בהתאם להחלטת הממשלה בנושא "קידום האסדרה של הפעילות בנכסים דיגיטליים", ולצורך הגברת הוודאות בתחום המיסוי בעניין הפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים דיגיטליים לרבות מטבעות קריפטוגרפיים, אסימונים (TOKENS)  וכיו"ב, מוצעים מספר תיקוני חקיקה בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה). ביום 10.11.2024 פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס'….) (נכס דיגיטלי), התשפ"ה – 2024, בו מוצע לקבוע, כדלקמן:

1. הוספת הגדרה מפורשת של "מטבע חוץ" בפקודה.

2. הוספת הגדרה מפורשת של "נכס דיגיטלי" בסעיף 88 לפרק ה' לפקודה.

3. קביעת כללים ספציפיים לעניין קביעת מקום הפקת או צמיחת רווח ההון במכירת נכס דיגיטלי.

מטבע חוץ

"מטבע חוץ" – שטרי כסף או מעות או ייצוג דיגיטלי שלהם שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל, המונפקים על ידי גוף מדינתי שהוא בעל הסמכות המוניטרית על פי חוק באותה מדינה."

ראשית, נזכיר כי – הילך חוקי – הוא אמצעי תשלום המשמש בעסקאות שונות או לפירעון חוב, אשר על פי דין לא ניתן לסרב לקבלו.

בהגדרה זו המחוקק קובע כי מקום בו מטבע דיגיטלי הוא הילך חוקי במדינת חוץ אך לא הונפק על ידי בעל הסמכות המוניטרית במדינה (וישנם לא מעט מדינות כאמור), הוא לא ייחשב בגדר מטבע חוץ על פי הוראות הפקודה, ולפיכך לא יהיה זכאי לפטור ממס בגין הפרשי הצמדה לפי סעיף 9(13) לפקודה, על אף שנחשב להליך חוקי במדינת חוץ.

נכס דיגיטלי

מוצע להוסיף את הגדרה מפורשת למונח "נכס דיגיטלי" במסגרת סעיף 88 לחלק ה' לפקודה העוסק במיסוי רווחי הון.

"נכס דיגיטלי" – נכס המהווה ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי, והעושה שימוש בטכנולוגית רישום מבוזר, או בטכנולוגיה דומה לרישום או שמירת מידע שקבע השר בצו, ולמעט אחד מאלה:

• הילך חוקי בישראל, כמשמעותו בסעיף 41 לחוק בנק ישראל, התש"ע – 2010;

• מטבע חוץ;

• נייר ערך;

• נכס אחר, שקבע השר בצו.

"טכנולוגית רישום מבוזר" – טכנולוגיה לרישום תנועות ברשת כרשומות במאגר מידע המשותף על פני כל צמתי רשת המסונכרנים ביניהם" ".

התיקון המוצע נועד לקבוע באופן חד – משמעי כי מטבע דיגיטלי מסווג כנכס הוני (בהתאם לפס"ד קופל וחוזר 5/2018 להרחבה בנושא ראה מבזק 783 ) שמכירתו חייבת במס רווחי הון. יחד עם זאת, נזכיר כי מקום בו ישנם סממנים של פעילות עסקית הרי שהמכירה תסווג כהכנסה מעסק, בהתאם לכלל הידוע כי חלק ב' (פירותי) גובר על חלק ה' (הוני) לפקודה.

מקום הפקת ההכנסה

עד כה, אחת השאלות שעולות מעת לעת בהקשר זה נוגעת למקום צמיחת רווח הון ממכירת מטבע דיגיטלי, השאלה מקבלת משמעות מקום בו עוסקים בעולה חדש ,תושב חוזר ותיק ותושב חוזר משכך המחוקק בתיקון זה קובע כללים לפיהם מקום הפקת או צמיחת רווח ההון במכירת נכס דיגיטלי יהיה בישראל, כדלקמן:

• מוכר הנכס הדיגיטלי היה תושב ישראל במועד הרכישה;

• הנכס הדיגיטלי משקף זכות, במישרין או בעקיפין, לרכוש שנמצא בישראל, ויהיה חייב במס רווח הון עבור חלק התמורה הנובע מהרכוש בישראל; במסגרת זאת יראו ברווח הון שיופק או יצמח ממכירת נכס דיגיטלי כמופק או נצמח בישראל, גם במקרה שהנכס הדיגיטלי משקף נכס מחוץ לישראל (להלן – הנכס הזר), אם הנכס הזר משקף נכס בישראל;

• הנכס הדיגיטלי משקף במישרין או בעקיפין זכות בחבר בני אדם תושב ישראל.

לסיכום:

לאחר תקופה ארוכה המחוקק יוצר וודאות (אגב, מבורכת מאוד) לנישומים אשר להם רווח הון ממטבעות דיגטליים ובדגש על אופן קביעת מקום הפקת ההכנסה, שהרי עמדתו בעניין מטבע דיגיטלי כנכס הוני ושאינו מטבע חוץ התקבלה בעבר בפס"ד קופל ופורסמה בחוזר מס הכנסה מס' 5/2018. יחד עם זאת ולמרות החשיבות של הוודאות, לקבוע כי רווח הון ממכירת מטבע דיגיטלי יחשב כנצמח בישראל בהתאם לזהות מעמד התושבות של המוכר הנכס בעת יום רכישתו, הוא קצת מרחיק לכת בעיקר במקרים בו לנכס הדיגיטלי זה אין שום סממנים ישראלים.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח בועז כהן, ממשרדנו.