מבזק מס מספר 1036 - 10.10.2024

בימים האחרונים פורסמו שני תזכירי חוק לאחר דוח הצוות לבחינת רווחים לא מחולקים מספטמבר 2024, ובעקבות קובץ "מחליטים" (בו הצעות נוספות לתיקונים שאינן חלק ממבזק זה) שפורסם לאחרונה, הגענו לשלב תזכירי החוק. שני תזכירים, האחד תזכיר חוק לתיקון חוקי מסים, התשפ"ה – 2024, והשני תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה. מאחר ואנו בשלב ראשוני של תהליך החקיקה, ואנו צופים ובעיקר מצפים לשינויים רבים, לא נכנס לנבכי הדברים ורק נציין את עיקרי הנושאים הנדונים, כמובן שנעדכן ונתפלפל עוד רבות בעניין חקיקה זו בהמשך ובהתאם לקצב התפתחותה שכן יש לה השלכות ומשמעויות רבות.

תזכיר חוק לתיקון חוקי מסים עוסק בנושאים הבאים:

• תיקון סעיף 9א – ביטול ההגדלה המתוכננת של אחוז הפטור מקצבה והשארתו כבעבר על 52%.

• הגדלת מס היסף ל – 5%!! ביחס ל"נכסים הוניים" כאשר נכסים הוניים זה כל סוג של הכנסה!! למעט עסק ומשכורת, דהיינו גם הכנסות פירותיות אשר אינן מעסק או ממשכורת… כך לדוגמא הכנסת שכירות מנכס מסחרי תגיע גם ל – 52% מס!!!

• הוספת שבח מדירת מגורים לרכיב החייב במס יסף.

• הקפאת סכומים ואי הצמדתם למדד של – מדרגות המס, נקודות זיכוי, זיכוי יישובים מוטבים, פטור 9(7א) מענקי הון, זיכוי ממס מתרומה למוסד ציבורי, תקרת פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים ועוד.

תזכיר החוק לתיקון פקודת מס הכנסה דן בנושאים הבאים:

1. תיקון סעיף 62א בנושא חברות ארנק – עיקרי התיקון:

   • שינוי הסף ליציאה מתחולת הסעיף לבעלי מניות בחברה מקבלת השירות מ- 10% ל- 50%.

   • ביטול ההחרגה של שותף בשותפות! הן בסעיף 62א(א)(2) והן בסעיף 62א(א)(4)

   • ביטול התנאי של 30 חודש מתוך 48 חודש וצמצום לשנה אחת בלבד.

   • הרחבת תחולת סעיף 62א על חברות שלא עמדו עד כה בתנאי הסעיף אך מדובר בחברות מעטים שיש להן "הכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית".

2. תיקון סעיף 77:

   • ביטול הדרישה להראות כי תוצאת אי החלוקה מביאה להימנעות או הפחתת מס.

   • קביעת חזקה הניתנת לסתירה כי חלוקת רווחים צבורים אינה מזיקה לקיומו ופיתוחו של העסק והסמכת שר האוצר לקביעת כללים בעניין.

   • הרחבת האפשרות להפעיל הסעיף על חברות המשלבות פעילות עסקית עם "פעילות" החזקה.

3. סעיפים 81א -81ז – נעים להכיר…

תוספת מס של 2% לשנה!! על רווחים של חברת מעטים שלא חולקו ושאינם משמשים "לפעילות ראלית". קיימות הגדרות ונוסחאות אשר במסגרתן יקבעו מהם אותם רווחים אשר יוטל עליהם המס האמור.

במסגרת זו ומאחר והתזכיר מתייחס לעודפים של 12/2024 וכהכנה לטענות כנגד החקיקה הרטרואקטיבית, מוצעת הוראת מעבר לפיה המס לא יחול לשנים 2025 ואילך, אם וככל שיחולקו רווחים שנצברו עד 12/2024 בהיקף שיזכה בפטור מהמס האמור "אפילו" עד לשנת 2029 ככל שתהיה חלוקה עמוקה יותר מתוך רווחי 12/2024.

רציתם מבצע קיבלתם! ועל זה נאמר: "הפוך גוטה הפוך"

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי כהן, ממשרדנו.

בסוף חודש אוגוסט פורסמו עיקרי פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בענין החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ (קוקה קולה ישראל)  (ע"מ 16567-07-17). במבזקנו זה נביא את עיקרי הדברים והסוגיות העולים מחלקיו של פסק הדין שהותר לפרסמם.

פסק הדין נסב סביב סוגיית שומת ניכויים, כאשר בית המשפט דוחה את הערעור ומקבל את עמדתו של פקיד השומה, כפי שזה קבע בשומותיו לשנות המס 2010 – 2017, לפיה יש לראות בשיעור מסוים מהתשלומים ששילמה החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ ("החברה") לספקי התמציות, על פי הסכם בינה לבין חברת The Coca-Cola Company ("קוקה קולה") תמלוג ולפיכך, הייתה צריכה החברה לנכות מס במקור בגינם.

עיקרי פסק הדין:

החברה הינה חברה פרטית המחזיקה בזכויות הפצה של המשקאות הקלים הנמכרים בישראל תחת סימני המסחר ו\או מותג "קוקה קולה", משנת 1968. בהתאם להסכמים שנחתמו בין החברה לקוקה קולה מעת לעת, רוכשת החברה תמציות מספק מורשה של קוקה קולה, מכינה משקאות בתוספת מרכיבים נוספים, מוזגת את המשקאות לבקבוקים ומשנעת אותם אל נקודות השיווק והמכירה.

התשלום שמשלמת החברה לספקי התמציות, בהתאם להסכם, מחושב לפי שיעור מסוים מהמכירות נטו של מוצרי קוקה קולה.

פקיד השומה קבע בשומותיו כי יש לראות בחלק מהתשלומים שהחברה משלמת בגין תמציות המשקה, אשר משולמים כולם לספקיות התמציות, תשלום תמלוגים לקוקה קולה בגין שימוש בזכויות הקניין הרוחני של קוקה קולה ולפיכך, מרכיב זה חייב בניכוי מס במקור בישראל. נציין כי בנימוקי השומה קבע פקיד השומה כי על פי מסמכים שהומצאו לו, הניכוי במקור יעשה על פי השיעור הקבוע בדין הפנימי בישראל שכן לעמדתו, התשלום בוצע לחברה תושבת איי קיימן (שאינה מדינת אמנה) ולא לחברה תושבת אירלנד כפי שטענה החברה. נושא זה של בעל הזכות שביושר לתשלום, לא נדון בחלקיו של פסק הדין שפורסמו.

טענתה העיקרית של החברה היא כי היא רוכשת מקוקה קולה מוצר מוגמר בו דבק מוניטין של קוקה קולה (אספקת התמצית ללא המים והסוכר מצמצמת את עלויות השילוח) ולפיכך, יש לראות בה משווק שאין לחייבו בתשלום תמלוגים.

סוגיות העולות מפסק הדין:

• קיומם של "יחסים מיוחדים" בין הצדדים – ההסכם בין החברה לבין קוקה קולה אינו כולל התייחסות או חיוב מפורש של תמלוגים או זכות שימוש בקניין רוחני. לכן, בית המשפט נדרש להתגבר על משוכה ראשונית באשר לסמכות פקיד השומה לסווג מחדש את תנאי העסקה בין הצדדים. כב' השופט אלטוביה עושה שימוש במנוח "יחסים מיוחדים" שבסעיף 85א לפקודה, באמרו כי על פקיד השומה לכבד את הוראות ההסכם שנכרת בין הצדדים, למעט חריגים הקבועים בדיני המס, כגון קביעת עסקה בתנאי שוק כאשר מתקיימים בין הצדדים יחסים מיוחדים. בהלכת סילברבוים (ע"א 780/14 סילברבוים אחזקות בע"מ נ' פקיד שומה היחידה הארצית לשומה) מנתח בית המשפט את המונח "יחסים מיוחדים" וקובע כי הגדרת המונח בסעיף 85א הינה רשימה "פתוחה" של מצבים טיפוסיים של יחסים מיוחדים ונדרש להתייחס למכלול הנסיבות. במקרה הנדון, לדידו של בית המשפט, צורת העסקה יוצרת בין שתי החברות מעין מיזם משותף (Joint Venture), בשל הקשר והמעורבות של קוקה קולה בייצור ובשיווק המשקאות בישראל ולפיכך מתקיימים "יחסים מיוחדים".

• בית המשפט עושה הבחנה בין משווק גרידא, הרוכש מוצר מוגמר מהיצרן, בעל המותג, ולפיכך, משלם ליצרן עבור רכישת סחורות ואין בתשלום זה משום תשלום תמלוגים החייב בניכוי מס במקור ("מוצר מוגמר בו דבק מוניטין") לבין "יצרן מקומי", כמו במקרה הנדון, בו החברה רוכשת תמציות ובהתאם להנחיות הניתנות לה על ידי קוקה קולה, מייצרת את המוצר במפעליה, מאחסנת, מפיצה, משווקת ומפרסמת תוך שימוש במוניטין ובסימני המסחר של קוקה קולה, המהווים נכס כלכלי שיש לשלם בגינו תמלוגים. כמו כן, קובע בית המשפט כי שימוש במנגנון תמורה המחושב לפי שיעור המכירות, אינו סממן בלעדי לעסקת תמלוגים, אך מהווה סממן לעסקה שכזו בבחינת מכלול הנסיבות.

• כחלק מטענותיה, מתייחסת החברה לגישת ה- OECD כפי שהיא מובאת בדברי ההסבר לאמנת המודל, לפיה תשלומים עבור זכויות הפצה בלעדיות של מוצר ממותג או שירות באזור גאוגרפי מסוים אינם מהווים תשלומי תמלוגים ויש לראות בהם הכנסה עסקית אצל מקבלת התשלום.

  ביהמ"ש דוחה טענה זו על בסיס ההבחנה כאמור לעיל בין מפיץ גרידא לבין יצרן-משווק, באמרו כי החברה אינה קונה מוצר ממותג מקוקה קולה, אלא מייצרת ומשווקת משקאות תחת סימן המסחר וזכויות הקניין הרוחני של קוקה קולה וכי על מותג שכזה נהוג לשלם תמלוגים.

  לסוגיית הניכוי במקור בגין תמלוגים עשויות להיות השלכות מהותיות הן במקרים הדומים לפסק הדין בהתקשרות של גופים ישראלים עם מותגים בינלאומיים והן במקרים הפוכים בהם חברות זרות משלמות תשלומים לישויות ישראליות. לתשלומים המסווגים כתמלוגים במדינת המקור עשויות להיות השלכות הן על זכאות מקבלת התשלום לזיכוי ממסי חוץ בשל הסיווג השונה של התשלום בין שתי המדינות, הן על שיעור המס של מקבלת התשלום מקום בו שיעור הניכוי במקור בגין התמלוג עולה על שיעור מס החברות החל על רווחי החברה במדינת תושבותה והן על חבות המס של החברה המשלמת מקום בו, לדוגמא, נחתם בין הצדדים "הסכם נטו" המשית את תשלום המס בגין התשלומים במדינת המקור, על החברה המשלמת.

  לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (עו"ד) גדי אלימי ולרו"ח (משפטנית) סאלי חדד גליבטר, ממשרדנו.