הדין הישראלי מעניק לעולים חדשים ולתושבים חוזרים פטור ממס על ריבית מפיקדון במטבע חוץ בבנק בישראל, בכפוף לתנאים מסוימים.

מדובר בהטבה ותיקה, אך בפועל היא מעלה שאלות מורכבות – בעיקר סביב מקור הכספים והוכחתו.

התנאים לפטור הם:

תושב ישראל לראשונה – עולה חדש, אשר חתם על טופס הצהרה ייעודי בבנק בתוך 14 ימים ממועד פתיחת הפיקדון, זכאי לפטור ממס על ריבית מפיקדון במט"ח לתקופה של 20 שנים ממועד עלייתו, בהתקיים התנאים הבאים:

• הפיקדון הוא במטבע חוץ ולתקופה קצובה של לפחות 3 חודשים;

• הופקדו בו רק כספים שהיו ברשותו מחוץ לישראל לפני שהפך לתושב ישראל;

• הכספים הופקדו בתוך 90 ימים ממועד העברתם לישראל;

• ההכנסה אינה הכנסה עסקית ואינה רשומה בספרים;

• הפיקדון לא שימש כבטוחה או מקור להלוואה לקרוב או לחברה בשליטתו.

תושב חוזר (לרבות תושב חוזר ותיק) – תושב כאמור זכאי לפטור לתקופה של 5 שנים ממועד החזרה לישראל, בתנאים דומים, ובנוסף:

• הופקדו בו רק סכומי כסף שהיו ברשותו מחוץ לישראל, שמקורם אינו ממכירת נכסים בישראל ואשר נוצרו בתקופת היותו תושב חוץ.

• הריבית משולמת בתוך תקופת הפטור.

נציין כי צו מס הכנסה מפנה להגדרת "תושב חוזר" שבסעיף 14(ג) לפקודה, כך שלכאורה איננו חל על תושב חוזר ותיק (המוגדר בסעיף 14(א) לפקודה).

עם זאת, בחוזר מס הכנסה 9/2011 בעניין הקלות במס לעולים חדשים ולתושבים חוזרים בעקבות תיקון 168 לפקודה – חלק ב' הובהר כי גם תושב חוזר ותיק נכנס בגדרה של הגדרה זו.

מודגש, שהתנאים אינם דורשים סמיכות בין מועד העליה או החזרה לבין מועד העברת הכספים והפקדתם, ואלו יכולים להתבצע זמן רב לאחר מועד העליה או החזרה, למשל – עם תום תקופת ההטבות.

בליבת ההטבה עומדת הדרישה כי הכספים שהופקדו בפיקדון היו מחוץ לישראל טרם העלייה או החזרה, ולגבי תושב חוזר – כי נוצרו בתקופת היותו תושב חוץ. תנאי זה, אשר לכאורה פשוט, מהווה מקור מרכזי לאי-ודאות. השאלה מהו "כסף שהיה ברשותו" (מונח שאינו מוגדר במפורש), בהחלט מאפשרת פרשנות רחבה, שלפיה אין הכרח כי מדובר דווקא בכסף נזיל, אלא גם בזכויות כלכליות זמינות, כגון יתרות בחברות שבבעלות היחיד, ובפרט יתרות שהיו קיימות לו בתאגידים שקופים שבבעלותו.

בהקשר זה מתעוררת השאלה האם משיכת דיבידנדים מחברה זרה לאחר החזרה לישראל עומדת בתנאי הפטור.

לשיטתנו, מקום שבו מדובר ברווחים שנצברו בתקופת התושבות הזרה, ניתן לטעון כי מדובר בכספים "שהיו זמינים" ליחיד, גם אם חולקו בפועל לאחר החזרה. זאת, שכן אין דרישה מפורשת כי הכסף יוחזק פיזית בידי היחיד ערב העלייה או החזרה.

עם זאת, מבחינה תכנונית, נכון לבחון הקדמת חלוקות טרם החזרה לישראל, במיוחד כאשר אין אירוע מס מהותי במדינת המקור.

סוגיה נוספת נוגעת להכנסות שנוצרו לאחר החזרה לישראל. בעוד שהפטור מתייחס למקור הקרן, ולא לפירות שנצמחו לאחר מכן, עולה השאלה מה דינם של כספים שנצברו בפיקדון ו"גולגלו" מחדש.

בהתאם ללשון הצווים, נראה כי הם אינם חוסים תחת הפטור – אשר מוגבל לכספים שמקורם בתקופת התושבות הזרה, ולא לפירות מאוחרים.

מן הבחינה הפרקטית, יש לציין כי הבנקים מסתפקים, ככלל, בהצהרת הלקוח לצורך החלת הפטור, ללא בדיקה מעמיקה של מקור הכספים. עם זאת, אין בכך כדי לגרוע מחובת ההוכחה המהותית כלפי רשות המיסים.

בהקשר זה קיים מתח מובנה בין הפטור מדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים שעלו לישראל עד לסוף שנת 2025, לבין הצורך לשמור תיעוד ולהוכיח את מקור הכספים. מי שעלה לישראל החל מינואר 2026, אינו נהנה עוד מפטור מדיווח ועליו להקפיד ולשמור תיעוד מתאים להוכחת מקור הכספים (ראה מבזק מס 1082).

לבסוף, יודגש כי עבור עולים חדשים, ההטבה אינה מוגבלת רק לתקופת ההטבות לפי סעיף 14 לפקודה, וניתן לעשות בה שימוש גם לאחריה. בכך, הפיקדון במט"ח עשוי לשמש כלי משלים לניהול חשיפות מס של עולים.

לסיכום, אף שמדובר בהטבה ותיקה, יישומה בפועל מחייב בחינה זהירה של מקור הכספים, מבנה ההחזקות והעיתוי. הפער בין דרישות הבנק (הצהרה) לבין דרישות רשות המיסים (הוכחה) יוצר סיכון מובנה, אך גם פותח פתח לתכנון מושכל.

במקרים של פעילות באמצעות חברות זרות, ובפרט כאשר מדובר ברווחים שנצברו טרם החזרה, קיימת אפשרות לפרשנות מרחיבה ובלבד שהיא מגובה בבחינה בתיעוד ובהיערכות מראש.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) סאלי חדד גליבטר ולרו"ח גדי אלימי, ממשרדנו.