מבזק מס מספר 1049 - 

מיסוי ישראלי  23.1.2025

חברות ארנק – הפיכה חברתית – עולם חדש במיסוי חברות - 23.1.2025

בהמשך למבזקינו הקודמים בדבר תיקון 277 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961 (להלן " התיקון" ו-"הפקודה") (ראו מבזק 1048, 1047, 1046), במבזק זה נסקור את עיקרי סעיף 62א(א1), אשר בתנאים מסוימים קובע ייחוס חלק מהכנסתה החייבת של החברה לבעל מניות פעיל בה כהכנסתו מיגיעה אישית אשר מקורה הינו סעיף 2(1). במבזקים הבאים נעסוק במקרים נוספים ובכלל זה בהכנסות שמקורן בשותפות.

נבהיר כי סעיף זה אינו עוסק ב"שכירים המתחפשים לחברות", דוגמת מנכ"לים או נותן שירות לאדם אחד בלבד, אלא חל באופן רחב גם על חברות עם פעילות עסקית ממשית ועניפה. ובכלל זה, חברות בעלות מלאי משמעותי, מספר רב של לקוחות וכאלו המעסיקות גם מאות עובדים. ובכל זאת, גם חברות כאמור עשויות להיכלל תחת תחולת הסעיף, כאשר "חטאן" הוא שהן נהנות משיעור רווח העולה על 25%.

תנאים מצטברים לתחולת הסעיף:

חברת מעטים.

  1. ההכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית נמוכה מ -30 מיליוני ₪ (מוכפל במספר בעלי השליטה).

  2. שיעור הרווחיות מפעילות עתירת יגיעה אישית עולה על 25%.

  3. רווחים נצברים לתחילת שנה גבוה מ – 750,000.

כאשר אחד או יותר מהמחזיקים המהותיים מחזיקים בחברת מעטים נוספת:

התנאי מתקיים אם אחד מהמחזיקים המהותיים מחזיק רווחים נצברים שעולים על 750,000 ₪, בחיבור של כל החברות המעטים שבהן הוא מחזיק מהותי (ולא רק בהחברה הנבדקת).

במידה ותנאי הסף מתקיימים תיחשב חלק מההכנסה החייבת של החברה (מפעילות עתירת יגיעה אישית), כהכנסתם של כל אחד מבעלי המניות שהינו בעל מניות פעיל בחברה, כל אחד לפי חלקו היחסי ברווחי החברה.

הסכום שייוחס יהיה הרווחיות העודפת מעל 25% מפעילות עתירת יגיעה אישית. כלומר אם ההכנסה החייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית הינה 35% מההכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית, הרי שייוחס בין בעלי המניות הפעילים 10% מההכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית.

(*במידה ויש הוצאות לצדדים קשורים, החברה נדרשת להצהיר כי תשלומים אלו אינם על מנת להימנע ממס או להפחית מס באופן בלתי ראוי)

תמצית הגדרות:

״חברת מעטים״– כמשמעותה בסעיף 76, ואינה חמי"ז, חנ"ז, חברה מועדפת, חברה מוטבת או מפעל מאושר.

ההכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית: הכנסה שאינה – כל אחת מהכנסות אלה, לרבות הכנסה כאמור שנחשבת כהכנסה מעסק:

  • הכנסה מריבית, מהפרשי הצמדה או מדמי ניכיון;

  • הכנסה מדיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה;

  • הכנסה מדמי שכירות;

  • תמורה ממכירת נכס, כמשמעותה בסעיף 88 ;

  • הכנסה ממכירת נייר ערך כהגדרתו בסעיף 88 המהווה מלאי עסקי;

  • תמורה ממכירת זכות במקרקעין, לרבות זכות במקרקעין שאילו הייתה בישראל הייתה זכות במקרקעין, או זכות באיגוד מקרקעין, לרבות איגוד שבבעלותו מקרקעין, שאילו היו בישראל היה איגוד מקרקעין;

 

שיעור הרווחיות: הכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית חלקי הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית.

רווחים נצברים: כהגדרתם בסעיף 77(א) כלומר הנמוך מבין רווחים ראויים לחלוקה במסלול המס או סכום הרווחים כהגדרתם בסעיף 302(ב) לחוק החברות בתוספת רווחים שהוונו והכל מיום הקמת החברה.

 

מחזיק מהותי: יחיד תושב ישראל, שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב- 30% לפחות מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחברת מעטים; לעניין זה, "יחד עם אחר" – כהגדרתו בסעיף 88 .

בעל מניות פעיל: יחיד תושב ישראל שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר, ב- 30% לפחות מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בחברת מעטים או בעל מניות בחברת מעטים שהכנסתה, כולה או חלקה, נובעת מיגיעתו האישית, ובכלל זה מי שמשתתף בניהול החברה, למעט כחבר דירקטוריון בלבד; לעניין זה, "יחד עם אחר" – כהגדרתו בסעיף 88.

לנוחותכם דוגמא מרכזת המביאה בחשבון מספר רב של השפעות הסעיף החדש.

לסיכום: עידן חדש!! החוק החדש יוצר פגיעה משמעותית בעקרונות המיסוי הדו-שלבי בעבור חברות פרטיות רבות. על ידי ייחוס חלק מהכנסות החברה ישירות לבעל מניות פעיל בה. מהלך זה לא רק מכרסם בעיקרון המיסוי הדו-שלבי, אלא גם יוצר חוסר ודאות ופוגע ביכולת של חברות לנהל את פעילותן בצורה יעילה ומאוזנת מבחינה כלכלית ומיסויית.

לאור הנתונים השונים וההגדרות המורכבות בחוק, לעיתים לא ניתן לקבוע בוודאות האם החוק חל או לא, דבר שמוביל לאי ניהול תקין ולחוסר יציבות בהחלטות עסקיות.

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן ורו"ח (משפטן) בועז כהן, ממשרדנו.

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

מומחית בתחום המיסוי הבינלאומי

מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף מנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה