לאחר פקיעת הטבות המס מכח חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו- 2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א – 2011 בתום שנת המס 2019, חוקק ביום 21.7.2023 החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 (להלן  -החוק).

החוק מעניק הטבות המס מסוגים שונים, כגון: זיכוי ממס על השקעות בחברות מו"פ (כהגדרתן בחוק) למשקיעים (שהם יחידים, חברות מעטים או שותפויות) ( סעיף 2 לחוק), דחיית תשלום מס רווח הון לבעלי מניות משחלוף מניות בחברות מו"פ כאמור (סעיף 3 לחוק), ניכוי סכום ההשקעה במניות כהוצאה לצרכי מס לחברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי מועדף אשר רוכשת שליטה ב"חברה מזכה" (כהגדרתה בסעיף 5 לחוק), ומתן פטור ממס ל"גוף פיננסי תושב חוץ" (כהגדרתו שם) בגין הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שמשלמת לו "חברה מוטבת" (שהיא חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי במקיימת התנאים בחוק) בשל הלוואה שקיבלה מאותו הגוף הזר – סעיף 6 לחוק.

הטבות המס האמורות נקבעו כהוראת שעה אשר תחולתה מיום 31.7.2023 ועד ליום 31.12.2026.

כמו-כן, יצוין כי במקביל לאמור לעיל הוארך תוקף הוראות סעיף 92א לפקודת מס הכנסה שעניינו – הכרה בהפסד הון של סכום השקעה מזכה בחברת מו"פ עד לסכום תקרה בסך 5 מיליון ₪ – והכל כהוראת שעה עד ליום 31.12.2028.

ביום 24.7.2025 פורסמה החלטת מיסוי מס' 6163/25 אשר נושא ההחלטה הינו – אישור כי המלווה הינה "גוף פיננסי תושבת חוץ" כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק, לאור העובדה כי פעילותו דומה לפעילות הקבועה בהגדרת "גוף פיננסי" בחוק.

רקע לבקשה – חברה תושבת ישראל העוסקת בפיתוח וייצור מערכות טכנולוגיות, התקשרה בהסכם לקבלת הלוואה מתושבת חוץ (להלן – המלווה), לצורך המשך פעילות הפיתוח ועסקיה, בין היתר בתנאים הבאים: הלוואה תינתן כקו אשראי בסכום שנקבע, אשר תוחזר בתשלומים חודשיים החל ממועד קבלתה, תישא ריבית, הוקצו למלווה כתבי אופציה של החברה הניתנים למימוש בשיעור של פחות מ- 1% בדילול מלא (להלן – המרכיב ההוני).

המלווה הינה חברה (ואיננה תאגיד שקוף) שהתאגדה מחוץ לישראל (במדינה גומלת),  אשר הון מניותיה רשום למסחר בבורסה בחו"ל.

עיקר עיסוקה של המלווה הינו במתן אשראי ומימון לחברות בצמיחה מהירה בתחומים שונים, ולא בהשקעות הון (קרי, השקעות אקוויטי).

מצוין בהחלטה כי אין בין המלווה או לקרובה (כהגדרת "קרוב" בסעיף 88 לפקודה) תאגיד או מפעל קבע בישראל שעיסוקם מתן הלוואות בסכומים מהותיים.

סעיף 6 לחוק מגדיר "גוף פיננסי" תוך פירוט רשימת גופים הפועלים עפ"י חוק במדינת ישראל, כגון: תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם בחוק הבנקאות, בעל רישיון מנהל תיקים מכוח חוק ייעוץ השקעות, גוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים ועוד.

ואילו "גוף פיננסי תושב חוץ" מוגדר בחוק – "גוף העוסק בפעילות דומה לפעילות שבה עוסק גוף מהגופים המנויים בהגדרה "גוף פיננסי", שהוא תושב מדינה גומלת כמשמעותה בסעיף 196 לפקודה, ושאין לו או לקרובו תאגיד או מפעל קבע בישראל שעיסוקם מתן הלוואות בסכומים מהותיים".

במסגרת החלטת המיסוי נקבע:

1. כי עיסוקה של המלווה אכן דומה לפעילות של גוף פיננסי שהוא בעל רישיון למתן אשראי מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים – כקבוע בסעיף 6(א)(4) לחוק- להגדרת "גוף פיננסי". כמובן, שהכל כפוף להצהרות החברה.

2. ההלוואה לא תפחת מסכום של 10 מיליון דולר ארה"ב – כקבוע בחוק.

3. האישור ניתן למלווה בדבר היותה "גוף פיננסי תושב חוץ" לעניין הלוואה זו בלבד.

4. הימצאותו של המרכיב ההוני כחלק מתנאי ההלוואה – לא תשלול את הפטור ממס המגיע למלווה, והקבוע בסעיף 6(ב) לחוק, ביחס לרכיב ההלוואה שאינו חלק מהמרכיב ההוני.

5. תשלום הנובע מהמרכיב ההוני לא יסווג כ"ריבית" לעניין סעיף 6 לחוק, על כן איננו זכאי לפטור ממס מכוח סעיף 6(ב) לחוק. בנוסף, המרכיב ההוני לא יותר בניכוי לחברה בחיבות הכנסתה החייבת.

6. כמו-כן, נקבעו תנאים שונים ומגבלות נוספות אשר לא פורסמו במסגרת החלטת המיסוי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.