ביום 9.10.25 ניתן פסק דין בעניין חן, הראל, ישראל וגיל שפירא (ע"מ 64821-03-23) בו נדונה סוגיית חישוב רווח הון ממכירת מניות חברת שפיר הנדסה ותעשייה ("הקולטת") אשר הוקצו למערערים אגב שינוי מבנה מכוח סעיף 104ב, בו הועברו לקולטת מניות של שתי חברות עם ימי רכישה שונים. השאלה המרכזית: האם מניות הקולטת שנמכרו ייוחסו באופן יחסי לשתי החברות המועברות (באופן יחסי), או באופן בלעדי לאחת החברות, לה יום רכישה מאוחר יותר אשר משפיע על חישוב המס.
רקע לפסק הדין:
המערערים רכשו את מניות חברת "שפיר מבנים" בשנים 1991 ו-1993 וחברת "שפיר מחצבות" בשנת 2005. ביום 4.12.14 בוצע שינוי מבנה לפי סעיף 104ב לפקודה בו העבירו את מניות "שפיר מבנים" ואת "מניות שפיר מחצבות" לחברת "שפיר הנדסה ותעשייה" (הקולטת) בתמורה להקצאת מניות בקולטת (כ-33 מיליוני מניות אגב העברת "שפיר מבנים" וכ- 37 מיליוני מניות אגב העברת "שפיר מחצבות", לכל אחד מהמערערים), לאחר מכן הקולטת נרשמה בבורסה בישראל. המערערים הפקידו את המניות שהתקבלו בחשבונות נאמנות נפרדים חשבון נפרד למניות שיוחסו לשפיר מבנים, וחשבון נפרד למניות שיוחסו לשפיר מחצבות. בין השנים 2016 – 2018 מכרו כל אחד מהמערערים כ- 14.3 מיליוני מניות בתמורה כוללת של כ-138 מיליוני ₪.
סעיף 104ו(א)(3):
"יראו כמועד הרכישה של המניות את מועד ההעברה של הנכס. ואולם במכירת מניות שהתקבלו תמורת נכס שנרכש עד מועד השינוי, יראו לעניין החיוב במס על רווח ההון הריאלי לפי סעיף 91(ב1) או החיוב במס על השבח הריאלי לפי סעיף 48א(ב1) לחוק מיסוי מקרקעין, את יום רכישת הנכס שהועבר כיום הרכישה של המניה".
רקע לסעיף 91:
שיעור המס בגין מכירת מניות לבעל מניות מהותי מושפע מיום רכישת המניות. ומחושב באופן לינארי כך, עד 2003, שיעור מס לינארי עד 47%, עד 2012 – 25% ולאחר – 2012 30% באופן לינארי (והכל ללא מס יסף).
רקע לתקנה 5 לתקנות מ"ה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, מילווה מדינה או יחיה בקרן נאמנות), התשס"ג-2002:
תקנה 5 קובעת את הדרך לייחס מכירת ניירות ערך זהים שנרכשו במועדים שונים, הברירת מחדל הינה בשיטת ה- FIFO (נכנס ראשון יצא ראשון), אלא אם כן, הנישום יכול לזהות באופן ספציפי את נייר הערך שמכר.
הסוגייה: המערערים טענו כי תקנה 5 חלה וכי ניתן לזהות (אגב חשבון הנאמנות) כי המניות שנמכרו על ידם הן אותם המניות שקיבלו אגב העברת מניות "שפיר מחצבות" לה יום רכישה 2005 , קרי שיעור מס שנע בין 25%-30% בלבד, ואילו פקיד השומה טוען כי תקנה 5 אינה חלה כיוון שמניות הקולטת הוקצו במועד אחד (יום שינוי המבנה, במסגרת 104ב) עבור שני הנכסים, וכי סעיף 104ו(א)(3) נועד רק לצורך חישוב המס בלבד, ולכן אינן "נרכשו במועדים שונים" בנוסף הפרדת המניות וניסיון ה"צביעה" (ייחוס בלעדי) סותר את המהות הכלכלית של שינוי המבנה, שנועד לערבב את הנכסים המועברים. וכי הדרך הנכונה למיסוי היא ייחוס יחסי (פרו-רטה) של המכירה לשתי החברות המקוריות. לחילופין מדובר בעסקה מלאכותית.
פסק הדין
בית-המשפט דחה את הערעור וקיבל את עמדת רשות המיסים. וציין כי במסגרת שינוי מבנה נוצר נכס חדש (מניות החברה הקולטת), המשקפות באופן יחסי את הזכויות בשתי החברות שהועברו, אשר נרכש במועד אחד ועל כן אין לראות במניות שהוקצו כניירות ערך נפרדים הניתנים ל"צביעה" לפי מקורם.
עוד ציין כי תקנה 5 לתקנות מס הכנסה עוסקת בניירות ערך זהים שנרכשו במועדים שונים, אולם במקרה זה כל המניות הוקצו באותו מועד, מועד שינוי המבנה, ולכן התקנה אינה חלה. עוד הבהיר בית-המשפט כי הוראת סעיף 104ו(א)(3) נועדה לקבוע את יום הרכישה לצורך חישוב שיעור המס בלבד.
הערה:
אילו ההעברות (שפיר מבנים ושפיר מחצבות) היו מבוצעות במועדים נפרדים, כך שכל אחת מהחברות המועברות הייתה מועברת במועד שונה (ולא בהפרש של ימים בודדים), ייתכן שניתן היה לזהות את המניות שהוקצו לכל שינוי בנפרד וליישם את תקנה 5. עם זאת, ביצוע פעולות סמוכות בזמן עלול להיחשב מלאכותי ולהישלל מטעם זה בלבד.
לסיכום:
פסק הדין ממחיש את החשיבות שבבחינת השלכות המס כבר בשלב התכנון של שינוי מבנה. לקביעה לפיה מדובר ביום רכישה חדש לכל דבר ועניין ולא "כניסה לנעליים" יש השלכות רבות נוספות, כגון חישוב הרר"ל, פטור לתושב חוץ, פריסה, השלכות פירוק איגוד מקרקעין ועוד. לפיכך יש להיערך בהתאם ואולי אף לבצע שינויי מבנה הנשענים על השלכות פסק הדין.
במסגרת תיקון 272 לפקודה, בוטל סעיף 134ב לפקודה, אשר העניק ליחידים מוטבים (תושבים חוזרים ותיקים ותושבי ישראל לראשונה) פטור מדיווח על הכנסות ורווחים שמקורם מחוץ לישראל במשך עשר שנים (ראו מבזק מס 1079).
ביטול הפטור מדיווח אינו משנה את הפטור ממס על הכנסות מחו״ל, אך הוא מבטל את האנונימיות ומייצר חובת דיווח מלאה כבר משנת המס הראשונה בישראל.
התיקון כאמור יחול ביחס למי שהפך לתושב ישראל החל מיום 1.1.2026.
לאחרונה פרסמה רשות המיסים טיוטת טופס 1324א, אותו יידרש יחיד מוטב, שיהפוך לתושב ישראל החל מיום 1.1.2026, לצרף לדוח השנתי בישראל ולדווח במסגרתו על הכנסותיו הפטורות שהפיק בחו"ל. הטופס כולל פירוט סכום ההכנסה, סיווג מקור ההכנסה (עסק, משכורת, דיבידנד, שכ״ד, רווח הון ועוד) וכן ציון האם חישוב ההכנסה התבסס על דיווח במדינה גומלת (מדינת אמנה).
בהסברים לטופס נקבע כי:
כאשר ההכנסה דווחה במדינת אמנה – בין במדינה שבה הופקה ההכנסה ובין במדינה שבה התגורר היחיד טרם עלייתו – ניתן להשתמש בסכומים ובסיווג כפי שחושבו באותה מדינה.
הכנסה שלא דווחה במדינה הזרה, לרבות הכנסה שהייתה פטורה או מחוץ לבסיס המס, תחושב לפי הדין הישראלי.
לגבי הכנסה מעורבת (שחלקה הופק בישראל וחלקה בחו"ל), נקבע כי ההכנסה תחושב במלואה לפי הדין הישראלי, ורק לאחר מכן תבוצע אלוקציה בין חלק ההכנסה החייב בישראל לבין החלק הפטור.
המשמעות המעשית היא כי במקרים שבהם ההכנסה לא דווחה במדינה גומלת או שמקורה במדינה שאינה גומלת, נדרש חישוב כפול, גם לפי דיני המס הזרים וגם לפי דיני המס בישראל, דבר המטיל עומס הן על רואי החשבון והן על הנישומים.
כאמור, בטופס צוין כי הכנסה שלא נכללה בדוח במדינה הזרה, בין אם פטורה ובין אם היא מחוץ לבסיס המס, תחושב לפי דיני המס בישראל. חשוב לשים לב כי ישנן מדינות שאינן מחייבות דיווח על הכנסות פטורות ממס, דבר שעלול לייצר צורך בחישוב ההכנסה לפי דיני המס בישראל שלא לצורך.
כמו כן, עולה השאלה בנוגע להגדרה של "אי דיווח": האם ניכוי מס במקור במדינה הגומלת, למשל בגין דיבידנד או תמלוגים, כאשר לא נדרש להגיש בגינה דוח באותה מדינה, נחשבת ככזו שדווחה?
בנוגע להכנסות מעורבות, ברי כי הכוונה היא לכלול בחישוב רכיבי הכנסה החייבים בישראל, כגון זקיפת שווי הטבות לעובד במשכורת או הענקת אופציות, אך
מאידך, האם ייתכן שניתן לנקוט בעמדה לפיה יכול הנישום לדרוש במסגרת חישוב הכנסתו הוצאות שונות, כגון הוצאות שהייה בחו"ל?
שהרי חישוב כלל ההכנסה נעשה לפי דיני המס בישראל, טרם פיצולה לרכיב החייב במס בישראל ולזה הפטור ממס בישראל.
בהקשר של רווחי הון עולה סוגיה – יחידים מוטבים המחזיקים תיק ניירות ערך בחו״ל, למשל חשבון בנק בשווייץ שבו מוחזקים ניירות ערך אמריקאיים, אינם חייבים בדיווח בשוויץ ואף לא בארה"ב.
אולם בישראל, רואה החשבון יהיה מחויב, לכאורה, לחשב מדי שנה רווחי הון על כל פעולה בתיק בהתאם לדין הישראלי, על אף שההכנסה פטורה ממס.
לסיכום, תיקון 272 אינו מבטל את הפטור ממס ליחידים מוטבים, אך הוא מטיל חובת דיווח ושקיפות מלאה שיש לקחת אותם בחשבון מבעוד מועד כחלק מההיערכות להגעה לישראל.
אנו משתמשים בקבצי Cookie, השייכים לנו או לצדדים שלישיים, למטרות שונות, לרבות כדי לשפר את חווית הגלישה שלך, להציג מודעות או תוכן מותאמים אישית ולנתח את התנועה באתר שלנו. עם המשך הגלישה באתר זה, ניתנת הסכמתך לשימוש שלנו בעוגיות לפי מדיניות הפרטיות.
