פס"ד ע"מ 36830-07-23 אב-של השקעות ומסחר בע"מ נ' פקיד שומה חיפה אשר התקבל ביום 5/4/2026 (להלן: "פס"ד") עוסק בפרשנות סעיף 94ב לפקודת מס הכנסה – חישוב רווחים ראויים לחלוקה (להלן: "רר"ל") בעת מכירת מניות חברה. הסוגייה המרכזית נוגעת לאופן חישוב הרר"ל לפי החלופה החשבונאית כאשר החברה הנמכרת מצויה בהפסד חשבונאי צבור בתום השנה שקדמה למכירה, אך במהלך תקופת חישוב הרר"ל נצברו בה רווחים שהקטינו את ההפסד.
רקע ועובדות
אב-של השקעות ומסחר בע"מ (להלן: "המערערת") היא חברה פרטית אשר רכשה ביום 31/12/2002 19% מהון המניות של חברת מספנות ישראל בע"מ (להלן: "מספנות ישראל").
ביום 27/4/2017 מכרה המערערת את מלוא מניותיה במספנות ישראל.
המערערת דיווחה על רווח הון, ולאחר קיזוז הפסדי הון מועברים וסכום אינפלציוני פטור, חישבה את הרר"ל לפי החלופה המיסויית ולאחריו הגיעה לתוצאה של רווח ההון הריאלי החייב במס חברות.
המערערת הציגה במסגרת הדיווח את התחשיב שערכה בעניין החלופה החשבונאית של הרר"ל, לפיו: בתום שנת המס שקדמה לשנת הרכישה, מספנות ישראל הייתה ביתרת הפסד בסך של כ- 950 מלש"ח, ובתום שנת המס שקדמה לשנת המכירה היא הייתה ביתרת הפסד של כ 712 מלש"ח. ולכן סך הרווחים הראויים לחלוקה בחלופה החשבונאית בתקופת החזקתה הינו כ- 238 מלש"ח, לפי חלקה בשיעור 19%.
מאחר ועל פי תחשיבי המערערת, הרר"ל בחלופה החשבונאית גבוה מהרר"ל בחלופה המיסויית, ערכה המערערת את חישוב רווח ההון הריאלי כשהיא טוענת לזכאות לרר"ל לפי החלופה הנמוכה יותר – המיסויית.
המשיב לא קיבל את התחשיב של המערערת בעניין החלופה החשבונאית של הרר"ל, וקבע כי מאחר ובתקופת חישוב הרר"ל לא היו למספנות ישראל עודפים חשבונאיים חיוביים, אלא רק הפסד צבור, הרי שלא היתה יכולה לחלק דיבידנד ועל כן אין מדובר ברר"ל. משכך חישוב הרר"ל לפי החלופה החשבונאית מוביל לתוצאה של 0 .
המשיב אף קבע כי לפי לשון סעיף 94ב' לפקודה בהגדרת "רווחים ראויים לחלוקה" נדרש גידול ביתרת הרווח בתקופת הרר"ל, וגירעון בהון אינו נחשב ליתרת רווח או לרווח צבור. לפיכך, כל עוד מספנות ישראל נמצאת בגירעון בהון – לא יכולה להיווצר לה יתרת רווחים שראויים לחלוקה.
לשון סעיף 94ב לפקודה
"רווחים ראויים לחלוקה" – רווחים כאמור שנצטברו בחברה מתום שנת המס שקדמה לשנת רכישת המניה עד תום שנת המס שקדמה לשנת המכירה שלה, … וסכום הרווחים הראויים לחלוקה לא יעלה על סכום הרווחים שנתחייבו במס לרבות מס שבח בתקופה האמורה בניכוי המס עליהם ודיבידנד שחולק מהם ובניכוי הפסד שנוצר בחברה שמניותיה נמכרות, אשר לא קוזז, ובצירוף הרווחים שהיו חייבים במס כאמור אילולא פוטרו ממנו".
כלומר המערערת, ביקשה להחיל את מנגנון הרר"ל כך שחלק מרווח ההון יסווג כרכיב "דיבידנדי" (סעיף 126(ב) לפקודה – לא יוטל מס על הכנסה מחלוקת רווחים או דיבידנד שהופק מחברה אחרת החייבת במס חברות). והמשיב דחה את העמדה וקבע כי בהיעדר יתרת עודפים חיובית בתום התקופה – אין רר"ל כלל.
בפס"ד המחלוקת המשפטית התפתחה לשאלה עקרונית רחבה – מהו היחס בין סעיף 94ב לפקודה לבין דיני החלוקה שבחוק החברות, ומהו המבחן לקיומם של רווחים ראויים לחלוקה.
עמדת המשיב
פקיד השומה טען כי יש לפרש את סעיף 94ב באופן דווקני לפי דיני החלוקה בחוק החברות, ובפרט לפי מבחן הרווח. לשיטתו:
"רווחים ראויים לחלוקה" הם אך ורק רווחים שניתן לחלקם כדיבידנד בפועל.
כאשר בתום התקופה קיימים הפסדים צבורים (עודפים שליליים) – לא מתקיים מבחן הרווח. ולכן אין כל רר"ל והחלופה החשבונאית שווה לאפס.
בנוסף, ההשוואה לפי סעיף 94ב לפקודה היא השוואה רעיונית בלבד, אך היא חייבת להתבסס על אפשרות ממשית לחלוקת דיבידנד.
עמדת המערערת
המערערת טענה כי סעיף 94ב יוצר פיקציה נורמטיבית, שנועדה אך ורק לקבוע את שיעור המס החל על אותו חלק מרווח ההון המיוחס לרווחים הראויים לחלוקה, ואין בו כדי להציב תנאי סף של עמידה בדיני החלוקה שבחוק החברות. ולכן אין צורך לבחון האם ניתן היה לחלק דיבידנד בפועל, ואין תלות במבחן הרווח שבחוק החברות.
יש לבחון האם נצברו רווחים בתקופת הרר"ל, גם אם החברה בסוף התקופה בהפסד.
כמו כן, הרווחים שנצברו חויבו במס חברות ולכן סיווגם כרר"ל הינו לצורך מניעת כפל מס.
בנוסף, המערערת הדגישה כי פרשנות המשיב מרוקנת את סעיף 94ב לפקודה מתוכן, פוגעת באדישות המיסויית ויוצרת עיוותים כלכליים.
הפסיקה
הסוגיות המשפטיות המרכזיות – פסק הדין התמקד בשלוש שאלות יסוד:
האם סעיף 94ב כפוף למבחני החלוקה שבחוק החברות?
האם יש לבחון את הרר"ל לפי מצב מאזני סופי או לפי הצטברות בתקופה?
מהי תכלית הסעיף – מניעת כפל מס או שמירה על התאמה לדיני חברות?
ההבחנה בין דיני מס לדיני חברות
בית המשפט קובע הבחנה עקרונית בין שתי מערכות דינים:
דיני החברות עוסקים בהגנה על נושים וביכולת חלוקה בפועל.
דיני המס עוסקים במיסוי הכנסה ובמניעת עיוותי מס.
מכאן נובע כי אין הכרח לזהות בין "רווחים לחלוקה" לפי דיני החברות לבין "רווחים ראויים לחלוקה" לצורכי מס.
המשמעות היא שסעיף 94ב לפקודה פועל במישור עצמאי, ואינו כפוף באופן מלא למבחן הרווח התאגידי.
פרשנות לשונית – מושג "הצטברות"
בית המשפט מייחס חשיבות רבה ללשון הסעיף:
המונח "נצטברו" מלמד על תהליך ולא על תוצאה נקודתית.
לכן, יש לבחון את הרווחים לאורך כל תקופת הרר"ל ולא רק בסופה.
נקודת המוצא ונקודת הסיום הן מסגרת החישוב, ולא מבחן מאזני למועד בודד.
מכאן נדחית הגישה שלפיה רק יתרת העודפים בסוף התקופה קובעת.
ההיגיון הכלכלי
בית המשפט מדגיש כי יש להעדיף פרשנות כלכלית מהותית:
רווחים שנוצרו ושולם בגינם מס חברות צריכים לקבל ביטוי במיסוי במישור בעל המניות.
התעלמות מהם גורמת לכפל מס.
יש לשמור על עקרון האדישות המיסויית, כך שהחלטות עסקיות לא יושפעו משיקולי מס מלאכותיים.
לסיכום, בית המשפט מאמץ גישה פרשנית רחבה של רר"ל – רר"ל הוא מנגנון השוואתי לצורכי מס בלבד, ומבוסס על רווחים שנצברו לאורך התקופה ולא על יתרה מאזנית בסוף תקופה.
יתר על כן, אין דרישה לעודפים חיוביים בסוף תקופה.
ביישומו – יש לשקלל גם תכליות של מניעת כפל מס ואדישות מיסויית.
ז'נט, תושבת ישראל ואזרחית אמריקאית, היא אישה מרשימה, ושמה הולך לפניה בעולם העסקים בארה"ב ובישראל. עוד כשהתגוררה בארה"ב, הקימה ג'נט עסק מוצלח. לאחר ששבה לישראל, ממשיכה ז'נט להחזיק בעסקים בארה"ב ובנוסף היא מקבלת משכורת נאה מחברה ישראלית. ג'נט תורמת סכומים נכבדים למוסדות צדקה רבים בארה"ב. גם כאשר חלק מעסקיה בארה"ב מניבים הפסדים, ג'נט ממשיכה לתרום למוסדות הצדקה בארה"ב.
כידוע, סעיף 15א(2) לאמנה בין ישראל לארה"ב הדן בתרומות צדקה, קובע הוראות, המאפשרות לתושב ישראל, ליהנות, במגבלות מסוימות, מההטבות הקבועות בדין
הישראלי לגבי תרומות לארגוני צדקה, גם כאשר התרומה ניתנת לארגון צדקה שהינו תושב ארה"ב, ובלבד שאותו ארגון הוכר כארגון צדקה, לצורך מס, בידי רשויות ארה"ב.
הסעיף קובע שבחישוב ההכנסה החייבת במס של תושב ישראל לפי דיני מדינת ישראל לכל שנת מס, יראו כתרומת צדקה לפי אותם דינים, תרומות לארגון שנוצר או אורגן לפי חוקי ארצות הברית (והמהווה ארגון צדקה לעניין דיני המס של ארצות הברית), אם היו רואים את אותן תרומות כתרומות צדקה, ובשיעור שהיו כך, אילו נוצר או אורגן אותו ארגון לפי דיני מדינת ישראל; אולם בתנאי כי סעיף קטן זה לא יחול על תרומות בכל שנת מס, העולות על 25 אחוזים מן ההכנסה החייבת לאותה שנה ממקורות בארה"ב.
אם כך, שיעור ההכרה מוגבל ל-25% מההכנסה החייבת שנוצרה באותה שנת המס ממקורות בארה"ב.
בשנת 2024, דוח המס האמריקאי של ג'נט הראה הפסדים עסקיים, אך ג'נט ביקשה להעביר את הסכום הנכבד של התרומות שתרמה בארה"ב בשנת 2024 לשנים הבאות, כדי שתוכל ליהנות מזיכוי תרומות בשנים הבאות, כפי שמותר לה גם לצורכי מס בארה"ב.
הרי גם סעיף 46 לפקודה מאפשר לנצל סכום העולה על התקרה לזיכוי שנתרם באותה שנת מס, בשלוש שנות המס הבאות בזו אחר זו, ובלבד שלא יינתן זיכוי בכל אחת משלוש שנות המס כאמור, בשל סכום כולל של תרומות העולה על התקרה לזיכוי.
כך, הזיכוי המותר לפי האמנה מחושב על בסיס שנתי ומוגבל ל־25% מההכנסה החייבת ממקורות בארה"ב באותה שנת מס.
לדוגמה, אם תושב ישראל תרם $200,000 למוסד ציבור אמריקאי והכנסתו החייבת ממקורות בארה"ב באותה שנה עומדת על $500,000, הרי שסכום של $125,000 (שהם 25% מההכנסה) יוכר לצורכי מס בישראל ויזכה בהטבת המס. לעומת זאת, יתרת התרומה, בסך $75,000, אינה מוכרת לצרכי מס בישראל ואף לא ניתן להעביר אותה לשנות מס מאוחרות יותר.
עם זאת, כאשר באותה שנת מס מנוצלת תקרת הזיכוי לפי הוראות סעיף 46 לפקודה, בגין תרומות למוסדות ישראליים, עשויה להיווצר יתרה של תרומות לארגונים אמריקאיים שלא נוצלה (בדוגמא שלנו, 125,000$). ביחס ליתרה זו ניתן, בהתאם לפרשנות שניתנה לסעיף 15א בדברי ההסבר לאמנה, לשקול את העברתה לשנים הבאות.
נחזור לג'נט.
כשהלב נותר רחב, במיוחד כשהעסקים רעים, צריך לחפש פתרונות. והנה חלק מהם:
ג'נט שוהה תקופות מהותיות בארה"ב, ולכן גם חלק מהותי מהכנסתה ממשכורת (מחברה ישראלית) הופק בארה"ב – הנה לנו הכנסה חייבת שהופקה בארה"ב שבגין 25% ממנה ניתן לזקוף זיכוי תרומות למוסדות אמריקאיים.
עסקיה של ג'נט מאוגדים בארה"ב באמצעות שורה של חברות LLC שהינן שקופות למס בארה"ב ובישראל (בהתאם להוראות חוזר מ"ה 5/04) – כידוע, בהתאם להוראות החוזר, לא ניתן "להעלות" לנישום הפסדים ב- LLC, כך שלצורכי מס בישראל, רווחי חברות LLC יניבו הכנסה חייבת ממקורות אמריקאיים, בעוד שהפסדי חברות LLC ייוותרו לקיזוז כשאותן חברות יניבו רווחים.
הנה הפרשי עיתוי שמניבים עוד הכנסה חייבת שהופקה בארה"ב שבגין 25% ממנה ניתן לזקוף זיכוי תרומות למוסדות אמריקאיים.
לג'נט גם הכנסות רבות משוק ההון. כל הכנסתה החייבת מדיבידנדים, ריביות ורווחי הון, שמקורה בניירות ערך ומכשירים אמריקאיים, גם כאלו שנמצאים במוסדות פיננסיים ישראלים, יאפשרו להגדיל את גובה התרומות המותרות.
כמו-כן, בנאמנויות משפחתיות המחזיקות בנכסים בארה"ב, שבהם ג'נט היא נהנית, ניתן לחלק לה הכנסות בתוך שישה חודשים מתום שנת המס, ובכך להגדיל את הכנסתה החייבת ממקורות אמריקאים.
תכנון ראוי ודיווח נכון בדוחות האמריקאים והישראלים, בהתאם לכללי המקור ולדיני המס בישראל, יכולים להשפיע באופן מהותי על גובה התרומות המותרות בישראל.
ואפשר פשוט להגדיל את גובה התרומות למוסדות צדקה ישראלים.
אנו משתמשים בקבצי Cookie, השייכים לנו או לצדדים שלישיים, למטרות שונות, לרבות כדי לשפר את חווית הגלישה שלך, להציג מודעות או תוכן מותאמים אישית ולנתח את התנועה באתר שלנו. עם המשך הגלישה באתר זה, ניתנת הסכמתך לשימוש שלנו בעוגיות לפי מדיניות הפרטיות.
