במסגרת פרק שינויים מבניים בתוכנית הכלכלית לשנת 2025 שפרסם משרד האוצר בימים האחרונים ועל בסיס החלטת ממשלה מס' 1294 מיום 14.1.2024, נכללים סדרת צעדים צפויים אשר מטרתם "הגדלת היתרון התחרותי של ישראל בהשקעות, צמיחת חברות והתרחבות חברות בינלאומיות בענף ההייטק, על ידי מתן וודאות והסרת חסמים במיסוי".
במבזק זה נסקור את השינויים הצפויים כפי שפורסמו כאמור לעיל ותכליתם. כפי דברי ההסבר: "מטרת העל בצעדים שיובאו להלן היא כדי לסייע בחיזוק הסביבה העסקית בישראל, ובפרט, בדיני המס החלים בה. לפיכך, הצעדים ממוקדים ביצירת משטר מס אטרקטיבי לחברות ולמשקיעים בתעשיית ההייטק".
ראשית, לעניין חלק ה2 לפקודה (ביצוע שינויי מבנה בפטור ממס) במטרה להסיר חסמים למיזוגי חברות, לפשט הליכי מיזוג על דרך החלפת מניות, לאפשר מכירת זכויות והקצאתן ביתר קלות לאחר ביצוע שינוי מבנה ובמטרה להקל על חברות לגייס משקיעים לאחר ביצוע של שינוי מבנה מסוג פיצול חברות, מוצע לתקן, להוסיף או לבטל את ההוראות הבאות בפקודת מס ההכנסה (להלן – הפקודה):
לעניין יחסי גודל במונחי שווי שוק של החברות המשתתפות במיזוג (סעיף 103ג(6) לפקודה) – לתקן ולקבוע כי יעמדו על 5% ו- 1:19, בהתאמה (במקום 10% ו- 1:9, כיום), ובכפוף לאישור מראש של המנהל. המסלולים הירוקים הרלוונטיים יותאמו ליחסי הגודל החדשים.
לעניין מיזוג על דרך החלפת מניות מכוח סעיף 103(כ) – לתקן ולקבוע שלפחות 70% מן הזכויות בחברה הנעברת יועברו לחברה אחרת (במקום לפחות 80% כיום) ע"מ לאפשר פטור ממס במיזוג.
לבטל את המגבלה החלה בעת מיזוג, פיצול או העברת נכסים ביחס לאיסור קיטון שיעור ההחזקה (בחברה הקולטת) מתחת לשיעור של 25% במשך התקופה הנדרשת (בדר"כ שנתיים תמימות) שלאחר שינוי המבנה.
לעניין העברת קרקע פנויה בעת מיזוג או העברה לפי סעיף 104 לפקודה – לבטל התנאי הקובע חובה להשלמת בניית בניין על אותה הקרקע תוך 5 שנים ממועד העברה.
שנית, במטרה לעודד השקעות של תושבי ישראל ותושבי חוץ במשק הישראלי, ככלל, ובמגזר הטכנולוגיה בפרט, והכל בתנאי תחרות מיסים בינלאומית, מוצע להוסיף ולקבוע בפקודת מס הכנסה ובחוק מע"מ הקלות במס ביחס להשקעות המתבצעות למשל באמצעות קרנות השקעה בנכסים פיננסיים (נכס פיננסי מהסוג שייקבע שר האוצר), כדלקמן:
לקבוע בפקודה ובתקנות מכוחה כי תושבי חוץ המשקיעים בנכס פיננסי המייצר ערך לשוק הישראלי (למשל, השקעה במניות של חברות טכנולוגיה תושבות ישראל לצורך תמיכה בענף ההייטק) יקבלו הטבות מס (בצורת פטור / הנחה ממס).
לקבוע בתקנות מכח הפקודה כי משקיעים שונים בשותפות עסקית (המשקיעה בניירות ערך או בנכס פיננסי אחר שקבע השר), הרי שהכנסתם ממקור זה תחשב בידי אותו שותף ועל-פי מידת מעורבותו כהכנסה ממקור פסיבי (כהכנסה מריבית, ה"ה ומדיבידנד – שאינן הכנסות מעסק/משלח-יד) או מרווח הון הזכאים להטבות מס, כגון קביעת פטור ממס לתושבי חוץ וקביעת שיעורי מס מופחתים לשותפים תושבי ישראל.
מוצע לתקן את נוסח סעיפים 97(ב2) ו-(ב3) לפקודה, ולקבוע כי שר האוצר יהיה רשאי להעניק פטור ממס רווח הון להשקעותיו של תושב חוץ אף אם רווח ההון נצמח באמצעות מפעל קבע שלו בישראל אשר סייע בהפקת הרווח, ובלבד שההשקעות יהיו בנכסים פיננסיים כמפורט לעיל.
כידוע דמי הצלחה של השותף הכללי (השותף המנהל) המנהל את קרן ההשקעה כפי עמדת רשות המיסים הינה הכנסה מעסק, וככל שהינו יחיד תחוייב הכנסה חייבת זו בשיעור מס שולי (ישנם הסדרי מיסוי שונים כפי המפורט בחוזר מ"ה מס' 9/2018 הדן בנושא). מוצע לאפשר לשר האוצר .
לקבוע כי הכנסה מדמי הצלחה ליחיד שותף מנהל תושב ישראל, מתוך רווחי קרן השקעה אשר השקיעה בנכסים פיננסיים כפי שקבע השר, תחויב במס בשיעור 32% בלבד. ההצעה מדגישה כי, הטבה זו תחול גם על שותפים המחזיקים בשותפות שהיא השותף המנהל, ככל ודמי ההצלחה מיוחסים להם.
לעניין חוק מע"מ, מוצע לקבוע כי דמי הניהול בקרנות השקעה כאמור לעיל (בהן יש שותפים תושבי ישראל ותושבי חוץ) יוטל מע"מ בשיעור 0% למרות שהשרות ניתן בנוסף לתושבי החוץ גם לתושבי ישראל, ובלבד ששיעור מע"מ 0% יינתן ביחס לדמי הניהול המיוחס לחלקם של הזרים בשותפות ורק לגבי קרנות השקעה בנכסים פיננסיים כפי שפורט לעיל. כמו-כן, ובהתאם לסיווג הפסיבי לעניין מס ההכנסה שנקבע לעיל – הרי שיינתן פטור ממע"מ לגבי דמי ההצלחה של השותף הכללי/המנהל ובלבד ששולם עליו מס הכנסה בשיעור 32% כמפורט לעיל.
שר האוצר יפרסם, תוך 60 יום ממועד תיקון הפקודה וחוק מע"מ כמפורט לעיל, תקנות ביחס לכל האמור לעיל.
שלישית, במטרה להגדיל את היתרון התחרותי של המשק הישראלי בפני קבוצות טכנולוגיות רב-לאומיות באמצעות הגדלת הוודאות המיסויית החלה עליהן, תפרסם רשות המיסים בישראל (בתוך 60 יום) חוזר מס הכנסה אשר יבהיר ויפרט את האופן שבו יש לתמחר את פעילות מרכזי מו"פ מסויימים השייכים לקבוצות רב-לאומיות הפועלות בישראל. החוזר יתייחס וייקבע את העקרונות הבאים:
החוזר יקבע "מסלול ירוק" לשיטת ה- COST PLUS ע"ב דיווח והצהרה עצמית של הקבוצה הרב-הלאומית הפועלת בישראל.
החוזר יבהיר כי במסגרת המסלול הירוק, שיטת המיסוי תהיה בטווח רווח קבוע וחד-צידית בגין מתן שרותי הפיתוח (אשר אין החזקת קניין רוחני בצידו).
התנאים שייקבעו בחוזר יהיו תנאים ברורים, מדידים וכמותיים, וייקבעו בהתאם לעקרונות מחירי העברה של ארגון ה- OECD.
הוראות כאמור ייגרמו לחברות גלובליות שעיקר פעילותן מחוץ לישראל, והן פועלות בישראל בעיקר להפעלת מרכזי מו"פ, שלא לחשוש משינוי שיטת התמחור במסגרת שומה ואף מקיום גישה נוקשה של רשות המיסים שתביא לייחוס רווחים לישראל (למשל בשיטת ה- PROFIT SPLIT).
כעת, נותר להמתין לפרסום תזכירי החוק והתקנות. אנו נעדכן בהמשך לגבי נוסח החוק הסופי.
כידוע, סעיף 75ב הדן בחנ"ז (חברה נשלטת זרה), קובע כי יראו תושב ישראל שהינו בעל שליטה בחברה זרה שיש לה רווחים פאסיביים שלא שולמו, כאילו קיבל כדיבידנד את חלקו היחסי באותם רווחים.
סעיף 75ב(א)(12) המגדיר "רווחים שלא שולמו", מפנה לסעיף 75ב1(ב) לעניין אופן חישוב סכום הרווחים, שם נקבע כי חישוב הרווחים של חברה תושבת מדינה שאינה גומלת, יבוצע בהתאם להוראות הפקודה. לגבי חברה תושבת מדינה גומלת, אמנם חישוב הכנסותיה ורווחיה יקבע בהתאם לדיני המס באותה מדינה, ולא לפי הוראות הפקודה, אולם בחישוב הרווחים וההכנסות ייכללו גם: דיבידנד או רווח הון, גם אם הם פטורים ממס או שאינם הכנסה לפי דיני המס באותה המדינה, למעט רווח הון במסגרת שינוי מבנה שמהותו דחיית אירוע מס ואינו כולל חילופי מקרקעין במקרקעין, לרבות שינוי מבנה מסוג שקבע המנהל; לעניין זה יחושב רווח ההון בהתאם להוראות חלק ה' לפקודה.
מהאמור עולה, שלעניין תחולת הוראות החנ"ז על רווח הון של חברה זרה, החישוב יבוצע בהתאם להוראות הפקודה. זאת, אלא אם כן חל הסייג לתחולת הוראות הפקודה (להלן: "הסייג"), קרי כאשר מדובר (במטצבר):
בשינוי מבנה במדינת אמנה,
שמהותו דחיית אירוע מס,
ואינו כולל חילופי מקרקעין במקרקעין.
אנו נתקלים לעתים קרובות בשינויי מבנה במישור הבינלאומי, הכוללים מיזוגים, פיצולים ודיספוזיציות של חברות זרות בקבוצה הבינלאומית.
במקרים רבים, שינוי המבנה כולל יישויות זרות שאינן תושבות במדינות אמנה. במקרים כאלו, כאשר רווח ההון נוצר בידי חברה תושבת מדינה שאינה גומלת, לכאורה, לא יחול הסייג מתחולת הוראות החנ"ז.
עם זאת, במקרים רבים, ניתן לבצע את שינוי המבנה כך שרווח ההון יצמח דווקא לחברה תושבת מדינה גומלת.
לדוגמא: חברה א', תושבת רומניה (המוחזקת על ידי תושב ישראל) מחזיקה בשתי חברות בנות, האחת רומניה (חברה ב') והאחרת קפריסאית (חברה ג'), ומבקשת למזג את שתי החברות הבנות. אם חברה ב' (הרומניה) מתמזגת אל תוך החברה ג' (הקפריסאית) הקולטת (השורדת), אזי רווח ההון נוצר לחברות תושבות רומניה, ויחול הסייג.
חלופה אחרת היא להגר את החברה הלא גומלת למדינה גומלת. ההגירה כשלעצמה עלולה להעלות היבטי מס במדינה שאינה גומלת (בד"כ זהו אינו המצב) ואף בישראל (ראו מבזקינו 371 ו- 538), אך בדרך כלל, ההגירה לא מהווה אירוע מס באף אחת משלוש המדינות – ישראל, מדינת התושבות הישנה ומדינת התושבות החדשה. לאחר ההגירה, שינוי המבנה יוכל ליהנות מהסייג לתחולת הוראות החנ"ז בישראל.
כך, בדוגמא שלעיל, אם ערב המיזוג, חברה א' תהגר לרומניה, אזי, שוב – רווח ההון נוצר לחברות תושבות רומניה, ויחול הסייג.
סוגיה נוספת, הינה הסייג לסייג – חילופי מקרקעין במקרקעין. במקרה כאמור, אף כשמדובר בחברות תושבות מדינת אמנה ובשינוי מבנה שמהותו דחיית אירוע מס, יחולו הוראות החנ"ז. עם זאת, יש לזכור, שהסייג לסייג חל רק על חילופי מקרקעין במקרקעין, ולא בחילופי מניות ושינויי מבנה אחרים, אף אם החברות נשואות שינוי המבנה מחזיקות במקרקעין. הסייג לסייג נועד לשמר הקבלה בין הוראות סעיף 96 (השולל דחיית מס בעת שיחלוף נכסים בחו"ל) לבין הוראות החנ"ז.
לבסוף, נציין מקרים שבהם הוראות שינויי המבנה במדינה הגומלת לא כוללות הוראות מפורשות לדחיית המס, אלא הוראות פטור, למשל – העברת נכסים במחיר עלותם ולא על פי שוויים, בין חברות אחיות. או אז, לדעתנו, מדובר עדיין בשינוי מבנה שמהותו דחיית אירוע המס.
נבהיר, כי שינויי מבנה במישור הבינלאומי כוללים היבטים רבים – עסקיים, משפטיים ומיסויים – במספר מדינות. ניתן לבצע שינויי מבנה כאמור תחת מתווים שונים. יש לבחון בקפידה את הדרך הנכונה לביצוע הפעולות, אגב בחינת כל ההיבטים, לרבות באשר לתחולת הוראות החנ"ז בישראל.
