לאחר פקיעת הטבות המס מכח חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו- 2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א – 2011 בתום שנת המס 2019, חוקק ביום 21.7.2023 החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 (להלן -החוק).
החוק מעניק הטבות המס מסוגים שונים, כגון: זיכוי ממס על השקעות בחברות מו"פ (כהגדרתן בחוק) למשקיעים (שהם יחידים, חברות מעטים או שותפויות) ( סעיף 2 לחוק), דחיית תשלום מס רווח הון לבעלי מניות משחלוף מניות בחברות מו"פ כאמור (סעיף 3 לחוק), ניכוי סכום ההשקעה במניות כהוצאה לצרכי מס לחברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי מועדף אשר רוכשת שליטה ב"חברה מזכה" (כהגדרתה בסעיף 5 לחוק), ומתן פטור ממס ל"גוף פיננסי תושב חוץ" (כהגדרתו שם) בגין הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שמשלמת לו "חברה מוטבת" (שהיא חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי במקיימת התנאים בחוק) בשל הלוואה שקיבלה מאותו הגוף הזר – סעיף 6 לחוק.
הטבות המס האמורות נקבעו כהוראת שעה אשר תחולתה מיום 31.7.2023 ועד ליום 31.12.2026.
כמו-כן, יצוין כי במקביל לאמור לעיל הוארך תוקף הוראות סעיף 92א לפקודת מס הכנסה שעניינו – הכרה בהפסד הון של סכום השקעה מזכה בחברת מו"פ עד לסכום תקרה בסך 5 מיליון ₪ – והכל כהוראת שעה עד ליום 31.12.2028.
ביום 24.7.2025 פורסמה החלטת מיסוי מס' 6163/25 אשר נושא ההחלטה הינו – אישור כי המלווה הינה "גוף פיננסי תושבת חוץ" כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק, לאור העובדה כי פעילותו דומה לפעילות הקבועה בהגדרת "גוף פיננסי" בחוק.
רקע לבקשה – חברה תושבת ישראל העוסקת בפיתוח וייצור מערכות טכנולוגיות, התקשרה בהסכם לקבלת הלוואה מתושבת חוץ (להלן – המלווה), לצורך המשך פעילות הפיתוח ועסקיה, בין היתר בתנאים הבאים: הלוואה תינתן כקו אשראי בסכום שנקבע, אשר תוחזר בתשלומים חודשיים החל ממועד קבלתה, תישא ריבית, הוקצו למלווה כתבי אופציה של החברה הניתנים למימוש בשיעור של פחות מ- 1% בדילול מלא (להלן – המרכיבההוני).
המלווה הינה חברה (ואיננה תאגיד שקוף) שהתאגדה מחוץ לישראל (במדינה גומלת), אשר הון מניותיה רשום למסחר בבורסה בחו"ל.
עיקר עיסוקה של המלווה הינו במתן אשראי ומימון לחברות בצמיחה מהירה בתחומים שונים, ולא בהשקעות הון (קרי, השקעות אקוויטי).
מצוין בהחלטה כי אין בין המלווה או לקרובה (כהגדרת "קרוב" בסעיף 88 לפקודה) תאגיד או מפעל קבע בישראל שעיסוקם מתן הלוואות בסכומים מהותיים.
סעיף 6 לחוק מגדיר "גוף פיננסי" תוך פירוט רשימת גופים הפועלים עפ"י חוק במדינת ישראל, כגון: תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם בחוק הבנקאות, בעל רישיון מנהל תיקים מכוח חוק ייעוץ השקעות, גוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים ועוד.
ואילו "גוף פיננסי תושב חוץ" מוגדר בחוק – "גוף העוסק בפעילות דומה לפעילות שבה עוסק גוף מהגופים המנויים בהגדרה "גוף פיננסי", שהוא תושב מדינה גומלת כמשמעותה בסעיף 196 לפקודה, ושאין לו או לקרובו תאגיד או מפעל קבע בישראל שעיסוקם מתן הלוואות בסכומים מהותיים".
במסגרת החלטת המיסוי נקבע:
כי עיסוקה של המלווה אכן דומה לפעילות של גוף פיננסי שהוא בעל רישיון למתן אשראי מכוח חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים – כקבוע בסעיף 6(א)(4) לחוק- להגדרת "גוף פיננסי". כמובן, שהכל כפוף להצהרות החברה.
ההלוואה לא תפחת מסכום של 10 מיליון דולר ארה"ב – כקבוע בחוק.
האישור ניתן למלווה בדבר היותה "גוף פיננסי תושב חוץ" לעניין הלוואה זו בלבד.
הימצאותו של המרכיב ההוני כחלק מתנאי ההלוואה – לא תשלול את הפטור ממס המגיע למלווה, והקבוע בסעיף 6(ב) לחוק, ביחס לרכיב ההלוואה שאינו חלק מהמרכיב ההוני.
תשלום הנובע מהמרכיב ההוני לא יסווג כ"ריבית" לעניין סעיף 6 לחוק, על כן איננו זכאי לפטור ממס מכוח סעיף 6(ב) לחוק. בנוסף, המרכיב ההוני לא יותר בניכוי לחברה בחיבות הכנסתה החייבת.
כמו-כן, נקבעו תנאים שונים ומגבלות נוספות אשר לא פורסמו במסגרת החלטת המיסוי.
רשות המיסים פרסמה השבוע החלטת מיסוי 9018/25, הדנה במכירת שטרי הון שהונפקו בהתאם לסעיף 85א לפקודה, וזאת במסגרת עסקה למכירת מניות.
תמצית העובדות:
חברה תושבת ישראל ("חברה א'") הנפיקה 20 שטרי הון לחברה זרה, חברת האם של חברה א', בשנת 2022. השטרות, שאינם נושאים ריבית, עומדים בתנאי סעיף 85א(א)(ו)(1)(א) לפקודה ("85א"), ולכן לא נזקפת בגינם הכנסת ריבית רעיונית.
החברה הזרה מוכרת 25% מהון המניות של חברה א' לקרן השקעות ישראלית וכן, 25% מזכויותיה בשטרי ההון.
קרן ההשקעות התחייבה להחזיק את שטרי ההון למשך 5 שנים לפחות ממועד הנפקתם, כלומר, עד לתום התקופה הקבועה בסעיף 85א, כפי שהייתה בידי החברה הזרה.
הסדר המס שנקבע:
בהחלטת המיסוי נקבע כי מכירת שטרי ההון אינה מהווה פירעון, ואינה מהווה הפרה של תנאי סעיף 85א לפקודה, בכפוף לכך שקרן ההשקעות תמשיך להחזיק בשטרי ההון למשך התקופה הנדרשת, קרי, תיכנס לנעלי המוכרת ותשלים תקופת החזקה של 5 שנים לפחות ממועד ההנפקה וכן, שההחזקה בשטרי ההון תהיה ביחס זהה ליחס ההחזקה במניות. בהחלטת המיסוי כלולה דרישה מובלעת של רשות המיסים לפיה יחס ההחזקה בשטרי ההון צריך להיות זהה ליחס ההחזקה במניות, על אף שמדובר ברכיבי הון שונים שאינם כרוכים זה בזה ועל אף שאין בלשון החוק דרישה שכזו.
ייתכן שהדרישה מבוססת על התפיסה כי פירעון שטרי ההון צריך להיעשות פרו-רטה בין בעלי המניות.
עם זאת, תפיסה זו אינה מחויבת המציאות, ותלויה בהסכמות הצדדים.
לא ברור כיצד תיושם עמדה זו אם שיעור המימון שונה משיעור ההחזקה או אם הוסכם בין הצדדים על מנגנון פירעון שונה.
סכום הלוואת הבעלים המקורית פוצלה ל- 20 שטרי הון נפרדים, פעולה שאושררה למעשה ע"י רשות המיסים בהחלטת המיסוי.
בהחלטת המיסוי נקבע כי על שטרי ההון המוחזקים ע"י קרן ההשקעות יחול סעיף 3(י) והקרן תתחייב בהכנסת ריבית רעיונית. מכיוון שקרן ההשקעות תושבת ישראל, יוצאים שטרי ההון ממשטר המס הבינלאומי שבסעיף 85א לפקודה ועוברים למשטר מס ישראלי "מלא". סעיף 3(י) קובע הכנסת ריבית רעיונית מקום בו הלוואה שנותן חבר בני אדם לחבר בני אדם בשליטתו לא עומדת בחריגים אשר אינם מחייבים זקיפת הכנסה. נזכיר כי בעוד שסעיף 85א מגדיר שליטה כהחזקה בשיעור 50% ומעלה, סעיף 3(י) מגדיר שליטה כהחזקה בשיעור 25% ומעלה.
לא ברור מדוע נקבע בהחלטת המיסוי שיזקפו לקרן הכנסות ריבית רעיוניות, שכן על פניו, עומדת ההלוואה בכל התנאים המנויים בסעיף קטן 10 לחריגים להגדרת הלוואה שבסעיף 3(י)(1) לפקודה (שיעור החזקה, חבר בני אדם ותקופת השטר) ולפיכך, לא נדרש לזקוף ריבית בגין שטרי הון אלו.
לעמדתנו מקום שרוכשת השטר מקיימת את תנאי 3(י)(1)(10) אזי אין מקום להחיל ריבית רעיונית ובמיוחד כאשר השטר יהיה ל- 5 שנים מיום רכישתו.
חשוב לציין לבסוף כי מהצד השני, נקבע בהחלטת המיסוי כי על אף שתיזקף הכנסת ריבית רעיונית לקרן, לא תותר מנגד הוצאת ריבית רעיונית בחברה הלווה, דבר המשקף עמדה ידועה של רשות המיסים לפיה היא לא מכירה בקונספט של הוצאה רעיונית (ורואה בהכנסה רעיונית כ"עונש").
נזכיר כי רשות המיסים לא דבקה בעמדה זו בעניינה של אי ביי ישראל הולדינג בע"מ, שם דווקא טענה רשות המיסים להוצאת ריבית רעיונית כאשר טענה שיש לסווג שטר הון כהלוואה נושאת ריבית. במקרה אי ביי קביעת הוצאה רעיונית משמעותה היתה חבות במס (עתידית) בישראל בדרך של ניכוי במקור, בעוד שבהחלטת המיסוי, התרת הוצאה משמעותה מגן מס לחברה הלווה (ראה מבזק מס 999 ו- 1000).
עמדה זו של רשות המיסים כפי שמובאת בהחלטת המיסוי מייצרת עיוות מיסויי ומביאה לחיוב חד-צדדי בריבית רעיונית ללא אפשרות קיזוז מהצד השני.
אנו משתמשים בקבצי Cookie, השייכים לנו או לצדדים שלישיים, למטרות שונות, לרבות כדי לשפר את חווית הגלישה שלך, להציג מודעות או תוכן מותאמים אישית ולנתח את התנועה באתר שלנו. עם המשך הגלישה באתר זה, ניתנת הסכמתך לשימוש שלנו בעוגיות לפי מדיניות הפרטיות.
