ביום 25.3.2026 פורסמה הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו- 2026 (להלן- "הצעת החוק"), לאישור הכנסת לתיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א- 1961, בו יווסף פרק נוסף לחוק מס רכוש – פרק שמיני 3 כהוראת שעה, ויקבע מתווה הפיצוי לניזוקים בגין הנזקים העקיפים שנגרמו עקב מלחמת "שאגת הארי".
אמנם הצעת החוק טרם עברה אישור בכנסת, שנמצאת בימים אלו בפגרה, עם זאת להערכתנו, כיוון שהפיצוי המוצע במסגרת הצעת החוק כמעט זהה, בשינויים המחויבים, למסלול הפיצוי שנקבע לאחר מבצע "עם כלביא" לפיכך, להערכתנו החוק יעבור ללא שינויים מהותיים.
ראוי לציין, שמדובר בהצעת חוק הקובעת את החודשים מרץ אפריל 2026 כ"תקופת הזכאות" (להלן: "תקופת הזכאות") אולם, נרשם מפורשות כבר בהצעת החוק, שכיוון שנכון לימים אלו קיימת אי ודאות באשר להמשך המערכה מול איראן, אזי "אם במהלך הליכי החקיקה יוצגו נתונים המעידים כי הפעילות הכלכלית בחודש אפריל לא נפגעה באופן משמעותי, תקוצר התקופה לחודש מרץ בלבד" ויבוצעו התאמות כנדרש.
מסלול הפיצוי שנקבע בהצעת החוק, קובע פיצוי לעסקים בכל הארץ, שמחזור עסקיהם בשנת הבסיס הינו מ- 12,000 ₪ עד 400 מיליון ₪ בשנה וכבעבר, הוא מותנה בירידה בשיעור העולה על 25% במחזור העסקי.
מבלי להיכנס לדקויות, ברירת המחדל הינה ששנת הבסיס הינה 2025 ומחזור תקופת הבסיס הינו מחזור העסקאות בתקופה המקבילה לתקופת הזכאות בשנת 2025. תקרת הפיצוי הינה 1.2 מיליון ₪ לניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עד 100 מיליון ₪ והוא עשוי להגיע עד 2.4 מיליון ₪ לניזוק שמחזור עסקאותיו עד 400 מיליון ₪ (במידה ויקבע שתקופת הזכאות הינה מרץ 2026 בלבד, תקרת הפיצוי תהא, כפי הנראה, מחצית מהסכומים שלעיל).
כיוון שבחודשים מרץ אפריל 2025 היו עדיין ישובים מפונים, נקבע חריג לניזוקים שעסקם ב"אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025" (מוגדרים כישובים שפונו לפי החלטות הממשלה וההחלטה על הפינוי היתה בתוקף עד חודש פברואר 2025).
לעסקים בישובים אלו, תקופת הבסיס להשוואה נקבעה כתקופה המקבילה ב- 2023 ושנת הבסיס נקבעה שנת 2022, כיוון שבמרץ אפריל 2025, התקופה להשוואה, הם טרם חזרו לפעילות סדירה.
כמו בעבר, מטרת הפיצוי המוגדרת לנזק עקיף הינה לצורך שמירה על המשכיות עסקית (לעסקים קטנים ובינוניים כאמור) ותשלומו מותנה בקשר הסיבתי למלחמה. כמו בנוסחאות שנקבעו בגין נזקי מלחמת "חרבות ברזל" ו"עם כלביא", נוסחת הפיצוי העקיף מורכבת משני מרכיבים: מענק בגין רכיבי שכר ששולם ל"עובדים מזכים" וכן מענק בגין רכיב ה"הוצאות קבועות".
הפיצוי לנזק עקיף בגין רכיב ההוצאות הקבועות ייקבע בהתאם לשיעור הירידה במחזורי העסק. ככל שמחזור העסק נפגע יותר, כך שיעור המענק יהיה גבוה יותר, לפי מקדם הוצאות קבועות בארבע מדרגות פגיעה שונות – בשיעורים 7% / 11% / 15% / 22%, אשר יוכפל בסכום התשומות המדווחות של העסק, על מנת לפצות בגין ההוצאות הקבועות של העסק.
נוסחת החישוב הידועה והמוכרת, תקבע את מרכיב ההוצאות הקבועות בפיצוי:
כמו כן, יינתן פיצוי בגין הוצאות השכרששולמו ל"עובדים מזכים", שהניזוק דיווח בטופס 102, עד לתקרת השכר הממוצע במשק, מוכפל במספר העובדים המזכים, לפי הנוסחה:
"עובדים מזכים"- עובדים לגביהם הצהיר הניזוק כי לא הופסקה העסקתם וכי לא ניצלו ימי חופשה בתקופת הזכאות.
לעסקים קטנים שמחזור העסקאות שלהם בשנת הבסיס עד 300 אלף ₪, יינתן מענק קבוע שאינו מותנה בסכום התשומות, בסך של 1,833–14,691 ₪, כתלות בגובה המחזור השנתי והיקף הפגיעה (גם אם מעסיקים עובדים, לא ישולם פיצוי בגין השכר).
נוכח היקף הנזקים הישירים שנגרמו לעסקים בכל רחבי הארץ – נוסף מסלול כדקלמן:
בהתאם להצעת החוק, נקבע מסלול פיצוי לתקופות נזק נוספות לניזוקים, שנגרם להם נזק ישיר כתוצאה מפגיעה ישירה במקום העסק, בדומה לפיצויים העקיפים שנקבעו לאחר מבצע "עם כלביא".
נקבע תנאי לפיו המנהל שוכנע כי בשל הנזק לא ניתן להשתמש בבית העסק בתקופה של חודשיים לפחות לאחר תום תקופת הזכאות (עד 30.6.2026 לפחות!).
לניזוקים אלו יינתן פיצוי לפי מסלול הסיוע שלעיל, לתקופות שיקום נזק נוספות שיוכחו (מאי יוני 2026, יולי אוגוסט 2026 וספטמבר אוקטובר 2026- בהתאם לתקופה הנדרשת עד לשיקום העסק ובתנאי שלא ניתן להשתמש במקום העסק לפחות 15 ימים בתקופה הנוספת).
פיצוי נוסף לניזוק יחיד שנגרם נזק ישיר במלחמת "שאגת הארי":
ניזוק שהוא יחיד שנגרם לעסקו נזק ישיר, והוא עומד בתנאים שנקבעו לעיל, זכאי לפיצוי נוסף לכל תקופת שיקום לפי סכום ההכנסה החייבת בשנת הבסיס מחולקת ל- 6 ומוגבלת לסך של 30,000 ₪ נוספים (סה"כ עד 90,000 ₪ נוספים).
פיצוי למשכיר דירה (יחיד בלבד) שניזוקה במלחמת "שאגת הארי":
יחיד שבבעלותו דירה שהייתה מושכרת וניזוקה במלחמת "שאגת הארי", יהיה זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה החודשי לתקופת השיקום, בתנאי שהדירה הייתה מושכרת במועד הפגיעה בה או ב-3 חודשים שקדמו למועד הפגיעה, לא ניתן להשתמש בה לחודש לפחות ולא שולם למשכיר שכ"ד מהשוכר.
התייחסותנו:
בעת מלחמה, חוסנם של העסקים נובע גם מנכונות המחוקק לתמוך בהם כספית.
לאור הנזקים הישירים האדירים שנגרמו לעסקים רבים ברחבי הארץ, בכתלי בית העסק עצמו, ועקב כך ששוגרו טילים לכל שטחה של מדינת ישראל, פסע המחוקק צעד קדימה לקראת עסקים שספגו נזקים ישירים והתייחס להיבט הפיצוי העקיף, הגם שהעסק אינו בישוב ספר כהגדרתו הפורמלית, למרות שמהותית הפכה מדינת ישראל כולה לאזור לחימה.
יחד עם זאת, בהצעת החוק קיימים תנאים שיש לעמוד בהם לשם זכאות לפיצויים.
עקב היות התנאים נתונים לפרשנות ולאור מורכבות התחשיבים גם לפיצוי עבור נזקים ישירים, מומלץ לכל עסק שנפגע לקבל ייעוץ על מנת לבחון האם הוא זכאי לפיצוי, מה גובהו המשוער ומה נדרש לעשות על מנת לממש הזכאות לפיצוי זה. היבט חשוב לא פחות הינו ההתנהלות הפרוצדורלית – הגשת תביעה במסלול הנכון, פניה לועדה ו/או הגורם הרלבנטי ועוד. לעיתים, טעות עלולה להוביל לפסילת פיצוי הגם שמהותית קיימת זכאות.
למשרדנו ניסיון רב ביעוץ וליווי בהגשת תביעות (נזקים ישירים ועקיפים, לרבות "מסלול אדום"), הגשת השגות וייצוג בעררי מסלולי הסיוע השונים.
במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2026, מתוך רצון לעודד עלייה וחזרה לישראל אשר צפויה לתרום לכלכלה הישראלית נחקק חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 ("הוראת השעה"), אשר נועד לתמרץ עלייה לישראל והחזרת תושבים חוזרים ותיקים באמצעות הרחבת הטבות המס הקיימות. עיקר החידוש טמון במתן פטור ממס גם על הכנסות מיגיעה אישית שהופקו בישראל, ולא רק על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל. (ראה מבזק מס 1083).
כידוע, בהתאם לסעיף 14(א) לפקודה, עולה חדש ותושב חוזר ותיק ("יחידים מוטבים") זכאים לפטור ממס לתקופה של עשר שנים על הכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל. עם זאת, הפטור אינו חל על הכנסות שמקורן בישראל או על הכנסות מיגיעה אישית אשר הופקו בפועל בישראל, אף אם שולמו ממקור זר (לעניין זה ראה מבזקי מס 966 ו- 878).
בפועל, הוראת השעה יוצרת מצב שבו, בכפוף לתקרות, ניתן פטור גם להכנסות מיגיעה אישית בישראל – כך שבמקרים מסוימים מתקבל פטור רחב על כלל הכנסותיו של היחיד המוטב, בישראל ומחוץ לישראל.
החוק מגדיר "הכנסה מזכה" כהכנסה מיגיעה אישית לפי סעיפים 2(1) או 2(2) לפקודה – שימו לב – הגדרה מצומצמת ביחס להגדרת "הכנסה מיגיעה אישית" המופיעה בסעיף 1 לפקודה. זאת, למעט:
"הכנסה אחרת", כהגדרתה בסעיף 62א(ד) לפקודה (הכנסה בעלת אופי פאסיבי, אף אם היא מגיעה לכדי עסק), וכן
הכנסות המיוחסות מתאגידים שקופים, אלא אם התאגיד השקוף הוא בבעלותו המלאה של היחיד המוטב, או אם הן יוחסו ליחיד המוטב מכוח הוראות חברת ארנק וחברה עתירת יגיעה אישית לפי הוראות סעיף 62א לפקודה.
תכלית ההגדרה היא לעודד פעילות אקטיבית המבוססת על יגיעתו האישית של היחיד, בין במישרין ובין באמצעות תאגידים בבעלותו כגון חברות ארנק או חברות עתירות יגיעה אישית.
בהתאם להוראת השעה, יחיד שהפך ליחיד מוטב בתקופה שבין 5.11.2025ועד סוף שנת 2026, יהיה זכאי לפטור ממס על הכנסתו המזכה שהופקה בישראל, בשנות המס 2026-2030, עד לתקרות הבאות:
בשנת 2026 – עד 600,000 ש"ח (באופן יחסי לתקופת התושבות באותה שנה);
בשנים 2027-2028 – עד 1 מיליון ש"ח לשנה;
בשנת 2029 – עד 350,000 ש"ח;
ובשנת 2030 – עד 150,000 ש"ח.
החל משנת 2031 לא תחול עוד ההטבה.
יש להדגיש כי כאשר מדובר בהכנסה מקרוב, התקרה מצטמצמת באופן משמעותי ל- 140,000 ש"ח לשנה בלבד בשנים 2026-2029. לעניין זה, "קרוב" מוגדר בהתאם להוראות סעיף 88 לפקודה וכולל, בין היתר, בני משפחה וכן ישויות שבהן מחזיק היחיד המוטב, במישרין או בעקיפין 25% לפחות, למעט חברה בבעלות המלאה, או אז, היא איננה נחשבת לקרוב ולא חלה המגבלה.
הוראה זו נועדה למנוע תכנוני מס והסטת הכנסות בין צדדים קשורים.
לעניין תחולת ההטבה, נקבע כי המועד הקובע הוא המועד שבו הפך היחיד לתושב ישראל, גם אם בחר בשנת הסתגלות לפי סעיף 14(ב)(1) לפקודה. יש לשים לב כי, תושב חוזר ותיק נדרש להציג תעודת תושב חוזר ממשרד העלייה והקליטה כתנאי לזכאות.
החוק כולל גם הוראה ייחודית ביחס להכנסות של חבר בני אדם תושב חוץ. נקבע כי הכנסה מעסק של חברה זרה, אשר הופקה בישראל בשל יגיעתו האישית של היחיד המוטב, תהא פטורה ממס, ובלבד שאלמלא פעילותו האישית של היחיד לא הייתה נוצרת חבות מס בישראל לחברה הזרה.
הוראה זו עשויה למנוע בנסיבות מסוימות, טענה לקיומו של מוסד קבע לישות הזרה בישראל, רק בשל עלייתו או חזרתו של היחיד לישראל.
עם זאת, הפטור לא יחול כאשר היחיד המוטב הוא בעל מניות מהותי בחברה הזרה או כאשר מדובר בתאגיד שקוף (כגון LLC) לגבי חלק ההכנסה המיוחס לתושב ישראל.
לבסוף, נקבע סייג לפיו ההטבה לא תחול על יחיד מוטב אשר חדל להיות תושב ישראל במהלך השנים 2028-2029 ושהה בישראל פחות מ- 75 ימים באחת מאותן שנים.
נראה כי מדובר בתנאי אשר מטרתו הינה למנוע מנישומים לחזור או לעלות לישראל לתקופה קצרה, רק לשם ניצול הוראות הפטור.
מדובר בהוראת שעה המרחיבה באופן משמעותי את היקף ההטבות ליחידים מוטבים, על רקע רצונה של מדינת ישראל לא רק לעודד עלייה, אלא לעודד העתקת מיקום ביצוע העבודה אשר מהווה את מקור פרנסתו של היחיד – אל מדינת ישראל. עם זאת, יישומה בפועל כרוך בבחינה מדוקדקת של סוג ההכנסות, מבנה ההחזקה ועמידה בתנאים השונים.
למשרדנו ניסיון רב בליווי עולים ותושבים חוזרים ותיקים, לרבות תכנון מבני פעילות והתאמתם להוראות המס בישראל ובעולם.
מומלץ לבחון מראש את השלכות המס והזכאות להטבות בטרם נקיטת צעדים.
אנו משתמשים בקבצי Cookie, השייכים לנו או לצדדים שלישיים, למטרות שונות, לרבות כדי לשפר את חווית הגלישה שלך, להציג מודעות או תוכן מותאמים אישית ולנתח את התנועה באתר שלנו. עם המשך הגלישה באתר זה, ניתנת הסכמתך לשימוש שלנו בעוגיות לפי מדיניות הפרטיות.
