מבזק מס מספר 1044 - 

מיסוי ישראלי  19.12.2024

חקיקה – "חברת ארנק"? ימוסו גם חברות עם פעילות עסקית מהותית - 19.12.2024

אחד הנדבכים העיקריים בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה – 2024 (להלן- "הצעת החוק") עוסק בהרחבת תחולתו של סעיף 62א לפקודת מס הכנסה וקובע מס' תיקונים (ראו לעניין זה מבזק מס מס' 1036 מיום 10.10.2024) בנוסחו של הסעיף הקיים.

במבזק זה נעסוק ב"פרק" חדש שנוסף לסעיף 62א- סעיף 62א(א1) העוסק בהרחבת תחולתו של סעיף 62א על חברות מעטים נוספות, ששיעור הרווחיות בהן גבוה, שהכנסותיהן הינן באופיין אקטיביות והן מוגדרות בהצעת החוק "הכנסות עתירות יגיעה אישית". לגבי הכנסות אלו נקבעה נוסחה מורכבת הקובעת את הסכום מתוך ההכנסה החייבת של החברה, שייחשב כהכנסתו החייבת של היחיד בעל השליטה, וימוסה בידיו בשיעור המס השולי שלו כיחיד, ולא בחברה.

נבהיר ונדגיש כי כל האמור במבזק זה הינו בהתאם לנוסח הצעת החוק, מיום 11.11.2024.

 

תנאי סף לתחולת הסעיף (כמובן בתנאי שמדובר בחברת מעטים):

  1. שיעור הרווחיות של חברת המעטים בשנת המס עלה על 25% (נבחן בכל שנה).

  2. ההכנסה מ"פעילות עתירת יגיעה אישית" של החברה בשנת המס נמוכה ממכפלת מספר בעלי השליטה בחברה ב- 30 מיליון ₪. כוונת המחוקק, שהסעיף לא יחול על חברות "גדולות".

במידה ושני תנאי הסף לעייל התקיימו –

יחשב חלק מההכנסה החייבת של החברה (שמקורה ביגיעתם האישית של בעלי השליטה), כהכנסתם של כל אחד מבעלי השליטה בחברה, כל אחד לפי חלקו היחסי.

הסכום שייוחס לבעלי המניות יהא בהתאם לתחשיב  המתקבל מהנוסחה להלן:

הכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית.

בניכוי:

הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית  כפול המקדם.

הגדרות שנקבעו בסעיף:

"הכנסה אחרת" – רשימת הכנסות מפורטות (גם אם הן מגיעות כדי עסק): הכנסות ריבית, הפרשי הצמדה או דמי ניכיון, הכנסה מדיבידנד, דמי שכירות, תמורה ממכירת נכסים ( לפי סעיף 88), הכנסה ממכירת ניירות ערך המהווים מלאי עסקי, תמורה ממכירת מקרקעין או זכויות באיגוד מקרקעין, בנוסף, כל הכנסה שתיקבע בצו.

לעניין זה , דיבידנד- לרבות דיבידנד המחולק מתוך רווחי הון של החברה המחלקת.

ומנגד, אם בעל השליטה נותן שירות לחברה מחלקת הדיבידנד, ההכנסה מדיבידנד שתתקבל מחברה זו לא תחשב "הכנסה אחרת", אלא אם כן ההכנסה ממנה חולק הדיבידנד נחשבה כהכנסת בעל השליטה לפי סעיף 62א (ושוקפה להכנסתו החייבת מיגיעה אישית) (הגדרת הכנסה אחרת (2)).

הכנסה מדיבידנד, כאמור, שלא נחשבת כהכנסה אחרת, תושקף לבעל השליטה ותחשב כהכנסה מדיבידנד בידו (סעיף 62(א1)(2)(ב)).

"הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית"ההגדרה שיורית: כל הכנסה שאינה "הכנסה אחרת". כלומר, הכנסות מעסק ומשלח יד שיש בהן מרכיב של יגיעה אישית, בשונה מההכנסות ה"פאסיביות" באופיין, הנכללות בהגדרת "הכנסה אחרת".

"הכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית"- חלק ההכנסה החייבת הנובע מההכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית, בתוספת דיבידנד שקיבלה החברה ולא נכלל בהגדרת "הכנסה אחרת" כדלעיל.

מובהר כי ייחוס ההוצאות בין ההכנסות ייעשה בהתאם להסדר הקבוע בסעיף 18(ג) לפקודת מס הכנסה.

יוער, כי אם אותו דיבידנד כבר הושקף לפי סעיף 62(א1)(2)(ב) אין מקום להוסיפו שוב.

"שיעור הרווחיות של החברה"- הכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית מחולקת בהכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית.

"המקדם" = 33% כפול  ( 1 פחות שיעור הרווחיות)

להלן דוגמה מספרית:

 X= סכום ההכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית

 Y= סכום העלויות המיוחסות להכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית

חברת מעטים בה 2 בעלי שליטה: אחד 60% האחר- 40%. החברה עוסקת בקניה ומכירה של מלאי. מחזור ההכנסות 50 מיליון ₪ (נמוך מ- סף של 60 מיליון ₪) (X)

בנוסף לחברה הכנסה מהשכרת נכסים 10 מיליון ₪ – מהווה "הכנסה אחרת".

הרווח הגולמי של החברה מפעילות המסחר הוא 40% .

כמו כן, לחברה הוצאות נוספות של 5 מיליון ₪, מהן מיוחסות לעלות ההשכרה 1 מיליון ₪.

הכנסה חייבת של החברה: 25 מיליון ₪:

16 מיליון ₪ מ"פעילות עתירת יגיעה אישית" (X-Y)

9 מיליון ₪ מפעילות ההשכרה המהווה "הכנסה אחרת"

חישוב "שיעור רווחיות" של החברה (מחושב לגבי ההכנסה מפעילות עתירת היגיעה אישית בלבד):   16/50=32% (גבוה מ-25%) X-Y)/X)

שני התנאים שנקבעו בסעיף 62א(א1)(1)(א) מתקיימים. לפיכך, יש לחשב את סכום ההכנסות החייבות שייחשבו כהכנסה חייבת של בעלי השליטה, באופן אישי:

חישוב המקדם:

33% כפול(1-32%) = 22.44%

הכנסה חייבת מפעילות עתירת יגיעה אישית = 16 מיליון ₪  (X-Y)

מכפלת ההכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית במקדם = 50 כפול 22.44%  = 11.22 מיליון ₪

סכום שייחשב כהכנסה חייבת של בעלי השליטה: 4.78 מיליון ₪ – יחולק בין בעלי השליטה לפי חלקם (40%/ 60%).

מסובך נכון?

לאחר שפתחנו את הנוסחה המורכבת העולה מלשון הסעיף, התוצאה המתקבלת היא פשוטה ביותר:

סכום שייוחס לבעלי השליטה =  X-1.33Y

נבהיר כי בהתאם להגדרת בעל שליטה, הסעיף יחול גם על חברות בנות וכו, שבעל השליטה היחיד מחזיק בהן בעקיפין.

נציין כי יישום הוראות הסעיף עשוי ליצור פערים בין סכום העודפים בחברה וסכום הרווחים שחויבו במס בידי בעלי השליטה.

לפיכך, במידה והרווחים לא מחולקים בפועל, יש לערוך מעקב למניעת כפל מס.

בסעיף 62א(ג2) בהצעת החוק נקבע כי שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים, לקבוע הוראות למניעת מיסוי נוסף של הכנסות שמוסו לפי סעיף זה.

נוסיף ונאיר כי למעשה סעיף 62א(א1) הינו סעיף הלוכד בתחולתו חלק גדול מבעלי השליטה בחברות הארנק ש"נחלצו" מתחולת סעיף 62א.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מייסד ומנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי והבינלאומי

שותף, מומחה בתחום המיסוי הבינלאומי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה