במסגרת פרק שינויים מבניים בתוכנית הכלכלית לשנת 2025 שפרסם משרד האוצר בימים האחרונים ועל בסיס החלטת ממשלה מס' 1294 מיום 14.1.2024, נכללים סדרת צעדים צפויים אשר מטרתם "הגדלת היתרון התחרותי של ישראל בהשקעות, צמיחת חברות והתרחבות חברות בינלאומיות בענף ההייטק, על ידי מתן וודאות והסרת חסמים במיסוי".

במבזק זה נסקור את השינויים הצפויים כפי שפורסמו כאמור לעיל ותכליתם. כפי דברי ההסבר: "מטרת העל בצעדים שיובאו להלן היא כדי לסייע בחיזוק הסביבה העסקית בישראל, ובפרט, בדיני המס החלים בה. לפיכך, הצעדים ממוקדים ביצירת משטר מס אטרקטיבי לחברות ולמשקיעים בתעשיית ההייטק".

ראשית, לעניין חלק ה2 לפקודה (ביצוע שינויי מבנה בפטור ממס) במטרה להסיר חסמים למיזוגי חברות, לפשט הליכי מיזוג על דרך החלפת מניות, לאפשר מכירת זכויות והקצאתן ביתר קלות לאחר ביצוע שינוי מבנה ובמטרה להקל על חברות לגייס משקיעים לאחר ביצוע של שינוי מבנה מסוג פיצול חברות, מוצע לתקן, להוסיף או לבטל את ההוראות הבאות בפקודת מס ההכנסה (להלן – הפקודה):

• לעניין יחסי גודל במונחי שווי שוק של החברות המשתתפות במיזוג (סעיף 103ג(6) לפקודה) – לתקן ולקבוע כי יעמדו על 5% ו- 1:19, בהתאמה (במקום 10% ו- 1:9, כיום), ובכפוף לאישור מראש של המנהל. המסלולים הירוקים הרלוונטיים יותאמו ליחסי הגודל החדשים.

• לעניין מיזוג על דרך החלפת מניות מכוח סעיף 103(כ) – לתקן ולקבוע שלפחות 70% מן הזכויות בחברה הנעברת יועברו לחברה אחרת (במקום לפחות 80% כיום) ע"מ לאפשר פטור ממס במיזוג.

• לבטל את המגבלה החלה בעת מיזוג, פיצול או העברת נכסים ביחס לאיסור קיטון שיעור ההחזקה (בחברה הקולטת) מתחת לשיעור של 25% במשך התקופה הנדרשת (בדר"כ שנתיים תמימות) שלאחר שינוי המבנה.

• לעניין העברת קרקע פנויה בעת מיזוג או העברה לפי סעיף 104 לפקודה – לבטל התנאי הקובע חובה להשלמת בניית בניין על אותה הקרקע תוך 5 שנים ממועד העברה.

שנית, במטרה לעודד השקעות של תושבי ישראל ותושבי חוץ במשק הישראלי, ככלל, ובמגזר הטכנולוגיה בפרט, והכל בתנאי תחרות מיסים בינלאומית, מוצע להוסיף ולקבוע בפקודת מס הכנסה ובחוק מע"מ הקלות במס ביחס להשקעות המתבצעות למשל באמצעות קרנות השקעה בנכסים פיננסיים (נכס פיננסי מהסוג שייקבע שר האוצר), כדלקמן:

• לקבוע בפקודה ובתקנות מכוחה כי תושבי חוץ המשקיעים בנכס פיננסי המייצר ערך לשוק הישראלי (למשל, השקעה במניות של חברות טכנולוגיה תושבות ישראל לצורך תמיכה בענף ההייטק) יקבלו הטבות מס (בצורת פטור / הנחה ממס).

• לקבוע בתקנות מכח הפקודה כי משקיעים שונים בשותפות עסקית (המשקיעה בניירות ערך או בנכס פיננסי אחר שקבע השר), הרי שהכנסתם ממקור זה תחשב בידי אותו שותף ועל-פי מידת מעורבותו כהכנסה ממקור פסיבי (כהכנסה מריבית, ה"ה ומדיבידנד – שאינן הכנסות מעסק/משלח-יד) או מרווח הון הזכאים להטבות מס, כגון קביעת פטור ממס לתושבי חוץ וקביעת שיעורי מס מופחתים לשותפים תושבי ישראל.

• מוצע לתקן את נוסח סעיפים 97(ב2) ו-(ב3) לפקודה, ולקבוע כי שר האוצר יהיה רשאי להעניק פטור ממס רווח הון להשקעותיו של תושב חוץ אף אם רווח ההון נצמח באמצעות מפעל קבע שלו בישראל אשר סייע בהפקת הרווח, ובלבד שההשקעות יהיו בנכסים פיננסיים כמפורט לעיל.

• כידוע דמי הצלחה של השותף הכללי (השותף המנהל) המנהל את קרן ההשקעה כפי עמדת רשות המיסים הינה הכנסה מעסק, וככל שהינו יחיד תחוייב הכנסה חייבת זו בשיעור מס שולי (ישנם הסדרי מיסוי שונים כפי המפורט בחוזר מ"ה מס' 9/2018 הדן בנושא). מוצע לאפשר לשר האוצר .

לקבוע כי הכנסה מדמי הצלחה ליחיד שותף מנהל תושב ישראל, מתוך רווחי קרן השקעה אשר השקיעה בנכסים פיננסיים כפי שקבע השר, תחויב במס בשיעור 32% בלבד. ההצעה מדגישה כי, הטבה זו תחול גם על שותפים המחזיקים בשותפות שהיא השותף המנהל, ככל ודמי ההצלחה מיוחסים להם.

• לעניין חוק מע"מ, מוצע לקבוע כי דמי הניהול בקרנות השקעה כאמור לעיל (בהן יש שותפים תושבי ישראל ותושבי חוץ) יוטל מע"מ בשיעור 0% למרות שהשרות ניתן בנוסף לתושבי החוץ גם לתושבי ישראל, ובלבד ששיעור מע"מ 0% יינתן ביחס לדמי הניהול המיוחס לחלקם של הזרים בשותפות ורק לגבי קרנות השקעה בנכסים פיננסיים כפי שפורט לעיל. כמו-כן, ובהתאם לסיווג הפסיבי לעניין מס ההכנסה שנקבע לעיל – הרי שיינתן פטור ממע"מ לגבי דמי ההצלחה של השותף הכללי/המנהל ובלבד ששולם עליו מס הכנסה בשיעור 32% כמפורט לעיל.

• שר האוצר יפרסם, תוך 60 יום ממועד תיקון הפקודה וחוק מע"מ כמפורט לעיל, תקנות ביחס לכל האמור לעיל.

שלישית, במטרה להגדיל את היתרון התחרותי של המשק הישראלי בפני קבוצות טכנולוגיות רב-לאומיות באמצעות הגדלת הוודאות המיסויית החלה עליהן, תפרסם רשות המיסים בישראל (בתוך 60 יום) חוזר מס הכנסה אשר יבהיר ויפרט את האופן שבו יש לתמחר את פעילות מרכזי מו"פ מסויימים השייכים לקבוצות רב-לאומיות הפועלות בישראל. החוזר יתייחס וייקבע את העקרונות הבאים:

• החוזר יקבע "מסלול ירוק" לשיטת ה- COST PLUS ע"ב דיווח והצהרה עצמית של הקבוצה הרב-הלאומית הפועלת בישראל.

• החוזר יבהיר כי במסגרת המסלול הירוק, שיטת המיסוי תהיה בטווח רווח קבוע וחד-צידית בגין מתן שרותי הפיתוח (אשר אין החזקת קניין רוחני בצידו).

• התנאים שייקבעו בחוזר יהיו תנאים ברורים, מדידים וכמותיים, וייקבעו בהתאם לעקרונות מחירי העברה של ארגון ה- OECD.

הוראות כאמור ייגרמו לחברות גלובליות שעיקר פעילותן מחוץ לישראל, והן פועלות בישראל בעיקר להפעלת מרכזי מו"פ, שלא לחשוש משינוי שיטת התמחור במסגרת שומה ואף מקיום גישה נוקשה של רשות המיסים שתביא לייחוס רווחים לישראל (למשל בשיטת ה- PROFIT SPLIT).

כעת, נותר להמתין לפרסום תזכירי החוק והתקנות. אנו נעדכן בהמשך לגבי נוסח החוק הסופי.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) יובל אבוחצירא, ממשרדנו.