ז'נט, תושבת ישראל ואזרחית אמריקאית, היא אישה מרשימה, ושמה הולך לפניה בעולם העסקים בארה"ב ובישראל. עוד כשהתגוררה בארה"ב, הקימה ג'נט עסק מוצלח. לאחר ששבה לישראל, ממשיכה ז'נט להחזיק בעסקים בארה"ב ובנוסף היא מקבלת משכורת נאה מחברה ישראלית. ג'נט תורמת סכומים נכבדים למוסדות צדקה רבים בארה"ב. גם כאשר חלק מעסקיה בארה"ב מניבים הפסדים, ג'נט ממשיכה לתרום למוסדות הצדקה בארה"ב.
כידוע, סעיף 15א(2) לאמנה בין ישראל לארה"ב הדן בתרומות צדקה, קובע הוראות, המאפשרות לתושב ישראל, ליהנות, במגבלות מסוימות, מההטבות הקבועות בדין
הישראלי לגבי תרומות לארגוני צדקה, גם כאשר התרומה ניתנת לארגון צדקה שהינו תושב ארה"ב, ובלבד שאותו ארגון הוכר כארגון צדקה, לצורך מס, בידי רשויות ארה"ב.
הסעיף קובע שבחישוב ההכנסה החייבת במס של תושב ישראל לפי דיני מדינת ישראל לכל שנת מס, יראו כתרומת צדקה לפי אותם דינים, תרומות לארגון שנוצר או אורגן לפי חוקי ארצות הברית (והמהווה ארגון צדקה לעניין דיני המס של ארצות הברית), אם היו רואים את אותן תרומות כתרומות צדקה, ובשיעור שהיו כך, אילו נוצר או אורגן אותו ארגון לפי דיני מדינת ישראל; אולם בתנאי כי סעיף קטן זה לא יחול על תרומות בכל שנת מס, העולות על 25 אחוזים מן ההכנסה החייבת לאותה שנה ממקורות בארה"ב.
אם כך, שיעור ההכרה מוגבל ל-25% מההכנסה החייבת שנוצרה באותה שנת המס ממקורות בארה"ב.
בשנת 2024, דוח המס האמריקאי של ג'נט הראה הפסדים עסקיים, אך ג'נט ביקשה להעביר את הסכום הנכבד של התרומות שתרמה בארה"ב בשנת 2024 לשנים הבאות, כדי שתוכל ליהנות מזיכוי תרומות בשנים הבאות, כפי שמותר לה גם לצורכי מס בארה"ב.
הרי גם סעיף 46 לפקודה מאפשר לנצל סכום העולה על התקרה לזיכוי שנתרם באותה שנת מס, בשלוש שנות המס הבאות בזו אחר זו, ובלבד שלא יינתן זיכוי בכל אחת משלוש שנות המס כאמור, בשל סכום כולל של תרומות העולה על התקרה לזיכוי.
כך, הזיכוי המותר לפי האמנה מחושב על בסיס שנתי ומוגבל ל־25% מההכנסה החייבת ממקורות בארה"ב באותה שנת מס.
לדוגמה, אם תושב ישראל תרם $200,000 למוסד ציבור אמריקאי והכנסתו החייבת ממקורות בארה"ב באותה שנה עומדת על $500,000, הרי שסכום של $125,000 (שהם 25% מההכנסה) יוכר לצורכי מס בישראל ויזכה בהטבת המס. לעומת זאת, יתרת התרומה, בסך $75,000, אינה מוכרת לצרכי מס בישראל ואף לא ניתן להעביר אותה לשנות מס מאוחרות יותר.
עם זאת, כאשר באותה שנת מס מנוצלת תקרת הזיכוי לפי הוראות סעיף 46 לפקודה, בגין תרומות למוסדות ישראליים, עשויה להיווצר יתרה של תרומות לארגונים אמריקאיים שלא נוצלה (בדוגמא שלנו, 125,000$). ביחס ליתרה זו ניתן, בהתאם לפרשנות שניתנה לסעיף 15א בדברי ההסבר לאמנה, לשקול את העברתה לשנים הבאות.
נחזור לג'נט.
כשהלב נותר רחב, במיוחד כשהעסקים רעים, צריך לחפש פתרונות. והנה חלק מהם:
ג'נט שוהה תקופות מהותיות בארה"ב, ולכן גם חלק מהותי מהכנסתה ממשכורת (מחברה ישראלית) הופק בארה"ב – הנה לנו הכנסה חייבת שהופקה בארה"ב שבגין 25% ממנה ניתן לזקוף זיכוי תרומות למוסדות אמריקאיים.
עסקיה של ג'נט מאוגדים בארה"ב באמצעות שורה של חברות LLC שהינן שקופות למס בארה"ב ובישראל (בהתאם להוראות חוזר מ"ה 5/04) – כידוע, בהתאם להוראות החוזר, לא ניתן "להעלות" לנישום הפסדים ב- LLC, כך שלצורכי מס בישראל, רווחי חברות LLC יניבו הכנסה חייבת ממקורות אמריקאיים, בעוד שהפסדי חברות LLC ייוותרו לקיזוז כשאותן חברות יניבו רווחים.
הנה הפרשי עיתוי שמניבים עוד הכנסה חייבת שהופקה בארה"ב שבגין 25% ממנה ניתן לזקוף זיכוי תרומות למוסדות אמריקאיים.
לג'נט גם הכנסות רבות משוק ההון. כל הכנסתה החייבת מדיבידנדים, ריביות ורווחי הון, שמקורה בניירות ערך ומכשירים אמריקאיים, גם כאלו שנמצאים במוסדות פיננסיים ישראלים, יאפשרו להגדיל את גובה התרומות המותרות.
כמו-כן, בנאמנויות משפחתיות המחזיקות בנכסים בארה"ב, שבהם ג'נט היא נהנית, ניתן לחלק לה הכנסות בתוך שישה חודשים מתום שנת המס, ובכך להגדיל את הכנסתה החייבת ממקורות אמריקאים.
תכנון ראוי ודיווח נכון בדוחות האמריקאים והישראלים, בהתאם לכללי המקור ולדיני המס בישראל, יכולים להשפיע באופן מהותי על גובה התרומות המותרות בישראל.
ואפשר פשוט להגדיל את גובה התרומות למוסדות צדקה ישראלים.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (משפטנית) סאלי חדד גליבטר, ממשרדנו.
שיתוף:
