חוק אסח"א ותושבות

בפס"ד ע"מ 64274-03-22 ע' רוטברג (להלן: "המערער") מיום 20 באפריל 2025 נדונה הטבת המס בסעיף 5(ה) בחוק אזור סחר חופשי באילת (להלן: "חוק אסח"א),  אשר מוגבלת לנותני שירותים תושבי אילת בלבד, ש'מקום מגוריהם הקבוע' או 'מרכז חיים' בעיר אילת, ואין להם מרכז חיים ביישוב אחר.  במקרה דנן לא עלה בידי המערער להוכיח כי בשנות המס היה תושב העיר אילת.

העובדות בתמצית

1. ערעור על החלטת המשיב (להלן: "המנהל") לחייב את המערער בשומת עסקאות בהתאם לסעיף 82 בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 (להלן: "חוק מע"מ"), בגין עסקאות שעליהן דיווח המערער כפטורות ממס, לפי חוק אסח"א.

2. למערער רישיון קבלן, רשום במע"מ אשדוד כעוסק משנת 1992, כמו כן, הינו בעל מניות בחברת… מ.ג.י. בע"מ (להלן: "החברה") הפועלת בתחום פיקוח בנייה, הרשומה במע"מ נתניה.

3. בשנת 2015 נרשם המערער כעוסק תושב אזור אילת, לאחר שחתם על הסכם עם חברה לבניין לבניית פרויקט באילת.

4. לבקשה לרישום כעוסק תושב אילת צורף הסכם שכירות של דירת מגורים בת 10 חדרים, לתקופה בת 12 חודשים, באילת (להלן: "הדירה").

5. נערך ביקור של פקיד מע"מ אילת בדירה. הפקיד התרשם כי הדירה אינה ראויה למגורים, המערער ציין כי בתום השיפוץ יעבור להתגורר בדירה. על רקע זה נפתח למערער תיק עוסק תושב העיר אילת.

 טענות המערער

6. היה תושב אילת, התגורר בה ועבד בפרויקט רחב היקף שהצריך את עבודתו במשך שעות רבות ביום. צרכי הפרויקט חייבו גם קיום ישיבות מחוץ לעיר אילת, ואולם אין בכך כדי לפגוע בתושבתו.

7. היעדרותו מאילת הייתה מינורית, כהיעדרות של כל תושב אחר, ואינה משפיעה על מרכז חייו.

8. בכרטיס האשראי בוצעו באילת עסקאות שוטפות; שהה באתר הבניה שעות רבות; רוב הטיסות היו עבור אנשי מקצוע ובת זוגו; ניהל חיי קהילה באילת.

9. החלטת המנהל ניתנה בשיהוי חריג, 5 שנים לאחר רישומו כעוסק תושב אילת, ודי בכך כדי לקבל את הערעור.

10. ביטולו כתושב אילת באופן רטרואקטיבי מוביל לתוצאת מס אבסורדית, שכן ספקים שעבדו עמו הוציאו לו חשבוניות בשיעור מע"מ 0, ובהקבלה הוציא חשבוניות בשיעור מס זה.

כך נוצר מצב שלמרות שעתה הוא נדרש לשלם את מלוא המס, אין באפשרותו לקזז את התשומות, שכן החשבוניות שהוצאו לו היו בשיעור מס 0.

11. בניגוד להגדרת התושבות בפקודת מס הכנסה הקובעת מבחן כמותי של 183 ימים בשנה או 425 ימים במשך שלוש שנים, לא נקבע בחוק אסח"א מבחן כמותי, למעט הדרישה של 3 חודשי מגורים בעיר עובר לרישום כעוסק מורשה אילתי, דרישה שהתקיימה.

      נפסק

12. מבחן 'מגורי הקבע' בעיר אילת 'מרכז החיים', נבחן לפי ל'מירב הזיקות'. הרישום כעוסק אזור אילת אינו קונסטיטוטיבי, אינו יוצר את התושבות ואף אינו מעיד עליה.

13. רישום כעוסק תושב אילת מאפשר למנהל לעקוב לאורך זמן אחר התמלאות תנאי הזכאות, וככל שמתברר כי מרכז חייו של העוסק אינו בעיר אילת, חרף רישומו כעוסק בעיר אילת, או שחל שינוי במרכז החיים, או שהרישום נעשה מלכתחילה למראית עין, לא זכאי אותו העוסק להטבות המס הרלוונטיות.

14. פרק הזמן העומד לרשותו של המנהל להוצאת השומה קבוע בחוק מע"מ, ומשהוצאה השומה בסד הזמנים שנקבע, הרי שלא רלוונטיות טענות ההתיישנות, השיהוי או הסתמכות על רישום.

15. מהעדויות עלה כי לא מדובר בהעתקת מרכז החיים באילת, כי אם בהגעה לאילת לשם ביצוע עבודה זמנית, הכרוכה בהיעדרות ארעית ממרכז החיים, והמחייבת לינה או מגורים מזדמנים סמוך למקום העבודה, תוך כדי שמירה על זיקה למרכז החיים במרכז הארץ.

    לסיכום

    שירות שניתן על ידי מי שאינו תושב העיר אילת לא יהנה מהפטור ממס, גם אם הצביע נותן השירות על כתובת בעיר אילת, גם אם שינה את כתובת מגוריו ברישומי משרד הפנים, גם אם שכר דירה בעיר אילת, או אף אם רכש דירה בעיר אילת, כל עוד מרכז חייו הייחודי אינו בעיר אילת.

    בשנות המס, הראיות מלמדות על כך שהמערער הגיע לאילת באופן זמני, לשם מתן שירות, לתקופה זמנית ונקודתית, מבלי ששינה את מרכז חייו, ועל כן אינו זכאי להטבת המס שהוגבלה על ידי המחוקק לנותן שירות תושב העיר אילת בלבד.  הערעור נדחה.

    עיננו הרואות כי חוקים שונים בוחנים את מבחן מרכז החיים באופן שונה, יתכן וכי בנסיבות דומות לאלו היה אותו אדם באותם נתונים מגיע לישראל מקפריסין ומבצע כאן את פעילותו העסקית, רוכש דירה ומבלה כאן את עיקר ימיו המוחלט, פקיד השומה או החזקות היו מסווגות אותו כתושב ישראל, לפיכך ובהמשך למבזקנו בעניין ביטוח לאומי מספר 1063 צריכים המחוקק ובהתאמה גם הרשות השופטת לנסות ולהגיע ככל הניתן לקוהרנטיות בין דיני המס השונים.

    חבות המע"מ בגין תקבול מסוג תשר

    ביום 4.5.2025 פרסמה רשות המסים הודעה לפיה – לא יחול חיוב במס ערך מוסף על תשר שניתן עבור שירות שנתן עובד שכיר ללקוח במסעדה בהתקיים כל אלה:

    1. המסעדה מנהלת יומן שירות בהתאם לתוספת י"א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973.

    2. התשר מתועד ביומן שירות בהתאם להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973.

    3. התשר דווח כהכנסת עבודה בידי העובד ושולמו בגינו מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי כדין.

    4. התשר נמסר באופן וולונטרי על ידי הלקוח מקבל השירות.

    (נזכירם כי בהודעות הקודמות מרשות המסים והאחרונה שבהן מיום 25/7/2024, נקבע ההיפך).

    נברך על אימוץ מדיניות זו  שהולמת את ההתנהלות העסקית בענף המסעדות ומכירה בכך שבגין התשר לא ניתן שרות על ידי המסעדה. ונחזק ידיהם של כל העושים במלאכה אשר הביאו לתוצאה זו!

    לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית)  ענבל שני, ממשרדנו.