מבזק מס מספר 1089 - 25.12.2025

רקע

ביום 7.12.2025 ניתן פסק דין בעניין אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22) בו נדונו שתי סוגיות מרכזיות: האחת, זכאות המערער להטבות מס מכוח חוק אזור סחר חופשי באילת (סוגיה בה נדחה הערעור ובה לא נעסוק במבזק זה), והשנייה, סיווג הכנסות המערער, רו"ח במקצועו, שהופקו באמצעות חברה שבבעלותו אשר ניהלה והייתה זכאית לרווח מסניף של משרד רו"ח אחר.

השאלה המרכזית: האם יש לראות בפעילות המערער כ"פעילות של עובד עבור מעסיקו" ולמסות את הכנסות החברה כהכנסת עבודה של המערער בהתאם להוראות סעיף 62א ("חברות ארנק"), והאם עסקינן בשותפות המוחרגת מהסעיף.

תמצית העובדות

 המערער, רו"ח במקצועו, הועסק בין השנים 2008 -2009 ובתחילת שנת 2016 (פברואר- מאי) כשכיר במשרד רו"ח ברנע (להלן: "משרד ברנע").

לאחר מכן החלה החברה שבבעלותו ובניהולו, "נוריאל יועצים" (שהוקמה בשנת 2005), לספק למשרד ברנע שירותי ניהול של סניף המשרד באילת. בתמורה נקבע כי החברה תהיה זכאית למחצית מרווחי הסניף.

בשנות המס 2017 ו־2018 נבעו כ־78% וכ־64% מהכנסות החברה, בהתאמה, מההתקשרות עם משרד ברנע, למעט הכנסות חריגות. המערער ניהל את הסניף באופן עצמאי וללא פיקוח מקצועי של המשרד הראשי.

הסוגיה

פקיד השומה טען כי יש להחיל את סעיף 62א לפקודה, שכן "נוריאל יועצים" היא חברת מעטים והכנסתה נובעת מפעילותו של המערער כיחיד בעל מניות מהותי, המבצע פעילות שבמהותה פעילות של עובד עבור מעסיקו, וזאת לאחר שבעבר הועסק כשכיר במשרד ברנע והמשיך להעניק לו את אותם שירותים באמצעות החברה.

עוד ציין פקיד השומה כי שיעור ההכנסות הגבוה מלקוח אחד כ־78% בשנת 2017 וכ־64% בשנת 2018, בצירוף התשלום השוטף והיעדר שותפות פורמלית, מצדיקים החלת מנגנון השקיפות.

מנגד, המערער טען כי פעילותו אינה פעולת עובד עבור מעסיקו, אלא ניהול עצמאי של סניף במתכונת עסקית הכוללת עצמאות מלאה, היעדר פיקוח מקצועי וזכאות למחצית מרווחי הסניף.

וממילא יש לראות בו שותף למשרד ברנע, ומשכך חל החריג הקבוע בסעיף 62א(א)(4), המוציא שותפות מתחולת הסעיף.

הכרעת כב' השופטת ייטב – פסק הדין

בית המשפט קיבל את הערעור וקבע כי אין להחיל את סעיף 62א, תוך הדגשה כי "הפרשנות המתבקשת… היא פרשנות דווקנית" וכי אין להרחיב את הסעיף למקרים שמחוץ לגדרו.

בית המשפט קיבל את הטענה כי כאשר פעילות מאופיינת כפעילות עסקית עצמאית, יש להעדיף סיווג כהכנסה מעסק: "ככל שניתן לסווג את ההכנסה כהכנסה מעסק לפי סעיף 2(1) לפקודה, אין מקום לסווגה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, ואין מקום להחיל את הוראות סעיף 62א לפקודה". השופטת קבעה כי המערער הוכיח עצמאות ניהולית מלאה וסממנים המנתקים את חזקת ה"עובד".

וכי פקיד השומה אינו יכול "לצבוע" כעבודה שירות שניתן במהותו כעסק עצמאי (משלח יד).

עוד הודגש כי לצורך החרגת השותפות, המהות הכלכלית ושיתוף ברווחים גוברים על היעדר רישום פורמלי.

סיכום והתייחסותנו

 פסק הדין מהווה "תמרור עצור" משמעותי לניסיונות רשות המיסים להרחיב את רשת סעיף 62א.

בית המשפט הבהיר שתי נקודות יסוד:

1. פקיד השומה אינו יכול לקבוע באופן אוטומטי כי כל שירות הניתן באמצעות חברה הוא "פעילות של עובד". יש לבחון את העצמאות הכלכלית, וקיומו של מנגנון עסקי ממשי.

2. בית המשפט קבע כי שותפות לצורכי מס היא מושג רחב שאינו מוגבל לרישום פורמלי.

די בשיתוף ברווחים ובניהול כדי להחריג את הפעילות מגדר "חברת ארנק".

חשוב לציין: קביעות בעניין השותפות רלוונטיות במיוחד למחלוקות על שנות מס שקדמו לתיקון 277 לפקודת מס הכנסה.  שהרי בתיקון הוספה הגדרת "שותף" ככלל, החזקה בזכויות הון (אקוויטי) בשותפות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) בועז כהן, ממשרדנו.

לפני כשבוע פרסמה החטיבה המקצועית הודעה לציבור, בדבר הרחבת המסלול הירוק בתשלומים לתושבי חוץ.

המחסום הבנקאי בבקשה להצגת אישור לפטור מניכוי במקור מהווה פרוצדורה מכבידה שמעכבת עסקאות ותשלומים שלא לצורך.

לכן ההרחבה היא מבורכת, במיוחד לנושא המטבעות הדיגיטליים שנרכשים בזירות שמבצעות KYC, כמפורט להלן.

נזכיר – סעיף 170 לפקודה, קובע כי כל המשלם לתושב חוץ הכנסה חייבת לפי הפקודה, חייב לנכות מאותה הכנסה, בעת תשלומה, מס בשיעור של 25% אם המקבל הוא יחיד, בשיעור מס החברות אם המקבל הוא חברה, או שיעור אחר שיקבע להם פקיד השומה. לעניין זה, גם המוסד הכספי שבאמצעותו מתבצעת ההעברה נחשב למשלם.

בשנת 2017, פרסמה החטיבה המקצועית, מסלול הצהרה בדבר תשלום לתושב חוץ. המסלול הירוק להעברת כספים לחו"ל נועד להקל על העברות של תשלומים לתושבי חוץ באמצעות תאגידים בנקאיים,  במסגרתו מאפשרת רשות המיסים את העברת התשלומים בפטור מניכוי מס במקור, ללא צורך בהגעה למשרדי רשות המיסים לצורך קבלת האישור, בתנאי שהעברת התשלום הינה לתושב מדינת אמנה ולחשבון בנק במדינת אמנה, ושהתשלום מתבצע בעבור אחד מאלו המנויים בפרסום (ראו מבזק מס' 703).

בינואר 2018, הורחב המסלול הירוק, ורשות המיסים הנחתה את איגוד הבנקים כי בעת העברת כספים לחו"ל בגין החזר הלוואה שהתקבלה בעבר מתושב חוץ, אשר לה יצורף אישור מרו"ח שהתשלום אכן מהווה תשלום בגין החזר קרן הלוואה, לא ינוכה מס במקור, וההעברה כאמור תוכל להיכלל במסגרת המסלול הירוק (ראו מבזק מס' 724).

כעת, במטרה להמשיך ולהקל על תושבי ישראל המשקיעים בנכסים בחו"ל, בוצעה הרחבה נוספת ביחס לסוגי התשלומים הזכאים למסלול הירוק, וכן ביחס למדינת התושבות של מקבל התשלום.

מעתה, רשות המסים תאפשר את העברת התשלומים בפטור מניכוי מס במקור גם כאשר ההעברה היא למדינה המשתתפת בהעברת מידע בנקאי לישראל וממנה, במסגרת ה – CRS. והנה שגם העברות למדינות שאינן מדינות אמנה, להן ישראלים רבים מעבירים תכופות תשלומים – כדוגמת קפריסין, הונג קונג וקוסטה ריקה – תהיינה פטורות מצורך לפנות בבקשה לפטור מניכוי במקור, ככל שאלו נמנות ברשימת סוגי התשלומים המותרים.

הרשימה כוללת כמובן עוד מדינות רבות שגם הן אינן מדינות אמנה – בליז, אנדורה, איי הבתולה הבריטיים, גיברלטר ועוד; ראו רשימת המדינות המלאה שפרסמה רשות המסים.

סוגי התשלום המותרים הם, בין השאר – השקעה במניות חברה זרה או בזכויות שותפות זרה, השקעה בנדל"ן בחו״ל, מתן הלוואה לתושב חוץ, מתן הלוואת בעלים לחברה זרה והחזר קרן הלוואה ע״י חברה באישור רו״ח.

כאמור, נוספה לרשימה רכישת נכסים דיגיטליים באמצעות זירות מסחר המבצעות הליך הכר את הלקוח (KYC). זירות מסחר רבות כגון Binance – בורסת הקריפטו הגדולה בעולם (המאוגדת במספר מדינות) ו- Coinbase – בורסה אמריקאית מובילה הנסחרת בבורסת נאסד"ק ומוסדרת על ידי ה-SEC האמריקאי – מחויבות בדרישות רגולטוריות להלבנת הון ומבצעות הליכי KYC מקיפים הכוללים אימות זהות, כתובת ומקור כספים. ​

רשימת התשלומים המעודכנת מפורטת בטופס 2132/2 המעודכן.

יש לזכור, שעדיין יש לקיים את התנאי המצטבר של תשלום למדינת אמנה או מדינת CRS, ולחשבון בנק הממוקם באותה מדינה.

לבסוף, נדגיש שעל אף רשימת התשלומים הפטורה מניכוי במקור במסגרת הפטורים הרגילים (כדוגמת תשלום בגין שירות שנעשה מחוץ לישראל עד לסכום שנתי של 250,000$) ועל אף ההקלות במסגרת המסלול הירוק כמפורט לעיל, הרי שעצם דרישת רשות המסים לנכות במקור מתשלומים שאינם מהווים הכנסה חייבת, בידי המקבל ובכלל, על פי הוראות הפקודה, אינה מוצדקת ומכבידה על התנהלות עסקית גלובלית.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (משפטנית) סאלי חדד גליבטר, ממשרדנו.