מיסוי בינלאומי - החוק הגדול והיפה של טראמפ – עניין של טעם

הצעת החוק, בעלת השם הבלתי שגרתי,  "One Big Beautiful Bill Act" (OBBBA), שמובילה המפלגה הרפובליקנית בראשות הנשיא טראמפ, נחשבת לאחת מחבילות החקיקה הכלכליות השאפתניות והנרחבות ביותר בתולדות ארה"ב. הצעת החוק, שאושרה בבית הנבחרים במאי 2025 וכעת ממתינה לדיון בסנאט, נועדה להאריך ולשדרג את רפורמת המס המשמעותית שבוצעה ב-2017 (Tax Cuts and Jobs Act) אשר תוקפה אמור לפוג בסוף 2025. ראו מבזקינו מס' 737 ו- 742.

כמו הרפורמה הקודמת, להצעה זו השלכות מרחיקות לכת לאזרחים אמריקאים וכן, ליחידים וחברות בעלי פעילות בארה"ב או הכנסות מארה"ב.

להלן מספר היבטי מיסוי בינלאומי מרכזיים בהצעה, מבלי להעמיק בהם לעת עתה, על מנת לשקף, מחד, את ההשלכות הנרחבות של ההצעה, אך מאידך, את העובדה שהיא טרם גובשה לכדי חקיקה:

הצעת החוק מאריכה את תוקפן של הוראות המס המרכזיות שנקבעו ברפורמת 2017, ובפרט את שיעורי המס המופחתים לחברות וליחידים, דבר המשפיע ישירות על חברות בינלאומיות הפועלות בארה"ב ועל משקיעים זרים.

הצעת החוק משמרת את מנגנון המיסוי על פעילות בינלאומית באמצעות חברות זרות בבעלות של יחידים וחברות אמריקאיות (GILTI – Global Intangible Low-Taxed Income), תוך שינוי תנאים מסוימים (לחומרה), כך שחברות ויחידים אמריקאים המחזיקים בחברות ישראליות וכן, תושבי ישראל אזרחים אמריקאים המחזיקים בחברות ישראליות, ימשיכו לסבול מהוראות הסעיף ויידרשו לתכנן את צעדיהם בקפידה.

Revenge Tax:

• סעיף 899 המוצע, מכונה גם "מס נקם". לעת עתה, לא ברור אם הסעיף ייכלל בהצעת החוק, אך אם הוא אכן ייכלל, מדובר בסעיף תקדימי ודרקוני במיוחד.

• הסעיף מעניק לשר האוצר האמריקאי סמכות רחבה להגיב במס על מדינות שגובות מיסים מפלים או אקסטרטריטוריאליים, כדוגמת מיסים על שירותים דיגיטליים, המס המינימלי הגלובלי בשיעור של 15% (Pillar Two) כפי שמקדמות המדינות החברות ב- OECD (וישראל ביניהן), ועוד.

• הסעיף יחול על ממשלות ממדינות שגובות מיסים כאלו, יחידים תושבי אותן מדינות (לא תושבים/אזרחים של ארה״ב), חברות זרות (שאינן בבעלות אמריקאית) ועל גופים אחרים שמזוהים עם מדינות אלה.

• המנגנון: העלאת שיעור המס ב- 5% בכל שנה, החל משנת 2026, עד לכדי 15% מעל המס "הרגיל" בארה״ב, על מגוון רחב של הכנסות ממקור אמריקאי: הכנסות פאסיביות (דיבידנדים, ריבית, תמלוגים), רווחים מעסק בארה״ב (הכנסות ECI), רווחי סניף (branch profits tax) וכן רווחים ממכירת נכסי מקרקעין בארה״ב.

• כיצד זה מתיישב עם אמנות המס המגבילות את שיעור המס שיכולה לגבות מדינת המקור? אמנות מס עליהן חתומה ארה"ב אינן גוברות באופן אוטומטי על הדין הפנימי, אלא הן בעלות מעמד משפטי שווה ואף בסמכות הקונגרס להחליט מפורשות להתגבר עליהן. לכן, לא בהכרח ניתן להסתמך על אמנת המס, אם נחקקה בדין הפנימי חקיקה מאוחרת לאמנת המס המבטאת כוונה סותרת.

החוק הגדול והיפה מהווה הצהרה ברורה של ממשל טראמפ להמשך מדיניות מס תחרותית, שמטרתה למשוך השקעות, לעודד פעילות עסקית בינלאומית מארה"ב, ולשמר את היתרון היחסי של החברות האמריקאיות. יחד עם זאת, הוא עשוי להחריף מתחים בינלאומיים בתחום המיסוי ולדרוש מחברות רב-לאומיות להיערך לשינויים רגולטוריים עתידיים. המשך יבוא…

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (משפטנית) סאלי גליבטר, ממשרדנו.