לפני כשבוע פרסמה החטיבה המקצועית הודעה לציבור, בדבר הרחבת המסלול הירוק בתשלומים לתושבי חוץ.
המחסום הבנקאי בבקשה להצגת אישור לפטור מניכוי במקור מהווה פרוצדורה מכבידה שמעכבת עסקאות ותשלומים שלא לצורך.
לכן ההרחבה היא מבורכת, במיוחד לנושא המטבעות הדיגיטליים שנרכשים בזירות שמבצעות KYC, כמפורט להלן.
נזכיר – סעיף 170 לפקודה, קובע כי כל המשלם לתושב חוץ הכנסה חייבת לפי הפקודה, חייב לנכות מאותה הכנסה, בעת תשלומה, מס בשיעור של 25% אם המקבל הוא יחיד, בשיעור מס החברות אם המקבל הוא חברה, או שיעור אחר שיקבע להם פקיד השומה. לעניין זה, גם המוסד הכספי שבאמצעותו מתבצעת ההעברה נחשב למשלם.
בשנת 2017, פרסמה החטיבה המקצועית, מסלול הצהרה בדבר תשלום לתושב חוץ. המסלול הירוק להעברת כספים לחו"ל נועד להקל על העברות של תשלומים לתושבי חוץ באמצעות תאגידים בנקאיים, במסגרתו מאפשרת רשות המיסים את העברת התשלומים בפטור מניכוי מס במקור, ללא צורך בהגעה למשרדי רשות המיסים לצורך קבלת האישור, בתנאי שהעברת התשלום הינה לתושב מדינת אמנה ולחשבון בנק במדינת אמנה, ושהתשלום מתבצע בעבור אחד מאלו המנויים בפרסום (ראו מבזק מס' 703).
בינואר 2018, הורחב המסלול הירוק, ורשות המיסים הנחתה את איגוד הבנקים כי בעת העברת כספים לחו"ל בגין החזר הלוואה שהתקבלה בעבר מתושב חוץ, אשר לה יצורף אישור מרו"ח שהתשלום אכן מהווה תשלום בגין החזר קרן הלוואה, לא ינוכה מס במקור, וההעברה כאמור תוכל להיכלל במסגרת המסלול הירוק (ראו מבזק מס' 724).
כעת, במטרה להמשיך ולהקל על תושבי ישראל המשקיעים בנכסים בחו"ל, בוצעה הרחבה נוספת ביחס לסוגי התשלומים הזכאים למסלול הירוק, וכן ביחס למדינת התושבות של מקבל התשלום.
מעתה, רשות המסים תאפשר את העברת התשלומים בפטור מניכוי מס במקור גם כאשר ההעברה היא למדינה המשתתפת בהעברת מידע בנקאי לישראל וממנה, במסגרת ה – CRS. והנה שגם העברות למדינות שאינן מדינות אמנה, להן ישראלים רבים מעבירים תכופות תשלומים – כדוגמת קפריסין, הונג קונג וקוסטה ריקה – תהיינה פטורות מצורך לפנות בבקשה לפטור מניכוי במקור, ככל שאלו נמנות ברשימת סוגי התשלומים המותרים.
הרשימה כוללת כמובן עוד מדינות רבות שגם הן אינן מדינות אמנה – בליז, אנדורה, איי הבתולה הבריטיים, גיברלטר ועוד; ראו רשימת המדינות המלאה שפרסמה רשות המסים.
סוגי התשלום המותרים הם, בין השאר – השקעה במניות חברה זרה או בזכויות שותפות זרה, השקעה בנדל"ן בחו״ל, מתן הלוואה לתושב חוץ, מתן הלוואת בעלים לחברה זרה והחזר קרן הלוואה ע״י חברה באישור רו״ח.
כאמור, נוספה לרשימה רכישת נכסים דיגיטליים באמצעות זירות מסחר המבצעות הליך הכר את הלקוח (KYC). זירות מסחר רבות כגון Binance – בורסת הקריפטו הגדולה בעולם (המאוגדת במספר מדינות) ו- Coinbase – בורסה אמריקאית מובילה הנסחרת בבורסת נאסד"ק ומוסדרת על ידי ה-SEC האמריקאי – מחויבות בדרישות רגולטוריות להלבנת הון ומבצעות הליכי KYC מקיפים הכוללים אימות זהות, כתובת ומקור כספים.
רשימת התשלומים המעודכנת מפורטת בטופס 2132/2 המעודכן.
יש לזכור, שעדיין יש לקיים את התנאי המצטבר של תשלום למדינת אמנה או מדינת CRS, ולחשבון בנק הממוקם באותה מדינה.
לבסוף, נדגיש שעל אף רשימת התשלומים הפטורה מניכוי במקור במסגרת הפטורים הרגילים (כדוגמת תשלום בגין שירות שנעשה מחוץ לישראל עד לסכום שנתי של 250,000$) ועל אף ההקלות במסגרת המסלול הירוק כמפורט לעיל, הרי שעצם דרישת רשות המסים לנכות במקור מתשלומים שאינם מהווים הכנסה חייבת, בידי המקבל ובכלל, על פי הוראות הפקודה, אינה מוצדקת ומכבידה על התנהלות עסקית גלובלית.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (משפטנית) סאלי חדד גליבטר, ממשרדנו.
שיתוף:
