החלטת המיסוי שפרסמה רשות המיסים ביום 22/10/2025 דנה בקבוצה בינלאומית, בה החברה בישראל הינה בעלת נכס טכנולוגי ונושאת בעלויות מחקר ופיתוח. מכירות החברה ללקוחות הקצה מתבצעות באמצעות חברות קשורות בחו"ל, להלן ההחלטה בתמצית;

העובדות

1. חברה פרטית תושבת ישראל (להלן: "החברה") עוסקת בפיתוח תוכנות המקשרות בין מסדי נתונים )להלן: "התוכנות").

2. החברה הינה חלק מקבוצת חברות (להלן: "הקבוצה") העוסקות בפיתוח טכנולוגיות מגוונות, בין היתר ניהול נתונים.

3. הכנסות החברה נובעות ממתן זכות שימוש ושירות מבוסס תוכנה בתוכנות המפותחות במפעלה.

4. החברה מתקשרת עם חברת האם, וההתקשרות עם הלקוחות (להלן: "לקוחות הקצה") נעשית באמצעות חברות קשורות מחוץ לישראל שהינן חברות הפצה.

5. לקוחות הקצה של החברה הינם צדדים בלתי קשורים.

6. התוכנות של החברה מוטמעות בפלטפורמה הטכנולוגית של הקבוצה, ומוצעות ללקוחות הקצה כחלק מפתרון כולל.

הבקשה

לאשר כי מפעל החברה הינו "מפעל תעשייתי", כהגדרת המונח בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון (להלן: "החוק"), והכנסותיה מהוות "הכנסה טכנולוגית" כאמור בסעיף 51כד לחוק.

החלטת המיסוי ותנאיה

1. נקבע כי מפעלה של החברה הינו "מפעל תעשייתי".

2. נקבע כי הכנסות החברה ממתן זכות שימוש בתוכנה ושירות מבוסס תוכנה, תחשבנה כ"הכנסה טכנולוגית ".

3. נקבע כי לחברה אין נכס לא מוחשי המשמש לשיווק וכלל הכנסתה הטכנולוגית מיוחסת לתוכנות, וזאת בהתקיים התנאים שלהלן:

• לקוחות הקצה של החברה הינם עסקים אחרים.

• ההתקשרות של לקוחות הקצה לצורך קבלת זכות שימוש בתוכנות של החברה מתבססת על קריטריונים טכניים, כגון: מפרט טכנולוגי, פונקציות של התוכנות, פתרונות טכנולוגיים, עלות וכד'.

• התוכנות של החברה מוטמעות בפלטפורמה הטכנולוגית של הקבוצה, ומוצעות ללקוחות הקצה יחד עם מוצרי חברת האם כפתרון כולל.

לסיכום

חברות תעשייתיות רבות מייצאות את מוצריהן באמצעות חברות קשורות – במקרים אלו יש לבחון מהי פעילות החברה הקשורה (למשל, פעילותה הוא של מפיץ או סוכן בלבד) ולבחון את זהות לקוחות הקצה -צדדי ג'.  במידה ולקוחות הקצה הינם מחוץ לישראל אזי מדובר בייצוא ישיר כמתבקש בחוק ובלבד ומלוא הערך של פיתוח המוצר הטכנולוגי נצמח בחברה הישראלית והחברה המשווקת הינה מפיץ בלבד.

במידה והמפיץ הינה חברה זרה יש ליישם סקר מחירי העברה בין החברה הישראלית לחברה הזרה ולייחס רווחיות הולמת (בהתאם לשווי השוק) לפעולות המפיץ, ואת יתרת ההכנסות הנובעות מלקוחות הקצה יש לייחס לחברה בעלת הנכס הטכנולוגי בישראל.

במידה והמכירות לייצוא נעשות באמצעות חברות בישראל ניתן לטעון לכך שמדובר במכירות באמצעות סוכן כאמור לעיל, כל עוד הפיתוח, הייצור, בקרת האיכות והסיכונים הכרוכים בשיווק המוצר מושתים על החברה המפתחת בעלת הנכס הטכנולוגי ולפיכך הכנסות החברה זכאיות להטבות החוק.

למשרדנו ניסיון רב בליווי חברות ישראליות בעלות פעילות ייצורית של מפעל תעשייתי הזכאיות להטבות חוק עידוד, וקבוצות בינלאומיות בעלות חברות בישראל ומחוץ לישראל בהן יש לטפל באופן משולב הן בהיבט מחירי העברה והן בהיבט חוק לעידוד השקעות הון.

אנו ממליצים לבחון את תחולת הטבות החוק גם בהיבטי המיסויי בינלאומי.

נזכיר כי לאור תיקון 277 לפקודת מס הכנסה, במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (ראה מבזקי מס 1046, 1047, 1048, 1049 ועוד) הוחרגו חברות תעשייתיות הן מתחולת "הכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית" והן מתחולת "תוספת למס על רווחי חברי מעטים שלא חולקו" – כך שלגבי כל חברה בה יש מקום לשקול תחולת חוק לעידוד זה הזמן לבחון היתכנות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני, ממשרדנו.