ביום 11.9.2024 ניתן פס"ד בעניין גליק בע"מ (ע"מ 40606-04-17) (להלן- "החברה") בערעור על שומות שהוציא פקיד השומה לחברה לשנות המס 2011 ו- 2012, במסגרתן קבע פקיד השומה בין השאר, כי הלוואות שניתנו לחברה בעבר על ידי בעלי מניותיה וכן הלוואה נוספת שניתנה על ידם, במסגרת כניסת משקיע לחברה, לשם הבראת החברה, רואים אותן כמחולות.
מפאת אורכו ומורכבותו של פסק הדין נתייחס במבזק זה לסוגיית מחילת החוב בלבד.
החברה נוסדה בשלהי שנות החמישים, הייתה בבעלות ובניהול בני משפחת גליק ועסקה בעסקי נייר. במהלך השנים חלק ממנהליה הלכו לעולמם והחברה נקלעה לקשיים כלכליים ולחובות כספיים של כ- 30 מיליון ₪ (לבנקים ולספקים), בנוסף להלוואות בעלים בסך כ- 13 מיליון ₪, שניתנו לחברה במהלך השנים. מנגד היו לחברה 2 נכסי נדל"ן, מלאי ויתרות לקוחות משמעותיות.
בינואר 2012, כחלק מהליך הבראת החברה, נחתם הסכם עם משקיע וחברה בבעלותו (להלן- "הסכם ההבראה"), לפיו יוקצו בחברה מניות לחברת המשקיע בשיעור שיביאה להחזקה של 70% בחברה, ובנוסף המשקיע נתמנה למנכ"ל החברה עם סמכויות רחבות, לרבות החלטה על חלוקת דיבידנדים ורווחים.
בנוסף נקבע כי בני משפחת גליק (הבעלים הוותיקים) ידוללו ל- 30% במניות, אשר יקנו להם זכות לרווחים בלבד, ללא סמכויות ניהול.
מבחינה תזרימית, התחייב המשקיע להזרים לחברה הלוואת בעלים בסך של כ- 5 מיליון ₪ ובני משפחת גליק התחייבו להזרים לחברה הלוואת בעלים בסך של 8.5 מיליון ₪ נוספת להלוואות שנתנו בעבר (סה"כ נתנו הלוואות של כ- 21.5 מיליון ₪).
פקיד השומה קבע, כי בהתאם לנוסחו של הסכם ההבראה וקריאה דווקנית שלו, בעלי המניות הוותיקים הסכימו למחול לחברה על ההלוואות הבעלים שנתנו לה, לרבות הלוואת הבעלים בסך 8.5 מיליון₪, שהוזרמה לחברה במסגרת הסכם ההבראה.
נוסחם של הסעיפים בהסכם ההבראה שהביאו את פקיד השומה למסקנה כי ההלוואות נמחלו מצוטטים להלן:
"מוסכם בזה בהתחייבות בלתי חוזרת כי המוכרים לא יוכלו בשום מקרה לדרוש ו/או לתבוע מהקונים ו/או מהחברה החזר ההלוואות הנ"ל או כל חלק מהן פרט לכך שבעת חלוקת רווחים כספיים שיגיעו ככל שיגיעו למי מבעלי המניות שנתנו הלוואות בגין חלקם בחברה יוכלו לזקוף כספים אלו ע"ח פירעון ההלוואה/ות…."
ובהמשך בסעיף 12.2 להסכם ההשקעה…
"לאחר שהחברה תהא רווחית והוחזרו הלוואות הבעלים שנתן הקונה אזי בכל רבעון או בכל תקופה אחרת, על פי החלטת הצדדים פה אחד, יחלקו הצדדים ביניהם את עודף ההכנסות על ההוצאות הצפויות…"
ביהמ"ש לא מקבל את טענות פקיד השומה וקובע כי קריאת סעיף אחד או שניים מההסכם במנותק ממכלול העובדות והקשרן, חוטאת לאמת:
"משפחת גליק, נקלעה למצב כלכלי רע, החברה על סף קריסה ….. מכניסה מכספה הפרטי סכום בלתי מבוטל בעליל, שהמס עליו שולם ועל כך אין עוררין, אל קופת החברה ומיד לאחר מכן מוחלת על החוב לחברה. השאלה המתבקשת היא, מה ההיגיון בפעולה תמוהה זו?!"
וכן:
"…האם הגיוני וסביר כי משפחת גליק תמחל על החוב, לאור השינויים בשליטת החברה, בזכויות הניהול בה, במינוי דירקטוריון ובפררוגטיבה של דבראל לפטר עובדים (שחלקם ממשפחת גליק עצמה), ומשפחת גליק תמשיך להזרים לחברה כסף ואף מיד בסמוך לאחר ההסכם תמחל עליו – איזה היגיון כלכלי או עסקי יש כאן?! "
ביהמ"ש פתוח לקבל את הסברי החברה למבנה העסקה ולמגבלות שנקבעו בהסכם למשיכת ההלוואות ע"י בני משפחת גליק.
משפחת גליק "מכרה" את חובותיה יחד עם החברה ובהכנסת המשקיע העבירה אליו את הסיכונים.
ברי כי היה על המשקיע להגן על השקעתו מהסיכון כי מייד עם כניסתו ידרשו בעלי המניות הוותיקים את החזר ההלוואות שהם עצמם נתנו, למרות שהזרמות הכספים נועדו להבראת החברה.
משכך, הוסכם כי תחילה יושבו הלוואות המשקיע ורק לאחר הבראת החברה ומרווחיה יוחזרו הלוואות משפ' גליק. זאת ועוד, בהתאם למאזן 2011 היו בחברה עודף נכסים על התחייבויות. לו רצו להציל עצמם מהנושים בלבד, ניתן היה לממש הנכסים ולפרוע התחייבויות, בלי להזרים הון חדש לחברה (פסקה 136). בכך יש כדי לחזק את הטענה כי נדרש ממשפחת גליק להזרים כספים נוספים על מנת להבריא את החברה ולהציל את ההלוואות הישנות.
ביהמ"ש מסתמך גם על הלכת אביהו הורוביץ (ע"א 9715/03)- ראו מבזק מס 100 מיום 27.1.2005 ופס"ד דניריט (עמ"ה 412/00) בהם נקבע כי מועד מחילת החוב נלמד מתוך התנהגות הצדדים, הנסיבות ומכלול הראיות ולא מהמועד שיחליט פקיד השומה, וכי נדרש שילוב רצונות של שני הצדדים לחוב המראה כי הם זנחו את הסיכוי ואת הרצון לפורעו.
ביהמ"ש אף מצטט מפס"ד דניריט בו קובע ביהמ"ש (פסקה 140):"התופעה של בעלי מניות או מנהלים הנותנים הלוואת בעלים לחברה, איננה תופעה נדירה, ואי אפשר לראות בכל מקרה בו חברה נקלעת לקשיים ואין בידה להחזיר את חובה, בין הלוואות בעלים בין הלוואות אחרות, מצב בו נמחל החוב."
תמוה שפקיד השומה סירב לקבל את הסברי המערערת והעדיף להתעקש, בניגוד לכל היגיון כלכלי, על כך שהלוואות בסכומים מהותיים, שניתנו על ידי בעלי המניות הוותיקים נמחלו, דווקא במועד בו חתמו אלו על עסקה, שמטרתה להבריא את החברה ולהציל את השקעתם, קל וחומר שבמסגרת העסקה הזרימו אותם בעלי מניות הלוואות בסכומים מהותיים. מס אמת לא ראינו כאן. כך סבר גם ביהמ"ש.
בשולי הדברים
ניסוחים והסכמות משפטיות לו נעשו באופן אחר, היו יכולים למנוע מעיקרן את טענות פקיד השומה.
מהפסק עולה חשיבות ההתייעצות עם מומחי מיסוי בעת כניסה להסכמות מסחריות משמעותיות בחברות ובכלל, שאינן בתחומי העיסוק היומיומיים. יש להפנים, כי פקיד השומה עשוי לקרוא את ההסכמים וניסוחים לא זהירים, עשויים להעמיד את הצדדים להסכם בפני חשיפות מס מיותרות, שהקשר בינן ובין כוונות הצדדים נובע אך ורק מניסוח לא זהיר.
באותו עניין נזכיר את פס"ד מוצרי שלם אריזות (ראו מבזק מס מס' 1016 מיום 9.5.2024), גם בו טען פקיד השומה, בין היתר בהסתמך על נוסחו של הסכם רכישת חברה בת, כי נמחלו שטרי הון צמיתים בסך כ- 50 מיליון ₪, וקבע הכנסה ממחילת חוב. ביהמ"ש קבע שם כי שטרי ההון לא נמחלו אלא הועברו לחברת האם.
ביום 31.7.2024 פרסם הביטוח הלאומי (להלן: ב"ל) חוזר לפיו נקבע תהליך משותף לב"ל, לרשות המיסים ולמערך הדיגיטלי הלאומי, לפתיחת עיסוק "עצמאי" בב"ל.
רשות המיסים פרסמה הודעה מטעמה בעניין זה, ביום 15.7.2024.
מצב קודם
עד לפני כחודשיים עצמאים נאלצו לפתוח תיק עצמאי ברשות המיסים וגם בב"ל. מצב זה גרם לבירוקרטיה מיותרת, לעבודה נוספת של מייצגים ולעיתים לפגיעה בזכויות המבוטחים, במיוחד במקרים של פגיעה בעבודה, כאשר עצמאי שנרשם ככזה ברשות המיסים, נפגע בעבודה ולא היה רשום בב"ל כעובד עצמאי.
מצב חדש
לפיכך, נוצר תהליך משותף של הב"ל עם המערך הדיגיטלי הלאומי ורשות המיסים, לפיו עצמאים/ מייצגים פותחים עיסוק עצמאי באמצעות אתר האינטרנט של המערך הדיגיטלי הלאומי (המידע מועבר לרשות המיסים). באתר יבצעו פתיחת תיק עצמאי וכן יצהירו על תאריך תחילת עבודה, שעות עבודה שבועיות והכנסה חודשית, דבר שיאפשר לב"ל להגדיר מעמדם כעצמאים לעניין חוק הביטוח הלאומי בהתאם לנתונים שהצהירו (עיסוק כעצמאי בהגדרה או עצמאי שלא עונה להגדרה).
רשות המיסים שולחת לב"ל מדי יום:
קובץ שמכיל את כל המקרים בהם נפתח תיק עצמאי במסגרת התהליך לעיל.
כל המקרים שבהם נפתח תיק עצמאי ע"י מייצג במערכת "מפתח" של מס הכנסה.
כל המקרים שבהם נפתח תיק ע"י פקיד השומה.
בפרסום של רשות המסים מובהר, כי גם אם המייצג או העוסק לא סימנו ביישום של רשות המסים כי ברצונם לפתוח תיק גם בביטוח הלאומי – המידע מועבר לביטוח הלאומי, לבדיקה.
האמור לעיל רלוונטי במצבים שבהם נפתח עיסוק עצמאי ברשות המסים. האפשרות לפתוח עיסוק עצמאי בביטוח הלאומי קיימת גם כיום.
רקע חוקי
הגדרת "עובד עצמאי" בפרק א' לחוק הביטוח הלאומי:
מי שעוסק במשלח ידו שלא כעובד ומתקיים אחד התנאים לפחות, מהתנאים המפורטים להלן:
עוסק במשלח ידו לפחות 12 שעות בשבוע בממוצע והכנסתו לפחות 15% מהשכר הממוצע.
עוסק במשלח ידו לפחות 20 שעות בשבוע בממוצע.
הכנסתו החודשית ממשלח ידו לפחות 50% מהשכר הממוצע.
מי שאינו עונה להגדרה לעיל, נחשב בביטוח הלאומי ל"עצמאי שלא עונה להגדרה" והוא אינו מבוטח לגמלאות מחליפות הכנסה.
סעיף 77 בחוק הביטוח הלאומי
תנאי לכך שעובד עצמאי מבוטח בביטוח נפגעי עבודה: המבוטח היה רשום בב"ל כעובד עצמאי במועד הפגיעה, או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם.
למרבה הצער אירעו מקרים רבים בהם עצמאי נפגע במהלך עבודתו, והסתבר כי הוא טרם נרשם בב"ל כ"עובד עצמאי" (או עשה את המוטל עליו כדי להירשם), ונשללה ממנו הגמלה שהיה עשוי לקבל.
תהליך העבודה בביטוח הלאומי, בנוהל החדש
מידי יום הב"ל מקבל קובץ עם נתוני התיקים החדשים שנפתחו כעצמאיים ברשות המיסים.
פתיחת התיק יכולה להתבצע באמצעות 3 מסלולים כאמור:
פקיד שומה.
אתר רשות המיסים.
מערכת "מפתח" (מערכת מייצגים של מס הכנסה).
פתיחת תיק ע"י פקיד השומה
במצב בו נפתח התיק בפקיד השומה, המבוטח לא נדרש להצהיר על שעות עבודה שבועיות ועל הכנסה חודשית.
כברירת מחדל, הב"ל מזין נתונים של "עצמאי שעונה להגדרה" – 12 שעות עבודה שבועיות והכנסה של 15% מהשכר הממוצע, ובמקביל מוציא למבוטח מכתב לבירור.
פתיחת תיק באמצעות האתר או מערכת "מפתח" של מס הכנסה
בעת קליטת הקובץ מרשות המיסים, המידע שדווח בקובץ נבדק ביחס לנתונים שקיימים במערכות הב"ל.
מאחר והנתונים החדשים מרשות המיסים יכולים לסתור את המידע הקיים, מתבצעות בדיקות של הנתונים המדווחים מול המידע הקיים במערכת, לפני עדכון העיסוק בב"ל.
ככל שיש סתירה או שוני בנתונים חשובים, הב"ל מבצע ברור מול המבוטח, ומבצע התאמות על פי תוצאת הברור.
החוזר מפרט טבלה עם פירוט המצבים האפשריים ודרכי הפעולה במצבים אלה.
יש מקרים שבהם עשוי המהלך המאוחד האמור, למנוע עוגמת נפש וחסרון כיס עצומים למבוטחים.
ככל הידוע, המיזם המשותף פועל כבר כחודשיים. חשוב לאור הנ"ל, בכל פתיחת תיק במס הכנסה או במס ערך מוסף, לבדוק אם קיימים נתונים בביטוח הלאומי, ואם הם תואמים את המידע שמועבר לרשות המסים, כדי לחסוך בירוקרטיה מיותרת.
