ביום 19.4.2026, פרסמנו, במבזק מס מספר 1103 את תוואי הפיצויים העקיפים המוצע בגין נזקי מלחמת "שאגת הארי", שפורסם בהצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו- 2026, שהוגשה לאישור הכנסת ביום 25.3.2026 (להלן- "הצעת החוק").
ביום 4.5.2026 אישרה הכנסת את חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו- 2026 (להלן- "החוק") ובהתאם להודעת רשות המיסים, נפתחה האפשרות לבקש מקדמות על חשבון הפיצויים שישולמו וביום 17.5.2026 תפתח המערכת המקוונת לציבור הניזוקים, להגשת התביעות לפיצויים.
למעט מספר שינויים, החוק כמעט זהה להצעת החוק. להלן התייחסותנו:
"עוסק מיוחד"
הגדרת "עוסק מיוחד"- כוללת עוסקים שעסקם נמצא באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 (ההגדרה כמו בהצעת החוק, מתייחסת לעוסקים בישובים שפונו לפי החלטות הממשלה וההחלטה על הפינוי נותרה בתוקף עד חודש פברואר 2025), ואליהם נוספו בחוק גם "עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים": "עוסק שאירח תושבים מיישובים מפונים בשנת 2025, בהתאם להתקשרות עם המדינה".
להבנתנו, מדובר בבתי מלון ובתי הארחה שאירחו מפונים.
ל"עוסק מיוחד" מחזור שנת הבסיס (משמש לקביעת הזכאות ואם זכאי, לקביעת המסלול, קרי מחזור 12,000 ₪ עד 400 מיליון ₪ והאם מעל 300,000 ₪) נקבע לפי שנת 2022 וסכום התשומות, ממנו נגזר סכום הפיצוי בנוסחה נקבע לתקופה 1/9/2022 עד 31/8/2022 (מבלי להיכנס לדקויות לעניין מועד פתיחת העסק).
תקופת הזכאות נותרה מרץ- אפריל 2026 (ולמדווחים לפי בסיס מזומן או לקבלני ביצוע מאי יוני 2026)
תקופת הזכאות לא קוצרה למרץ בלבד, למרות שנקבע בהצעת החוק כי במידה ויוצגו נתונים המעידים כי הפעילות הכלכלית בחודש אפריל לא נפגעה באופן משמעותי, תקופת הזכאות תהיה מרץ.
כפי הנראה, נתוני אפריל 2026 הראו פגיעה בפעילות.
תקופת הזכאות נותרה מרץ- אפריל 2026 ושיעור ירידת המחזורים המינימאלית לזכאות לפיצוי נותרה מעל 25%. לפיכך, יתכן ועוסקים שחוו ירידת מחזורים משמעותית במרץ 2026 וחזרו לפעילות רגילה עם הפסקת האש, שנכנסה לתוקף ביום 8.4.2026, לא יהיו זכאים לפיצוי כיוון שמחזור ההכנסות באפריל 2026 עלה ביחס לאפריל 2025 (יתכן אף מצמיחה טבעית) וסה"כ בהשוואת מחזורי ההכנסות מרץ – אפריל 2026 ביחס למרץ – אפריל 2025, לא תוכח ירידת מחזורים של מעל 25%, המזכה בפיצוי.
מנגד, לניזוקים שיוכיחו כי הם עומדים בתנאים, תקופת זכאות של חודשיים מזכה בפיצוי גם עבור חלק השכר ששולם לעובדים המזכים עבור אפריל 2026.
עובדים שניצלו ימי חופשה בתקופת הזכאות:
בחוק שאושר תוקנו הגדרת "עובד מזכה" והגדרת "הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר", ביחס להצעת החוק.
עובד שניצל ימי חופשה במהלך תקופת הזכאות או שהוצא לחל"ת לתקופה שלא עלתה על 10 ימים, עדיין ייחשב "עובד מזכה" והכל בהנחה שהמעסיק יצהיר כי:
לא הופסקה העסקתו במהלך חודשים מרץ ואפריל 2026;
הופסקה העסקתו במהלך חודש מרץ 2026 לתקופה שלא עלתה על 10 ימים והוא דיווח על כך לביטוח לאומי עד ליום 28.4.2026 וכן שלא הופסקה העסקתו במהלך אפריל 2026.
מנגד, מחישוב חלק מרכיב השכר בנוסחת הפיצוי יופחת סכום ששולם על ידי המעסיק לעובד בעד ימי חופשה שניצל בתקופת הזכאות.
תיקון זה תיקן עיוות שהיה בהצעת החוק לפיו עובד שניצל אף יום חופשה אחד במהלך תקופת הזכאות או הוצא לחל"ת למספר ימים, יצא מהגדרת "עובד מזכה" והמעסיק לא היה זכאי כלל לפיצוי בגין שכר ששילם לאותו עובד, גם לא בגין חלק השכר ששילם לו ביתרת תקופת הזכאות.
עדכון סכומי הפיצוי לניזוקים שמחזור ההכנסות שלהם בשנת הבסיס הינו עד 300,000 ₪:
לניזוקים אלו עודכנו מעט סכומי הפיצוי ביחס להצעת החוק. להלן הסכומים המעודכנים:
נשוב ונזכיר כי עוסקים שעסקם נפגע כתוצאה מפגיעות טילים וספג נזקים ישירים, זכאים, מעבר לפיצוי עבור הנזקים הישירים שנגרמו לעסק, גם לפיצוי (במסלול הסיוע שנקבע בחוק) לתקופות זכאות נוספות עבור נזקים עקיפים, זאת בתנאי שהוכח להנחת דעתו של המנהל כי בשל הנזק עסקם הושבת ולא ניתן להשתמש בבית העסק בתקופה של חודשיים לפחות לאחר תום תקופת הזכאות (לפחות עד 30.6.2026). בנוסף, נקבע פיצוי עקיף נוסף לעסק של יחיד שניזוק נזק ישיר או ליחיד בעלים של דירת מגורים שנפגעה (ראו לעניין זה מבזק 1103).
נציין כי ניזוק שחווה ירידת מחזורים של 25% לפחות, שקיבל פיצוי או מקדמה בגין נזקי "חרבות ברזל" (אוקטובר עד דצמבר 2023) או "עם כלביא" (יוני 2025) (להלן-"תקופות קודמות") רשאי לדרוש מקדמה בשיעור של עד 80% מגובה הפיצוי או המקדמה שאושרו לו בגין אחת מהתקופות הנ"ל, לפי הגבוה מבניהם.
ניזוק שלא הגיש תביעה לתקופות אלו אולם ניזוק במלחמת "שאגת הארי", רשאי לדרוש מקדמה בשיעור של עד 80% מממוצע התשומות החודשי בשנת 2025, כשהוא מוכפל במקדם של 7%.
עוסק פטור שלא הגיש תביעות לתקופות קודמות יהיה זכאי למקדמה בשיעור עד 80% מהפיצוי בטבלה של שאגת הארי (לפי מחזור 2025 או שנת בסיס מותאמת) ולעסקים חדשים (שהוקמו החל מיום 1.1.2025) לפי הטבלה עד 80% מסך 3,356 ₪.
בימים אלו פורסמה גם טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 בה נקבעו מסלולי פיצוי נוספים לעסקים באזור הצפון: גולן צפון, גליל עליון, יישובי קו העימות והיישובים קדמת צבי וקצרין שבגולן דרום, בהם התקיימו מגבלות ביטחוניות משמעותיות יותר ביחס לשאר חלקי הארץ, באופן שנשקף בפגיעה רחבה ומתמשכת יותר בפעילות העסקית. לעסקים באזורים אלו תינתן האפשרות לבחור בפיצוי לפי מסלולי פיצוי נוספים: מסלול מחזורים, מסלול שכר מסלול לחקלאים וכו. התקנות טרם אושרו.
למשרדנו ניסיון רב ביעוץ וליווי בהגשת תביעות (נזקים ישירים ועקיפים, לרבות "מסלול אדום"), הגשת השגות וייצוג בעררי מסלולי הסיוע השונים.
הדין הישראלי מעניק לעולים חדשים ולתושבים חוזרים פטור ממס על ריבית מפיקדון במטבע חוץ בבנק בישראל, בכפוף לתנאים מסוימים.
מדובר בהטבה ותיקה, אך בפועל היא מעלה שאלות מורכבות – בעיקר סביב מקור הכספים והוכחתו.
התנאים לפטור הם:
תושב ישראל לראשונה – עולה חדש, אשר חתם על טופס הצהרה ייעודי בבנק בתוך 14 ימים ממועד פתיחת הפיקדון, זכאי לפטור ממס על ריבית מפיקדון במט"ח לתקופה של 20 שנים ממועד עלייתו, בהתקיים התנאים הבאים:
הפיקדון הוא במטבע חוץ ולתקופה קצובה של לפחות 3 חודשים;
הופקדו בו רק כספים שהיו ברשותו מחוץ לישראל לפני שהפך לתושב ישראל;
הכספים הופקדו בתוך 90 ימים ממועד העברתם לישראל;
ההכנסה אינה הכנסה עסקית ואינה רשומה בספרים;
הפיקדון לא שימש כבטוחה או מקור להלוואה לקרוב או לחברה בשליטתו.
תושב חוזר (לרבות תושב חוזר ותיק) – תושב כאמור זכאי לפטור לתקופה של 5 שנים ממועד החזרה לישראל, בתנאים דומים, ובנוסף:
הופקדו בו רק סכומי כסף שהיו ברשותו מחוץ לישראל, שמקורם אינו ממכירת נכסים בישראל ואשר נוצרו בתקופת היותו תושב חוץ.
הריבית משולמת בתוך תקופת הפטור.
נציין כי צו מס הכנסה מפנה להגדרת "תושב חוזר" שבסעיף 14(ג) לפקודה, כך שלכאורה איננו חל על תושב חוזר ותיק (המוגדר בסעיף 14(א) לפקודה).
מודגש, שהתנאים אינם דורשים סמיכות בין מועד העליה או החזרה לבין מועד העברת הכספים והפקדתם, ואלו יכולים להתבצע זמן רב לאחר מועד העליה או החזרה, למשל – עם תום תקופת ההטבות.
בליבת ההטבה עומדת הדרישה כי הכספים שהופקדו בפיקדון היו מחוץ לישראל טרם העלייה או החזרה, ולגבי תושב חוזר – כי נוצרו בתקופת היותו תושב חוץ. תנאי זה, אשר לכאורה פשוט, מהווה מקור מרכזי לאי-ודאות. השאלה מהו "כסף שהיה ברשותו" (מונח שאינו מוגדר במפורש), בהחלט מאפשרת פרשנות רחבה, שלפיה אין הכרח כי מדובר דווקא בכסף נזיל, אלא גם בזכויות כלכליות זמינות, כגון יתרות בחברות שבבעלות היחיד, ובפרט יתרות שהיו קיימות לו בתאגידים שקופים שבבעלותו.
בהקשר זה מתעוררת השאלה האם משיכת דיבידנדים מחברה זרה לאחר החזרה לישראל עומדת בתנאי הפטור.
לשיטתנו, מקום שבו מדובר ברווחים שנצברו בתקופת התושבות הזרה, ניתן לטעון כי מדובר בכספים "שהיו זמינים" ליחיד, גם אם חולקו בפועל לאחר החזרה. זאת, שכן אין דרישה מפורשת כי הכסף יוחזק פיזית בידי היחיד ערב העלייה או החזרה.
עם זאת, מבחינה תכנונית, נכון לבחון הקדמת חלוקות טרם החזרה לישראל, במיוחד כאשר אין אירוע מס מהותי במדינת המקור.
סוגיה נוספת נוגעת להכנסות שנוצרו לאחר החזרה לישראל. בעוד שהפטור מתייחס למקור הקרן, ולא לפירות שנצמחו לאחר מכן, עולה השאלה מה דינם של כספים שנצברו בפיקדון ו"גולגלו" מחדש.
בהתאם ללשון הצווים, נראה כי הם אינם חוסים תחת הפטור – אשר מוגבל לכספים שמקורם בתקופת התושבות הזרה, ולא לפירות מאוחרים.
מן הבחינה הפרקטית, יש לציין כי הבנקים מסתפקים, ככלל, בהצהרת הלקוח לצורך החלת הפטור, ללא בדיקה מעמיקה של מקור הכספים. עם זאת, אין בכך כדי לגרוע מחובת ההוכחה המהותית כלפי רשות המיסים.
בהקשר זה קיים מתח מובנה בין הפטור מדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים שעלו לישראל עד לסוף שנת 2025, לבין הצורך לשמור תיעוד ולהוכיח את מקור הכספים. מי שעלה לישראל החל מינואר 2026, אינו נהנה עוד מפטור מדיווח ועליו להקפיד ולשמור תיעוד מתאים להוכחת מקור הכספים (ראה מבזק מס 1082).
לבסוף, יודגש כי עבור עולים חדשים, ההטבה אינה מוגבלת רק לתקופת ההטבות לפי סעיף 14 לפקודה, וניתן לעשות בה שימוש גם לאחריה. בכך, הפיקדון במט"ח עשוי לשמש כלי משלים לניהול חשיפות מס של עולים.
לסיכום, אף שמדובר בהטבה ותיקה, יישומה בפועל מחייב בחינה זהירה של מקור הכספים, מבנה ההחזקות והעיתוי. הפער בין דרישות הבנק (הצהרה) לבין דרישות רשות המיסים (הוכחה) יוצר סיכון מובנה, אך גם פותח פתח לתכנון מושכל.
במקרים של פעילות באמצעות חברות זרות, ובפרט כאשר מדובר ברווחים שנצברו טרם החזרה, קיימת אפשרות לפרשנות מרחיבה ובלבד שהיא מגובה בבחינה בתיעוד ובהיערכות מראש.
אנו משתמשים בקבצי Cookie, השייכים לנו או לצדדים שלישיים, למטרות שונות, לרבות כדי לשפר את חווית הגלישה שלך, להציג מודעות או תוכן מותאמים אישית ולנתח את התנועה באתר שלנו. עם המשך הגלישה באתר זה, ניתנת הסכמתך לשימוש שלנו בעוגיות לפי מדיניות הפרטיות.
