מבזק מס מספר 1084 - 

מיסוי ישראלי  19.11.2025

פס"ד וייס – עמדת רשות המסים: השכרת 17 נכסים הכנסה פאסיבית - 19.11.2025

ביום 16.10.2025 התקבל פס"ד של כב' השופטת ירדנה סרוסי בע"מ 7265-02-23 אמנון ודניאלה וייס נ' פשמ"ג (להלן: "המערערים").  הפסק מנתח באופן רחב סוגיות מיסוי מהותיות – מבחני עסק, זכות הנישום לבחור בחישוב מאוחד וההשלכות לעניין פטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה.

עם זאת, על הכל מרחף הסכם שומות, שנחתם בעבר והוסכם בו כי יחול גם בעתיד.

הסכם זה, לפי ביהמ"ש, הוא הקובע ואין לסטות ממנו באופן חד צדדי!

עיקרי העובדות

בבעלות המערערים נכסי נדל"ן מהם נבעו הכנסות שכירות בסך של כ- 4 מיליון ₪ לכל שנות המס שבערעור (2015 – 2019). על שם האישה רשומים 8 נכסים מסחריים ודירת מגורים, עיקרם התקבל בירושה  או במתנה. על שם הבעל רשומות 2 דירות מגורים, כאשר דירה אחת פוצלה ל- 2 דירות. עוד בבעלות הבעל מניות חברה שבבעלותה 5 נכסים מסחריים.

הבעל הוא בן הזוג הרשום ולו אישור נכות  לצמיתות (100%), המקנה לו פטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה.

בני הזוג בקשו לערוך חישוב מאוחד למס בגין  הכנסות דמי השכירות, תוך ניצול זכאותו של הבעל לפטור ממס לפי סעיף 9(5)(א) בטענה כי הוא מטפל בהשכרה וההכנסות  הושגו ביגיעתו האישית.

פקיד השומה טען כי הנישומים מחויבים להסכמי שומה, שנחתמו לשנות מס קודמות (בעיקר הסכם לשנים 2011 עד 2014), בהם הוסכם כי "בשנים הבאות, הנישום יזקוף להכנסותיו עד 15% מדמי השכירות הנובעים מנכסיה של בת הזוג". לטענתו, הסכם זה מחייב את הנישומים גם לשנות המס שבערעור.

עוד טען פקיד השומה:

  1. הכנסות השכירות הן הכנסות פאסיביות לפי סעיף 2(6) לפקודה.

  2. לא מדובר בעסק של בן הזוג הרשום ולא בהכנסה מיגיעה אישית שלו, המזכה אותו בפטור ממס לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה וכי פטור 9(5) הינו פטור פרסונאלי

  3. דיווח לפי בסיס מאוחד אינו מעניק לבעל – פטור על הכנסות בת זוגו מהשכרת נכסיה.

ביהמ"ש מנתח את הסוגיות ומגיע למסקנה, כי אילולא הסכם השומות המחייב, דין הערעור על מלוא טענות הנישומים להתקבל. עם זאת, כיוון שנחתם הסכם שומות מחייב לשנות המס הבאות, הערעור נדחה ואף הוטל קנס גרעון והוצאות משפט לא מבוטלות.

להלן קביעות של ביהמ"ש במספר סוגיות, שלדעתנו, הן חשובות מקצועית:

הכנסות דמי השכירות של בני הזוג מגיעות כדי עסק:  על מנת לקבוע אם הכנסה מגיעה כדי עסק יש ליישם את המבחנים שנקבעו בפסיקה (הלכת מגיד ע"א 9187/06) – האם הפעילות ממשית נמשכת ושיטתית, להפקתה נדרשת יגיעה אישית מצד בעל העסק, עובדיו, שלוחיו או אחרים מטעמו.

בענייננו שוכנע ביהמ"ש בהתאם להיקף ההכנסות, מספר הנכסים המושכרים (17 נכסים לרבות נכסי החברה), והכל בהתאם לעדות הבעל כי ההשכרה דרשה התעסקות שוטפת – פרסום הנכסים, השכרתם, מציאת שוכרים, גביה, הנהלת חשבונות, השבחת הנכסים וכן טיפול שוטף בתיקונים באמצעות איש תחזוקה קבוע. נציין כי מעניין שפקיד השומה טען כי השכרה של כמות כזאת של נכסים מתבצעת כמעט מעצמה מבלי שנדרשת היערכות הכרוכה ביגיעה אישית.

עוד נקבע, כי בהתאם לסעיף 65 לפקודה, בני הזוג רשאים לבקש חישוב מאוחד של המס על הכנסותיהם, גם כאשר אין תלות בהכנסות, ומשבחרו בני הזוג בחישוב מאוחד של הכנסותיהם, ייוחסו מלוא הכנסות דמי השכירות מנכסי 2 בני הזוג לבן הזוג הרשום – המערער. בלשון ביהמ"ש:

"החישוב המאוחד הוא ברירת המחדל לחישוב המס החל על בני זוג ואילו החישוב הנפרד הוא חריג המאפשר, אך לא מחייב, חישוב נפרד של המס על הכנסתו של בן הזוג שאיננו בן הזוג הרשום מיגיעה אישית ומרכוש."

בייחוס ההכנסות בחישוב המאוחד לבן הזוג הרשום, תחשב ההכנסה המיוחסת לבן הזוג הרשום כהכנסתו לכל דבר ועניין, לרבות פטור נכה, במידה ויוכיח יגיעה אישית בהשגת ההכנסה.

ביהמ"ש קובע בהתאם להלכת יהושע הלוי (ע"א 896/90) כי ההכנסה המיוחסת לבן הזוג הרשום בחישוב המאוחד מקבלת את תכונת הנכות של בן הזוג הרשום ולכן נחשבת כהכנסה של "נכה". (ובהתאם להלכת יהושע הלוי, מסיק כי אם הכנסת החברה המשפחתית הייתה ממקור פאסיבי כגון ריבית או דיבידנד, לא היה ניתן לראות בה הכנסה מיגיעה אישית של הנישום המייצג).

עוד קובע ביהמ"ש כי כאשר הכנסה  מסווגת כהכנסה עסקית לפי סעיף 2(1), חזקה עליה שהושגה מיגיעתו האישית של בעל העסק ואין לדקדק בכימות היקף ההכנסה שהושגה ביגיעתו, אלא אם הוכח שכלל אינו עובד בעסק.

בענייננו, ביהמ"ש שוכנע שהכנסות דמי השכירות מנכסי בת הזוג, שיוחסו לבן הזוג הרשום בחישוב המאוחד, נבעו מיגיעתו האישית ולכן הוא זכאי לפטור נכה (סעיף 9(5)(א)):

"המערער היה פעיל בניהול עסק השכרת הנכסים, הפעילות נוהלה כולה על ידו.

לפיכך, יש לראות בהכנסות דמי השכירות מנכסי בת הזוג, המיוחסות למערער כבן הזוג הרשום בגדרי החישוב במאוחד, כהכנסות של "נכה" שהופקו ביגיעתו האישית והזכאיות לפטור ממס לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה."

עם זאת, למרות הכל, קובע ביהמ"ש, כי הסכם השומות שנחתם לשנים קודמות, הקובע כי יחול גם לשנים הבאות, מחייב את הנישום ומחייב גם את פקיד השומה. הערעור נדחה והמערערים חויבו אף בקנס גרעון ובהוצאות משפט נכבדות.

הכלל הידוע כי הסכם שומות מחייב רק לשנות המס שבו, אינו חל כאשר ההסכם כולל הסכמות מפורשות לעתיד.

פסק הדין ממחיש באופן חד משמעי את כוחו של הסכם שומות.

שני הצדדים, הנישום ופקיד השומה מחויבים להסכמות אלו, ובהתאם לפסק הדין יקשה על הנישום ולטעמנו גם על פקיד השומה לבטל הסכמות אלו, בפרט בשנים הסמוכות להסכם, אלא בהסכמה.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר, ממשרדנו.

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום הביטוח הלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים

המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה
×

אנו משתמשים בקבצי Cookie, השייכים לנו או לצדדים שלישיים, למטרות שונות, לרבות כדי לשפר את חווית הגלישה שלך, להציג מודעות או תוכן מותאמים אישית ולנתח את התנועה באתר שלנו.
עם המשך הגלישה באתר זה, ניתנת הסכמתך לשימוש שלנו בעוגיות לפי מדיניות הפרטיות.