פרסום נוהל הגילוי מרצון החדש על ידי רשות המיסים, יוצר הזדמנות להסדרת דיווחי עבר ולהקטנת סיכונים פליליים ואזרחיים (ראה מבזק מס' 1076), אך במקביל הוא מציף מחדש סוגיות מורכבות, וביניהן סוגיות הקשורות לסעיף 3(ט1) לפקודה, בפרט במישור הבינלאומי.
נזכיר כי תחולת סעיף זה אינה מוגבלת לנכסים בישראל אלא הינה גם על נכסים בחו״ל וחברות זרות. אחד מהתרחישים המקובלים, הינו רכישת נכס נדל"ן לשימוש אישי באמצעות חברה זרה, מטעמים שאינם בהכרח מיסויים, דבר המקים חיוב פוטנציאלי במס בהתאם לסעיף 3(ט1), כפי שאף נקבע בהחלטת מיסוי 3748/19 (ראה מבזק מס 806).
כך למשל, בתאילנד לא ניתן להחזיק נדל״ן ישירות על ידי יחיד (תושב חוץ) אלא רק באמצעות חברה מקומית. במידה ואותו נכס משמש בעיקרו לשימושו האישי של בעל המניות, יחול סעיף 3(ט1), כאשר החיוב האפשרי אינו רק בגין עלות הנכס אלא גם חיוב שנתי בגין השימוש בנכס, כקבוע בסעיף 3(ט1)(7). דברים אלו נכונים גם לגבי חברות נכס צרפתיות (SCI), שהינן ישויות שקופות בצרפת אך עשויות להיחשב לאטומות בישראל. אמנם הכנסות השכירות פטורות ממס בישראל בהתאם להוראות האמנה, אולם לא ברור מה דינו של החיוב במס בגין השימוש בנכס.
בהינתן הספק באשר לתחולת הסעיף על חברות מסוג זה, יש לבחון חשיפה בעבר לצורך דיווח וגילוי (ראה מבזק מס 821).
הדבר נכון כמובן גם לגבי חברות מסוג LLC אמריקאיות. בקביעת החיוב בדיבידנד לפי סעיף 3(ט1), תקוזז מסכום הדיבידנד יתרה העומדת לזכותו של בעל המניות. עם זאת, חשוב לזכור כי ב־LLC , כמו גם בחברות נכסים אחרות, לא נהוג לרשום את הכספים שהזרים בעל המניות לצורך רכישת הנכס כהלוואות בעלים אלא כחשבון השקעה המהווה למעשה השקעה בהון החברה, או לחילופין, רכישת מניות חברת הנכס ישירות מהיזם.
כך, במועד החיוב, אם לא נרשמה היתרה כהלוואת בעלים, לא עומדת לזכות בעל המניות יתרת זכות המגנה עליו, ועלות הנכס תחויב במלואה.
גם בתחום ההלוואות הבינחברתיות סעיף 3(ט1) מעלה סוגיות העשויות להקים חשיפה לחיובי עבר במס.
סעיף 3(ט1)(9) קובע חריג לפיו הלוואה מחברה אחת לאחרת, לא תקים חיוב במס בידי בעל המניות, בכפוף לכך שההלוואה מתנהגת ככזו כאמור בחוזר 7/2017, אך במצב שבו ההלוואה ניתנת לחברה שקופה – נוצר חיוב במס כדיבידנד.
נזכיר כי חוזר 5/2004 מגדיר LLC כחברה לכל דבר ועניין, אך מאפשר להשקיף בישראל חברות מסוג LLC, לצרכי זיכוי ממס זר בלבד.
כאשר בעל מניות מבקש להשקיף בישראל את ה- LLC, ניתן לטעון כי יחול לגבי הלוואה מחברה בבעלותו ל- LLC "אחות", חיוב בהתאם להוראות סעיף 3(ט1), אך מה הדין כאשר ה- LLC אטומה לצרכי מס בישראל? האם קיימת חשיפה גם כאן להיעדר תחולת החריג שבסעיף? (ראה מבזק מס 711).
לא מדובר בסוגיה תיאורטית בלבד, אלא בסיכון ממשי שמלווה לא מעט נישומים לאורך שנים, כאשר בפועל לא דווח דבר.
כך גם לגבי חברות SCI אשר חוזר 5/2004 אינו מסדיר את מעמדן ועולה השאלה האם החריג שבסעיף 3(ט1) חל גם עליהן.
נוהל הגילוי מרצון הנוכחי מציע חלון הזדמנויות להסדיר חבויות עבר שלא דווחו, בין אם מדובר בנדל״ן המוחזק באמצעות ישות זרה, אטומה או שקופה ובין אם מדובר בהלוואות בינחברתיות בין ישויות ספק אטומות ספק שקופות ובכך להימנע מחשיפה פלילית ואזרחית כאחת.
לנוכח המורכבות והעמדות שהובאו בפרסומים שונים, מומלץ לבחון לעומק את תחולת סעיף 3(ט1) על מבני השקעה ולשקול פנייה יזומה במסלול הגילוי מרצון.
למשרדנו ניסיון רב בליווי היבטי המס במבני השקעות בחו"ל וניסיון רב בטיפול בגילוי מרצון. השילוב הנ"ל חיוני שעה שמעוניינים להסדיר הדיווח מול מדינה אחת, תוך מתן דגש על השלכות מיסוייות שעלולות לצוף במדינה השנייה בה מאוגדת ופועלת החברה הזרה.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) סאלי חדד גליבטר ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.
שיתוף: