ביום 25.3.2026 פורסמה הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו- 2026 (להלן- "הצעת החוק"), לאישור הכנסת לתיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א- 1961, בו יווסף פרק נוסף לחוק מס רכוש – פרק שמיני 3 כהוראת שעה, ויקבע מתווה הפיצוי לניזוקים בגין הנזקים העקיפים שנגרמו עקב מלחמת "שאגת הארי".
אמנם הצעת החוק טרם עברה אישור בכנסת, שנמצאת בימים אלו בפגרה, עם זאת להערכתנו, כיוון שהפיצוי המוצע במסגרת הצעת החוק כמעט זהה, בשינויים המחויבים, למסלול הפיצוי שנקבע לאחר מבצע "עם כלביא" לפיכך, להערכתנו החוק יעבור ללא שינויים מהותיים.
כיוון שכולנו למודי ניסיון בעניין, ניתן במבזק זה רק את עיקרי הצעת החוק. להרחבה בנושא זה ראו מבזק מס מספר 990 מיום 2.11.2023 ומבזק מס מספר 1069 מיום 26.6.2025.
ראוי לציין, שמדובר בהצעת חוק הקובעת את החודשים מרץ אפריל 2026 כ"תקופת הזכאות" (להלן: "תקופת הזכאות") אולם, נרשם מפורשות כבר בהצעת החוק, שכיוון שנכון לימים אלו קיימת אי ודאות באשר להמשך המערכה מול איראן, אזי "אם במהלך הליכי החקיקה יוצגו נתונים המעידים כי הפעילות הכלכלית בחודש אפריל לא נפגעה באופן משמעותי, תקוצר התקופה לחודש מרץ בלבד" ויבוצעו התאמות כנדרש.
מסלול הפיצוי שנקבע בהצעת החוק, קובע פיצוי לעסקים בכל הארץ, שמחזור עסקיהם בשנת הבסיס הינו מ- 12,000 ₪ עד 400 מיליון ₪ בשנה וכבעבר, הוא מותנה בירידה בשיעור העולה על 25% במחזור העסקי.
מבלי להיכנס לדקויות, ברירת המחדל הינה ששנת הבסיס הינה 2025 ומחזור תקופת הבסיס הינו מחזור העסקאות בתקופה המקבילה לתקופת הזכאות בשנת 2025. תקרת הפיצוי הינה 1.2 מיליון ₪ לניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עד 100 מיליון ₪ והוא עשוי להגיע עד 2.4 מיליון ₪ לניזוק שמחזור עסקאותיו עד 400 מיליון ₪ (במידה ויקבע שתקופת הזכאות הינה מרץ 2026 בלבד, תקרת הפיצוי תהא, כפי הנראה, מחצית מהסכומים שלעיל).
כיוון שבחודשים מרץ אפריל 2025 היו עדיין ישובים מפונים, נקבע חריג לניזוקים שעסקם ב"אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025" (מוגדרים כישובים שפונו לפי החלטות הממשלה וההחלטה על הפינוי היתה בתוקף עד חודש פברואר 2025).
לעסקים בישובים אלו, תקופת הבסיס להשוואה נקבעה כתקופה המקבילה ב- 2023 ושנת הבסיס נקבעה שנת 2022, כיוון שבמרץ אפריל 2025, התקופה להשוואה, הם טרם חזרו לפעילות סדירה.
כמו בעבר, מטרת הפיצוי המוגדרת לנזק עקיף הינה לצורך שמירה על המשכיות עסקית (לעסקים קטנים ובינוניים כאמור) ותשלומו מותנה בקשר הסיבתי למלחמה. כמו בנוסחאות שנקבעו בגין נזקי מלחמת "חרבות ברזל" ו"עם כלביא", נוסחת הפיצוי העקיף מורכבת משני מרכיבים: מענק בגין רכיבי שכר ששולם ל"עובדים מזכים" וכן מענק בגין רכיב ה"הוצאות קבועות".
הפיצוי לנזק עקיף בגין רכיב ההוצאות הקבועות ייקבע בהתאם לשיעור הירידה במחזורי העסק. ככל שמחזור העסק נפגע יותר, כך שיעור המענק יהיה גבוה יותר, לפי מקדם הוצאות קבועות בארבע מדרגות פגיעה שונות – בשיעורים 7% / 11% / 15% / 22%, אשר יוכפל בסכום התשומות המדווחות של העסק, על מנת לפצות בגין ההוצאות הקבועות של העסק.
נוסחת החישוב הידועה והמוכרת, תקבע את מרכיב ההוצאות הקבועות בפיצוי:
כמו כן, יינתן פיצוי בגין הוצאות השכר ששולמו ל"עובדים מזכים", שהניזוק דיווח בטופס 102, עד לתקרת השכר הממוצע במשק, מוכפל במספר העובדים המזכים, לפי הנוסחה:
"עובדים מזכים"- עובדים לגביהם הצהיר הניזוק כי לא הופסקה העסקתם וכי לא ניצלו ימי חופשה בתקופת הזכאות.
לעסקים קטנים שמחזור העסקאות שלהם בשנת הבסיס עד 300 אלף ₪, יינתן מענק קבוע שאינו מותנה בסכום התשומות, בסך של 1,833–14,691 ₪, כתלות בגובה המחזור השנתי והיקף הפגיעה (גם אם מעסיקים עובדים, לא ישולם פיצוי בגין השכר).
נוכח היקף הנזקים הישירים שנגרמו לעסקים בכל רחבי הארץ – נוסף מסלול כדקלמן:
בהתאם להצעת החוק, נקבע מסלול פיצוי לתקופות נזק נוספות לניזוקים, שנגרם להם נזק ישיר כתוצאה מפגיעה ישירה במקום העסק, בדומה לפיצויים העקיפים שנקבעו לאחר מבצע "עם כלביא".
נקבע תנאי לפיו המנהל שוכנע כי בשל הנזק לא ניתן להשתמש בבית העסק בתקופה של חודשיים לפחות לאחר תום תקופת הזכאות (עד 30.6.2026 לפחות!).
לניזוקים אלו יינתן פיצוי לפי מסלול הסיוע שלעיל, לתקופות שיקום נזק נוספות שיוכחו (מאי יוני 2026, יולי אוגוסט 2026 וספטמבר אוקטובר 2026- בהתאם לתקופה הנדרשת עד לשיקום העסק ובתנאי שלא ניתן להשתמש במקום העסק לפחות 15 ימים בתקופה הנוספת).
פיצוי נוסף לניזוק יחיד שנגרם נזק ישיר במלחמת "שאגת הארי":
ניזוק שהוא יחיד שנגרם לעסקו נזק ישיר, והוא עומד בתנאים שנקבעו לעיל, זכאי לפיצוי נוסף לכל תקופת שיקום לפי סכום ההכנסה החייבת בשנת הבסיס מחולקת ל- 6 ומוגבלת לסך של 30,000 ₪ נוספים (סה"כ עד 90,000 ₪ נוספים).
פיצוי למשכיר דירה (יחיד בלבד) שניזוקה במלחמת "שאגת הארי":
יחיד שבבעלותו דירה שהייתה מושכרת וניזוקה במלחמת "שאגת הארי", יהיה זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה החודשי לתקופת השיקום, בתנאי שהדירה הייתה מושכרת במועד הפגיעה בה או ב-3 חודשים שקדמו למועד הפגיעה, לא ניתן להשתמש בה לחודש לפחות ולא שולם למשכיר שכ"ד מהשוכר.
התייחסותנו:
בעת מלחמה, חוסנם של העסקים נובע גם מנכונות המחוקק לתמוך בהם כספית.
לאור הנזקים הישירים האדירים שנגרמו לעסקים רבים ברחבי הארץ, בכתלי בית העסק עצמו, ועקב כך ששוגרו טילים לכל שטחה של מדינת ישראל, פסע המחוקק צעד קדימה לקראת עסקים שספגו נזקים ישירים והתייחס להיבט הפיצוי העקיף, הגם שהעסק אינו בישוב ספר כהגדרתו הפורמלית, למרות שמהותית הפכה מדינת ישראל כולה לאזור לחימה.
יחד עם זאת, בהצעת החוק קיימים תנאים שיש לעמוד בהם לשם זכאות לפיצויים.
עקב היות התנאים נתונים לפרשנות ולאור מורכבות התחשיבים גם לפיצוי עבור נזקים ישירים, מומלץ לכל עסק שנפגע לקבל ייעוץ על מנת לבחון האם הוא זכאי לפיצוי, מה גובהו המשוער ומה נדרש לעשות על מנת לממש הזכאות לפיצוי זה. היבט חשוב לא פחות הינו ההתנהלות הפרוצדורלית – הגשת תביעה במסלול הנכון, פניה לועדה ו/או הגורם הרלבנטי ועוד. לעיתים, טעות עלולה להוביל לפסילת פיצוי הגם שמהותית קיימת זכאות.
למשרדנו ניסיון רב ביעוץ וליווי בהגשת תביעות (נזקים ישירים ועקיפים, לרבות "מסלול אדום"), הגשת השגות וייצוג בעררי מסלולי הסיוע השונים.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר, ממשרדנו.
שיתוף:
