור בודד כבעל סמכות חתימה יחידה לפי החלטת האסיפה הכללית. כל EU Inc. תחזיק מרשם מניות דיגיטלי מעודכן, שישמש ראיה לבעלות, והעברת מניות ורישומה במרשם זה תוכל להיעשות באופן מקוון לחלוטין, ללא דרישת אישור נוטריון או פורמליות נוספות מצד מדינות החברות.
לבסוף, סטארט‑אפים חדשניים במצב חדלות פירעון יוכלו לבקש פתיחה של הליכי פירוק ופשיטת רגל “מקוצרים” ומפושטים, כדי לאפשר סגירה יעילה וחזרה מהירה ליזמות חדשה.
ההצעה כוללת כללים ברורים לגבי רישום למסחר, הקצאת מניות חדשות, זכויות מיעוט, החלטות על חלוקת דיבידנד ועוד.
ההצעה צפויה להיות מאושרת עד סוף שנת 2026.
לפי המצב הנוכחי, EU Inc. היא בעיקר מבנה משפטי תאגידי חדש החוסה תחת מערכת כללים וסטנדרטיים אחידה, אך לא “משטר מס בינלאומי” מהותי נפרד, ולכן צפוי שיחולו עליה כללי המיסוי הרגילים (אמנות, מוסד קבע, תושבות, ניכוי במקור וכדומה), בהתאם למדינת ההתאגדות והפעילות.
כמשקיעים ויזמים ישראלים הפועלים או מתכננים לפעול באירופה, וגם אנו כמתכנני מס ומבני פעילות בינלאומית – זה הזמן להתחיל למפות את ההזדמנויות (והסיכונים) שהמבנה החדש עשוי ליצור: החל בהקמת חברת החזקות פאן‑אירופית, דרך מבני אופציות ומניות לעובדים באיחוד ועד לשיקול אם לעבור במקרים מסוימים ממבנים "קלאסיים" (כגון BV הולנדית או SARL לוקסמבורגית), ל‑ EU Inc..
אנו משתמשים בקבצי Cookie, השייכים לנו או לצדדים שלישיים, למטרות שונות, לרבות כדי לשפר את חווית הגלישה שלך, להציג מודעות או תוכן מותאמים אישית ולנתח את התנועה באתר שלנו. עם המשך הגלישה באתר זה, ניתנת הסכמתך לשימוש שלנו בעוגיות לפי מדיניות הפרטיות.
