בשלהי ינואר 2026 פרסמה רשות המיסים 2 החלטות מיסוי (החלטת מיסוי 6116/26 והחלטת מיסוי 8998/26), העוסקות בשינויי מבנה לפי חלק ה2 לפקודה, בשתיהן נדונו שינויי מבנה בהם מעורבת שותפות רשומה (החל מתיקון 221 בתחולה מיום 6.4.2016, הוראות חלק ה2 לפקודה העוסק בשינויי מבנה, חלות גם על שותפויות רשומות):
החלטת מיסוי 6116/26 – העברת זכות בשותפות רשומה מחברה בת (מעבירה) לחברה אם, בפטור ממס לפי סעיף 104ג' לפקודה (הנפה).
החלטת מיסוי 8998/26 – מיזוג של חברה בע"מ עם ולתוך שותפות רשומה, בפטור ממס לפי סעיפים 103ב, 103ג ו- 103א(א) לפקודה.
החלטת מיסוי 6116/26:
חברה א' בעלת פעילות עסקית A, רכשה בתחילת 2025 את מלוא הון המניות של חברה ב', שבה פעילות עסקית B, בתחום השונה מפעילות A.
ערב שינוי המבנה, חברה ב' מחזיקה ב- 99.99% מהזכויות בשותפות רשומה, לה פעילות עסקית סינרגטית ומשיקה לתחום פעילות A, של חברה א' (חברת האם).
החברות ביקשו את אישור המנהל להעברת הזכויות בשותפות מחברה ב' (הבת הנרכשת) לחברת א', ביום 1.1.2026, בפטור ממס לפי סעיף 104ג' לפקודה.
עיקרי התנאים:
במועד שינוי המבנה (1.1.2026) יועברו הזכויות בשותפות מהחברה המעבירה לחברה הקולטת.
יחולו הוראות חלק ה2 כנוסחו לאחר תיקון 279 לפקודה.
נקבע פיצול עלות רכישת מניות חברה ב' בידי חברה א' בהתאם לשווי שוק הזכויות בשותפות ביחס לשווי חברה ב' הכולל:
המחיר המקורי של הזכויות בשותפות שירשם בחברה הקולטת, יקבע לפי עלות מניות חברה ב' כשהוא מוכפל בשווי השוק היחסי של הזכויות בשותפות ביחס לשווי השוק המלא של חברה ב', כשהוא מתואם מיום רכישת מניות חברה ב' בידי חברה א' עד מועד שינוי המבנה. מועד רכישת הזכויות בשותפות- מועד שינוי המבנה.
המחיר המקורי של מניות חברה ב' בידי חברה א' לאחר שינוי המבנה, הינו המחיר המקורי (עלות רכישתן) בניכוי המחיר המקורי היחסי שנקבע לזכויות בשותפות שהועברו (סעיף 3.1 לעיל), מתואם ממועד הרכישה עד למועד שינוי המבנה. מועד רכישת מניות חברה ב' – מועד שינוי המבנה.
עקב השקפת תוצאות פעילות השותפות לחברה א', תחול מגבלת קיזוז הפסדים הקבועה בסעיף 103ח לפקודה על חברה א' (הקולטת).
כמו כן יחולו מגבלות על קיזוז רווח / הפסד הון בהתאם להוראות סעיף 104ה(ג) לפקודה על החזקתה של חברה א' בזכויות בשותפות.
כל הכנסתה החייבת של השותפות בניכוי המס ששולם ע"י השותפים בשותפות, תחולק, עובר לשינוי המבנה לחברה ב' (המעבירה).
החלטת מיסוי 8998/26:
חברת רונית, בעלת פעילות עסקית ממשית ונמשכת, מחזיקה החל משנת 2016 ב- 99.99% מהזכויות בשותפות רשומה (גלית), גם לה פעילות עסקית ממשית ונמשכת. בשנת 2025 רכשה חברת רונית את מלוא הון המניות של חברת דלית, לה פעילות עסקית סינרגטית ומשיקה לתחום הפעילות של חברת רונית (האם) ולזו של שותפות גלית.
החברות ביקשו את אישור המנהל למיזוג פעילות חברת דלית עם ולתוך השותפות, תוך חיסולה של חברת דלית, ללא פירוק, בפטור ממס בהתאם להוראות סעיפים 103ב, 103ג ו- 103א(א) לפקודה. מועד שינוי המבנה 31.12.2025.
עיקרי התנאים:
מועד המיזוג נקבע ליום 31.12.2025.
יחולו הוראות חלק ה2 כנוסחו לאחר תיקון 279 לפקודה.
במסגרת המיזוג לא יווצרו נכסים חדשים כגון מוניטין וכו.
הפעילות המועברת תימשך בשותפות הרשומה בתקופת המגבלות וכך גם רוב הנכסים המועברים.
על החברה המעבירה (דלית) והשותפות לעמוד ביחסי שווי הקבועים בסעיף 103ג(6) לפקודה.
חלף עלות מניות החברה המעבירה (דלית), יוקצו לחברת רונית זכויות בשותפות הקולטת.
כל מכירה של זכויות בשותפות תעשה פרו- רטה (חלקים יחסיים מהזכויות שהיו ערב המיזוג וזכויות שהוקצו במיזוג).
על הפסדי החברה המעבירה ועל הפסדי חברת האם תחול מגבלת קיזוז הפסדים הקבועה בסעיף 103ח לפקודה.
נקבעו הוראות נוספות לעניין מכירת הזכויות בשותפות הקולטת וחלוקת רווחים מהשותפות.
כשמדובר בחברות, כולנו רגילים לחשוב על שינויי מבנה פטורים לפי חלק ה2 לפקודה, כמענה לצרכים מבניים וכן ניהול ותפעול יעילים יותר.
החלטות המיסוי שלעיל, ממחישות בדרך הטובה ביותר, כי לעניין שינויי מבנה, החוק מתייחס לשותפות רשומה כמו לחברה בע"מ ולפיכך, גם התאגדות במסגרת שותפות רשומה מאפשרת שינויי מבנה דומים מאוד לחברות בע"מ, זאת, עם יתרונות ההשקפה של השותפות.
עם כניסת תיקון החקיקה בדבר רווחים כלואים (ראו מבזקינו מס' 1049, ו- 1050) לתוקף החל משנת 2025 – חייב להיות ברור כי השיח על יישויות משפטיות (אטומה או שקופה) ומבנה ההתאגדות של כלל הקבוצה הינו קריטי ויש להעלותו לדיון אל מול הלקוחות כיון שהוא בעל השלכות מס מרחיקות לכת.
למשרדנו ניסיון רב וארוך שנים בליווי בביצוע שינויי מבנה פטורים.
החל בתכנון שינוי המבנה הנכון, האפשרי והיעיל ביותר, דרך הפניה לקבלת אישור רשות המיסים ועד ליווי הלקוחות בהטמעת השינויים בארגון.
בעולם המס האמריקאי המורכב, הוראות אנטי תכנוניות רבות. אחת מהן, היא הוראת ה- PFIC (Passive Foreign Investment Company). הוראה זו, האחות הקטנה של כללי ה- CFC וה- GILTI (ראו מבזקינו מס' 1072, 844,811 ו- 742), נועדה לייצר תמריץ שלילי עבור תושבי ארה"ב להשקיע באפיקי השקעה זרים, ולתעדף אפיקי השקעה אמריקאים.
הבנת כללי ה‑PFIC היא עניין מהותי לכל ישראלי שמקיים זיקה למס בארה"ב, בין אם משום שהפך לתושב מס אמריקאי ובין אם כאזרח אמריקאי המתגורר בישראל ומחזיק השקעות או חסכונות מקומיים. הכללים הללו, הנחשבים מהמורכבים בדיני המס האמריקאיים, חלים על חברות זרות שעיקר פעילותן או נכסיהן נחשבים פסיביים, והם עלולים ליצור חבות מס ניכרת ודיווח מורכב – גם כאשר מדובר במכשירים פיננסיים ישראליים נפוצים ושגרתיים לחלוטין.
העיקרון הבסיסי הוא שחברה זרה תסווג כ‑PFIC אם רוב הכנסותיה הן הכנסות פסיביות, או אם חלק משמעותי מנכסיה מיועד או מניב הכנסה פסיבית.
בשל העובדה שמדובר בבחינה שנתית המבוססת על הכנסות ברוטו, גם חברה עם פעילות עסקית ממשית עשויה להיחשב PFIC בשנה מסוימת אם ההכנסות הפסיביות עולות באופן חד לעומת ההכנסות התפעוליות. בנוסף, הדינים אינם דורשים החזקה מינימלית מצד בעלי המניות האמריקאים: אפילו אחזקה מזערית עשויה להיות כפופה לכללי ה- PFIC.
עבור ישראלים שעוברים להתגורר בארה"ב, הכללים הללו מקבלים משמעות מיידית ומעשית.
השקעות כגון תיקי ניירות ערך הכוללים קרנות נאמנות ישראליות, קופות גמל להשקעה, פוליסות פיננסיות ואף קרנות השתלמות – עשויות להיחשב בעיני רשויות המס האמריקאיות כישויות שעומדות בהגדרת PFIC. בעוד שבישראל מכשירים אלה נהנים מדחיית מס ואף מפטור בחלק מהמקרים, בארצות הברית הם עלולים לעורר חיוב במס שוטף, ואף ריבית הצמודה לדחיית מס שנצברה לאורך השנים.
מצב זה יוצר פער משמעותי בין האופן שבו ישראל רואה את המכשירים הללו לבין האופן שבו רשות המיסים האמריקאית מתייחסת אליהם.
במצבים רבים, במיוחד כאשר לא ניתן לקבל מידע מלא מהמוסד הפיננסי בישראל, האפשרויות המעשיות מצטמצמות, והמשקיע מוצא עצמו במסלול מיסוי שעלול להיות יקר ומכביד.
מסלול ברירת המחדל, שבו הכנסות ה‑PFIC ממוסות כאירועי מס בעת חלוקה או מימוש, עלול לגרום לסיווג ההכנסות כהכנסה רגילה ללא שיעורי מס מועדפים, וכן לצבירת חבות ריבית לא מבוטלת בגין שנים קודמות. לכן, מומלץ למי שמתכנן לעבור לארצות הברית לבצע מיפוי יסודי של כל המכשירים הפיננסיים טרם המעבר, לבחון האם קיימות חלופות השקעה ידידותיות יותר לדין האמריקאי, או לבצע פעילות של מימוש/שינוי לפני שינוי המעמד לתושב מס בארצות הברית. עבור חלק מהמשקיעים, מומלץ לשקול להקפיא הפקדות או להקטין חשיפה למכשירים שאינם אמריקאיים, כדי למנוע תוצאות מס מרחיקות לכת.
עבור אזרחים אמריקאים המתגוררים בישראל, התמונה דומה אך חלה באופן תמידי.
כזכור, אזרחי ארצות הברית נדרשים לדווח ולשלם מס על בסיס כלל עולמי, בין אם הם גרים בארצות הברית ובין אם לאו. משקיע ישראלי שהוא גם אזרח אמריקאי עלול לגלות כי כמעט כל קרן נאמנות ישראלית או מוצר חיסכון ישראלי המושקע בניירות ערך בינלאומיים נחשב כ‑PFIC .
במקרה שהקרן אינה מנפיקה דיווח מתאים לתמיכה בחישוב מס שוטף, המשקיע האמריקאי ייקלע למסלול מיסוי של PFIC ללא בחירה, שבו כל הרווחים ממוסים כהכנסה רגילה עם חישוב רטרוספקטיבי של מס וריבית. כתוצאה מכך, רבים מבעלי אזרחות אמריקאית בישראל מעדיפים להשקיע באופן ישיר במניות ואג"ח, או להשתמש במכשירים אמריקאיים כמו ETFs הרשומים בארצות הברית, שאינם נחשבים PFIC.
בשני סוגי האוכלוסיות – תושבי ישראל שהופכים לתושבי מס בארצות הברית ואזרחים אמריקאים החיים בישראל – יש חשיבות לניהול השקעות נכון, מודע ולפעמים שמרני יותר. תכנון מוקדם יכול למנוע עלויות גבוהות, קנסות ריבית ומורכבות דיווחית. התאמת תיק ההשקעות, בחינת אפשרות להחליף מוצרים ישראליים לאלטרנטיבות אמריקאיות, והבנה מוקדמת של אופן החלת כללי PFIC על מוצרי חיסכון ישראליים – כל אלה יכולים לחסוך בעיות רבות בהמשך.
בנוסף למכשירים פיננסיים מוסדיים, חשוב להבין שכללי ה‑PFIC עשויים לחול גם על אלו המחזיקים מניות בחברות ישראליות "אמיתיות" לחלוטין, אפילו כאשר מדובר בשיעור החזקה זעיר. גם כאשר החברה פעילה ומנהלת עסק מהותי, היא עלולה להיחשב PFIC בשנה מסוימת אם חלק ניכר מהכנסותיה מקורו בדיבידנדים, בריבית או ברווחי הון – למשל כאשר יש לה השקעות בחברות בנות או בחברות מוחזקות שמממשות נכסים או מחלקות רווחים. במקרה כזה, בעל המניות האמריקאי, אף אם מחזיק אחוזים בודדים, צפוי להיכנס תחת מערכת כללי PFIC בדיוק כמו מחזיק בקרן נאמנות.
עם זאת, קיימים כללי החרגה שמטרתם למנוע סיווג יתר במצבים שבהם השרשרת העסקית כוללת כמה חברות. אם החברה המחזיקה בחברות בנות מחזיקה בשיעור מהותי – בדרך כלל 25% ומעלה – כללי "שרשרת ה‑PFIC " מאפשרים בחינה "מאוחדת" של הכנסות ונכסים של החברות שבבעלותה. כך, אם החברה‑הבת עצמה פעילה ושיעור ההכנסות הפסיביות שלה נמוך, ניתן לייחס את חלקה בפעילות לשרשרת כולה ולהפחית את הסיכון שהחברה האם תיחשב PFIC רק משום שהיא מקבלת דיבידנד או רווח הון. מנגנון זה נועד להבחין בין חברות החזקה אמיתיות שמנהלות פעילות עסקית משותפת, לבין מבנים שבהם נכסי ההשקעה הם במהותם פסיביים.
למרות זאת, ההחרגות אינן מבטלות את הסיכון: גם מבנה עסקי מורכב עשוי להיחשב PFIC אם ברמת האיחוד מתקיימים מבחני ההכנסה או הנכסים הפסיביים. לכן, משקיעים ישראלים בעלי זיקה למס בארצות הברית צריכים להיות מודעים לכך שהחזקה בחברות פרטיות או ציבוריות בישראל – גם כאשר הן נתפסות כחברות עסקיות לכל דבר – עשויה ליצור חשיפה לכללי PFIC, אלא אם מתקיימים התנאים החריגים המאפשרים חישוב הכנסה מאוחד בשרשרת החברות והפחתת רכיב הפסיביות.
בסופו של דבר, PFIC אינו רק מושג טכני בדיני המס האמריקאיים; הוא גורם מעשי המשפיע על חיי היום־יום הפיננסיים של רבים בעלי קשר לישראל ולארצות הברית. מי שמנהל השקעות בישראל ומקיים זיקה למס בארצות הברית חייב להכיר את הסיכונים, להבין את הכללים ולהיערך בהתאם.
תכנון נכון ושילוב ייעוץ מקצועי יכולים לצמצם חשיפה וליצור וודאות רבה יותר בניהול העושר האישי.
אנו משתמשים בקבצי Cookie, השייכים לנו או לצדדים שלישיים, למטרות שונות, לרבות כדי לשפר את חווית הגלישה שלך, להציג מודעות או תוכן מותאמים אישית ולנתח את התנועה באתר שלנו. עם המשך הגלישה באתר זה, ניתנת הסכמתך לשימוש שלנו בעוגיות לפי מדיניות הפרטיות.
