כזכור, במסגרת תיקון 277 לפקודה, החל משנת המס 2025, בוצעה הרחבה משמעותית של תחולת הוראות מיסוי בעלי שליטה בחברות מעטים.
סע' 62א(א) המתוקן מייחס הכנסה של חברת מעטים לבעל שליטה בה שהוא נושא משרה או נותן שירותים, כהכנסה מיגיעה אישית; סע' 62א(א1) החדש מייחס "הכנסה עתירת יגיעה אישית" של חברת מעטים לבעל השליטה (המוגדר כיחיד בעל מניות פעיל בה), כהכנסה מיגיעה אישית, בגין חלק הרווחיות העודפת מעל 25% מהמחזור. הסעיפים האמורים חלים, לכאורה, גם על חברות תושבות חוץ המוחזקות על ידי בעלי שליטה או בעלי מניות פעילים תושבי ישראל. זאת, אף שלדעתנו, הוראות סעיפים אלו לא יחולו, הלכה למעשה , על חברות זרות שאין להן הכנסה חייבת בישראל, כל עוד השליטה על עסקיהן וניהולן מופעלים מחוץ לישראל (ראו מבזקינו מס' 1047, 1048 ו- 1050).
בהנחה שטענתנו לא תשמע ויקבע כי התיקון אכן חל על חברות זרות, הוראות החוק קובעות שהוא בכל מקרה לא יחול על חברה זרה המסווגת כחברת משלח יד זרה (חמי"ז) או כחברה נשלטת זרה (חנ"ז).
והנה, שלגבי אותן חברות מעטים שהוראות "חברת הארנק" צפויות לחול עליהן, הוראות החמי"ז הפכו מקללה לברכה: מהוראה אנטי-תכנונית, שבהתקיימה, החברה תשלם מס בישראל בגובה ההפרש שבין מס החברות במדינת התושבות למס החברות בישראל (בדרך של דיבידנד רעיוני לבעל השליטה הישראלי), להוראה מקילה, שבהתקיימה, החברה תמשיך ליהנות ממשטר מס דו- שלבי.
ועל אף שרווחיותה עולה על 25% לא תיוחס כל הכנסה לבעל המניות בטרם תחולק כדיבידנד.
בנוסף, נהיר שרשות המיסים טרם הביעה עמדתה על היבטי המס הנובעים מתחולת החקיקה החדשה במישור הבינלאומי, בניגוד להסדרים שנקבעו בחקיקות אחרות בתחום כגון הוראות החמי"ז והחנ"ז, דבר המייצר פוטנציאל רב לתקלות מס, שאילו לא יוסדרו, יביאו לתוצאה של כפל מס ואף יותר מזה (ראו מבזקנו מס' 1054).
ניקח לדוגמה חברה קפריסאית המעניקה שירותים מחוץ לישראל באמצעות בעל השליטה הישראלי שלה, ומשלמת מס חברות בשיעור 12.5% בקפריסין.
אם החברה אינה מסווגת כחמי"ז ומסווגת כ- "חברת ארנק", מעתה היא תידרש לייחס את ההכנסה (כולה או חלקה) לבעל השליטה הישראלי ולהשלים מס בישראל לכדי המס השולי שלו (בהנחה שרשות המסים תתיר לו כזיכוי את מס החברות הקפריסאי).
אם החברה דווקא מסווגת כחמי"ז, היא אינה מסווגת כ- "חברת ארנק", ולכן תידרש "רק" להשלים למס החברות בישראל. מס בגין הדיבידנד ישולם רק בעת חלוקת דיבידנד מהחברה, בשיעור של 30% – 35%.
יוצא איפה שאם בעבר, ישראלים שביצעו פעילות מחוץ לישראל, שממילא הייתה מסווגת כפעילות משלח יד, היו אדישים האם לבצעה באמצעות חברה ישראלית או חברה זרה, צריכים לבחון מחדש האם כדאי לבצעה באמצעות חברה זרה, כדי לשמר את משטר המיסוי הדו-שלבי.
בדומה, אם בעבר, כאשר ישראלים ביצעו פעילות מחוץ לישראל באמצעות חברה זרה הכפופה למס חברות גבוה במדינת תושבותה (לדוגמא, ארה"ב בה מס החברות המדינתי והפדרלי הוא בשיעור של כ- 25%), לא הייתה משמעות מעשית לסיווג החברה כחמי"ז, הרי שכעת יש לבחון את סיווגה כחמי"ז כדי לשמר את משטר המיסוי הדו-שלבי.
לבסוף, לאור כל האמור לעיל, לגבי חברות המסווגות כבר היום כחברות משלח יד זרות, נדגיש שמעתה קיימת חשיבות רבה לקיום השליטה והניהול מחוץ לישראל. זאת, משום שאם אלו ייחשבו לתושבות ישראל מכוח שליטה וניהול, "יישלל" מהן המעמד המיוחד כחמי"ז ויחולו עליהן הוראות "חברת ארנק".
יש לבחון היטב את מלוא היבטי המיסוי נוכח תיקון החקיקה בטרם ביצוע פעולות.
אנו משתמשים בקבצי Cookie, השייכים לנו או לצדדים שלישיים, למטרות שונות, לרבות כדי לשפר את חווית הגלישה שלך, להציג מודעות או תוכן מותאמים אישית ולנתח את התנועה באתר שלנו. עם המשך הגלישה באתר זה, ניתנת הסכמתך לשימוש שלנו בעוגיות לפי מדיניות הפרטיות.
