בהמשך למבזק הישראלי השבוע העוסק בהוראות תזכיר החוק שפורסם לאחרונה בנושא (ממולץ לעיין תחילה במבזק בנושא), נעמיק במבזק זה את השלכת הקביעות בתזכיר החוק באשר למקום הפקת או צמיחת רווח ההון ממכירת נכס דיגיטלי.

כידוע, רשות המסים הביעה את עמדתה בעבר ביחס למטבעות קריפטוגרפים, לפיה מדובר ב"נכס" כהגדרתו בחלק ה' לפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה), כפי שנקבע מפורשות בתזכיר החוק הנדון, ולפיכך מכירה או המרה בין מטבעות קריפטוגרפיים, תניב רווח הון החייב במס בישראל (או הפסד הון בר קיזוז במקרים המתאימים), ככל שרווח ההון הופק או נצמח בישראל או שהמוכר הינו תושב ישראל.

אחת השאלות המרכזיות נוגעת למקום צמיחת או הפקת רווח הון ממכירת מטבע דיגיטלי. השלכה המרכזית הנובעת מהכרעה בסוגיה זו נוגעת בעיקר למי שמסווג כעולה חדש, תושב חוזר או תושב חוזר ותיק (להלן – יחיד מוטב). ובכן, ככל שמדובר ברווח הון הנצמח ממכירת נכס מחוץ לישראל, הרי שמדובר ברווח הון פטור ממס בתקופת ההטבות החלה לגבי אותו יחיד מוטב (ומנגד – הפסד הון שאינו מוכר לצורכי מס).

משנקבע בתזכיר החוק כי מקום הפקת רווח ההון במכירת נכס דיגיטלי הינו בישראל, בין היתר, כאשר מוכר הנכס הדיגיטלי היה תושב ישראל במועד הרכישה, הרי שרק אם היחיד המוטב רכש אותו עת היותו תושב חוץ, לפני הגעתו או חזרתו לישראל, לפי העניין, יחול הפטור הקבוע בסעיף 97(ב) לפקודה. נזכיר גם, שאף לאחר תקופת ההטבות, זכאי היחיד המוטב לפטור ממס רווח הון ליניארי, ביחס לתקופת ההחזקה מיום הרכישה ועד לתום תקופת ההטבות.

הוראה זו מחמירה ביתר שאת את מצבם של יחידים מוטבים המסווגים ועולה חדש או כתושב חוזר ותיק, שכן אלו פטורים ממס בישראל משך תקופת ההטבות, גם לגבי נכס חוץ שרכשו לאחר שהגיעו לישראל (להבדיל מתושב חוזר "רגיל").

לאור האמור, קיימת חשיבות מכרעת לשנת ההסתגלות העומדת לרשותו של עולה חדש ותושב חוזר ותיק, שכן במהלך שנת ההסתגלות, יראו ביחיד תושב חוץ לכל דבר ועניין, לרבות לעניין מקום הפקת או צמיחת רווח ההון מנכס דיגיטלי שנרכש בשנת ההסתגלות.

נזכיר גם שתזכיר החוק המוצע קובע שתי חלופות נוספות לקביעה כי מקום הפקת הכנסה בישראל: הנכס הדיגיטלי משקף זכות, במישרין או בעקיפין, לרכוש שנמצא בישראל, ויהיה חייב במס רווח הון בגין "חלק התמורה הנובע מהרכוש הנמצא בישראל"; במסגרת זאת יראו ברווח הון שיופק או יצמח ממכירת נכס דיגיטלי כמופק או נצמח בישראל, גם במקרה שהנכס הדיגיטלי משקף נכס מחוץ לישראל (להלן- הנכס הזר), אם הנכס הזר משקף נכס בישראל; וכן – הנכס הדיגיטלי משקף במישרין או בעקיפין זכות בחבר בני אדם תושב ישראל. חלופות אלו מקבילות למעשה לחלופות הקבועות כיום בסעיף 89(ב)(3) לפקודה.

מס יציאה: ככל שיחיד בהיותו תושב ישראל רכש נכס דיגיטלי ולאחר מכן מעתיק את תושבותו אל מחוץ לישראל, הרי שיחולו הוראות 100א בדבר מס היציאה. אולם, משום שהנכס נרכש עת היותו של היחיד תושב ישראל, הרי שמקום הפקת רווח ההון ממכירת הנכס הדיגיטלי ייוותר בישראל גם לאחר עיתוק התושבות, ויחולו הוראות 100א(ג) לפקודה, הקובעות שמלוא רווח ההון יהא חייב בישראל. עם זאת, ככל שהיחיד העתיק את מקום מושבו למדינת אמנה, צפוי כי יחול פטור על מכירת הנכס הדיגיטלי מכוח הוראות האמנה (בהתאם לנוסח אמנת המודל של ה- OECD ורובן המכריע של האמנות עליהן חתומה ישראל). במקרה כאמור, יוכל לבחור היחיד בין מיסוי רווח ההון ממכירת הנכס הדיגיטלי בהתאם לשוויו בעת עזיבתו את ישראל, לבין מיסוי כאמור בעת מימושו בפועל באופן ליניארי. התנודתיות במחירם של נכסים דיגיטליים דורשת בחירה נבונה של מי מהחלופות.

משרדנו בעל ניסיון רב בייצוג וליווי משקיעים ומיזמי קריפטו ומזמין את פעילי התעשייה לבחון השלכות מס במקרה הצורך.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח עו"ד גדי אלימי, ממשרדנו.