מבזק מס מספר 1060 - 9.4.2025

אפשר לצאת לדרך! וליישם את הוראת השעה – פירוק חברות מעטים או הנפת נכסים מחברות לבעלי מניותיהם (מבזק 1047).

רשות המיסים פרסמה ביום 6 באפריל 2025 חוזר מספר 3/2025 – סעיף 6 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 הוראת השעה (להלן: "הוראת השעה") (להלן: "החוזר").

להלן טבלה מרכזת הכוללת את עיקרי ההבחנות בין שני המסלולים:

נא תשומת ליבכם, למרות שהוראת השעה מעניקה הזדמנות לביצוע רה-ארגון עסקי תוך הפחתת נטל המס אנו ממליצים לחברות ובעלי מניותיהם לבחון את פירוקן/ העברות נכסים מהן עפ"י ההוראות הרגילות הקיימות בדיני המס (למשל, פירוק בהתאם להוראות סעיף 71 לחוק מסמ"ק, בחינת שינוי מבנה לפי חלק ה2 לפקודה  מבזק 1059) כיון שנטל המס עשוי להיות נמוך יותר.

צרופות למבזק מס ישראלי:

מבזק 1052

טופס פירוק 171

טופס העברת נכס 172

נספח 804א

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני ולרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.

בהמשך למבזקנו הקודם (מס' 1059), בו נדונה סוגיית בית הקבע בעת ניתוק תושבות מס מישראל, במבזק זה נרחיב על השיקולים המיסויים בהעברת זכויות בנכס או במכירת נכס מגורים בישראל בסמוך לניתוק תושבות או לאחריו, אגב רכישת דירת מגורים במדינת התושבות החדשה.

לאמור לעיל חשיבות רבה לעניין ההבדלים הקיימים במיסוי במס שבח ובמס רכישה בישראל מכוח חוק מיסוי מקרקעין (להלן – חוק מסמ"ק) כאשר המוכר הוא תושב ישראל או תושב חוץ, וכן לעניין חבות במס רווח הון ובמס מתנות במדינת התושבות החדשה, לאחר שהיחיד חדל מתושבותו הישראלית והפך לתושב מס במדינה האחרת.

בראש ובראשונה, נציין את הפטור ממס שבח בעת מכירת דירת מגורים יחידה בישראל המוענק בהתאם לסעיף 49ב(2) לחוק מסמ"ק.

כידוע, סעיף זה קובע כי המוכר את כל זכויותיו בדירת מגורים מזכה, שהיא דירתו היחידה של התא המשפחתי בישראל, עשוי להיות זכאי לפטור ממס שבח (עד לתקרת שווי שנקבעת ומתעדכנת מעת לעת), בתנאי שהתקיימו תנאים מסוימים.

אחד התנאים הוא שהמוכר הוא תושב ישראל, או שהינו תושב חוץ שאין לו דירת מגורים במדינת תושבותו.

תושב חוץ נדרש להמציא אישור מרשויות המס במדינת תושבותו כי אין בבעלותו דירת מגורים שם.

לכן, כדי ליהנות מהפטור ממס שבח כאמור כשיש בבעלותו דירת מגורים במדינה אליה מתכוון להעתיק את תושבותו, על היחיד למכור את דירת המגורים שלו בישראל לפני שניתק את תושבותו מישראל; ואם הוא בוחר או נאלץ לעשות זאת רק לאחר הניתוק, עליו לעשות זאת לפני שרכש דירת מגורים במדינת תושבותו החדשה.

לכך נלווים גם קשיים בירוקרטיים לא פשוטים, בפרט: הוכחת התושבות הישראלית עת מכירת הדירה בשנת ניתוק התושבות, אף אם זו נמכרה לפני ניתוק התושבות; או – הוכחת העדר קיומה של דירת מגורים במדינת התושבות החדשה כאשר המכירה מבוצעת לאחר ניתוק התושבות מישראל.

לעיתוי מכירת דירת המגורים בישראל גם שיקולי מס במדינת התושבות החדשה ומעמדו של היחיד באותה מדינה; להלן מספר דוגמאות:

• אם הדירה הישראלית נמכרת על ידי יחיד שהיגר לבריטניה, עליו למכור את הדירה במסגרת הפטור ממס בגין נכסים מחוץ לבריטניה המוענק לו משך ארבע שנים מעת שהיגר לבריטניה.

• אם היחיד עבר להתגורר בספרד, עליו למכור את הדירה במסגרת הפטור ממס בגין נכסים מחוץ לספרד המוענק לו משך חמש שנים מעת שהיגר לספרד.

• אם בחר דווקא לעבור לארה"ב, רווח ממכירת נכס אשר היה בבעלות היחיד ושימש אותו כמעון מגורים עיקרי, כפוף למס בארה״ב כרווח הון. אולם, חלק מהרווח זכאי לפטור, אם הנכס שימש כמקום מגוריו העיקרי משך לפחות שנתיים מתוך חמש השנים שקדמו למכירה (סכום הפטור מוגבל ל- 250,000$, או 500,000$ במקרה של בני זוג הנשואים המגישים דו״ח מס משותף). אם כך, ככל שהדירה שימשה למגורי היחיד ערב עזיבתו, על היחיד לדאוג למכור את הדירה בשלוש השנים שלאחר המעבר לארה"ב, כדי שייהנה מפטור (מלא או חלקי) גם בארה"ב.

• אם היחיד עבר לגרמניה, עליו דווקא להמתין 10 שנים מעת שנרכשה הדירה כדי ליהנות שם מפטור ממס במכירתה (ללא קשר למספר הדירות שבבעלותו).

• מעבר ליוון יאלץ את היחיד לבחון את כמות עסקאות הנדל"ן שביצע בשנתיים שקדמו למכירה, כדי לוודא שיהיה פטור גם ביוון בגין מכירת הנכס הישראלי. מבלי להרחיב במבזק זה, נציין שלאחר המעבר ליוון, מכירת הנכס בישראל עשויה להיות פטורה לחלוטין בישראל, מכוח הוראות האמנה בין ישראל ליוון, אף אם זו אינה דירתו היחידה בישראל ואף אם יש לו דירת מגורים נוספת ביוון.

לעתים, כדי להימנע ממס בישראל או במדינת התושבות החדשה, רצוי להמתין לחזרתו של היחיד להיות תושב ישראל כדי למכור את הדירה. אך גם לחלופה זו שיקולי מס נוספים במדינת התושבות, כדוגמת מיסי עיזבון ומסי רכוש.

למשרדנו ניסיון רב בליווי יחידים אגב מעברם לחו"ל וחזרתם לישראל.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) סאלי חדד גליבטר ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.