עליית ערך הנובעת ממימוש מטבעות קריפטו מסווגת ככל הנראה כרווח הון, ומשכך חייבת במס רווח הון 25% (לרבות מס יסף 3% במידה וחל).

בחוזר מס הכנסה 5/2018 – בנושא: ‏מיסוי ‏פעילות ‏באמצעי תשלום ‏מבוזר, מינואר 2018 ישנה הבהרה לגבי סיווג ההכנסה;

סיווג ההכנסות ייקבע בהתאם למבחני עסק כפי שנקבעו בפסיקה.

יובהר כי, אמצעי תשלום מבוזר אשר הגיע לרשותו של אדם בעקבות פעילות כריה… יש לראות את ההכנסות המתקבלות בידיו – כהכנסה עסקית.

משנת 2018 ועד היום חלפו כמעט 7 שנים – שוק הקריפטו צמח, המשיך להיות בעל מאפיינים תנודתיים (ראה בנדון מבזק מס 999), ניתן לומר כי אם בעבר רק מביני עניין בתחום היו משקיעים באסימונים מבוזרים, היום התחום מוכר יותר ולגורמים רבים יותר בשוק.

לפיכך נדרשים מקרים רבים יותר לבחינת הסיווג.

בתחילת 2024 התקבלה הכרעת דין, ת"פ 24518-06-19, מדינת ישראל נ' ארז שמואלי, ובמסגרת הליך פלילי ניתנה התייחסות בין היתר לשאלת סיווג פעילות במטבעות דיגיטליים כ"עסק".

ראשית, נאמר כי העובדה שמדובר בתיק עם השלכות פליליות מעידה כי קיימים מקרים בהם מצליחה רשות המיסים לשים ידה גם על מגזרים אלו –  לרבות איתור ארנקי הקריפטו ועוד – (ראו בנדון מבזק מס 1000).

שנית, ניתוח מבחני עסק – המוכרים מהפסיקות הקיימות, הם המבחנים הרלוונטים לתחום הקריפטו ובהם מנגנון כלכלי, אופי הנכס, סיכון עסקי, תקופת ההחזקה בנכס, בקיאות, מימון זר, פעילות שיטתית ונמשכת, היקף נרחב של פעילות, מבחן הנסיבות.

כמו כן, חשוב להדגיש כי הנאשם הצטייד בחוות דעת כי פעילותו אינה מגעת כדי עסק, מה שנדחה על ידי בי"מ.

ויפים דברי כבוד השופט;

"בניגוד לטענת הנאשם ולחוות הדעת של מומחי ההגנה שלפיהן הנאשם כלל לא ניהל עסק הוכח מעבר לספק סביר כי הנאשם ניהל עסק של מסחר בביטקוין, זאת, בין היתר ובעיקר הן לנוכח טיב הנכס מטבעות וירטואליים, הן לנוכח היקף העסקאות (135 במספר, במשך 10 חודשים), הן לנוכח תדירות העסקאות (כ- 13-12 עסקאות בחודש), הן לנוכח ההיקף הכספי הגבוה של העסקאות, בסכום כולל של כ-3 מיליון ₪, הן לנוכח הצורך בבקיאות – לשם איתור רוכשים ומוכרים פוטנציאליים של מטבעות ביטקוין, ולהמרת מזומן לביטקוין, תוך שימוש בארנק דיגיטלי קר מסוג לדג'ר, במיוחד בשים לב לתקופה הרלוונטית, בעיקר בשנת 2018 ובתחילת שנת 2019, כאשר הנושא של מטבעות קריפטוגרפיים היה עדיין חדש למדי ודרש בקיאות וידע מיוחדים, הן לנוכח ארגון הפעילות והשליטה האקטיבית של הנאשם עצמו בפעילות, והן לנוכח מכלול הנסיבות."

כמו כן, כבוד השופט סייג את קביעתו ותחם אותה בכך;

"… יש להבחין היטב בין אדם פרטי אשר רוכש לעצמו מטבעות ביטקוין (במחיר נמוך) ומוכר אותן ברווח (במחיר גבוה יותר) – אשר אין לראותו כמי שנזקק לבקיאות מיוחדת – ובין הנאשם אשר "איתר רוכשים ומוכרים" פוטנציאליים והחזיק בביתו ארנק דיגיטלי "במסגרת השירות שניתן לאחרים".

אנו סבורים כי תחום האסימונים המבוזרים הינו עולם ומלואו ולא ניתן להקיש ממקרה אחד למשנהו, יחד עם זאת יכול ופס"ד זה יעשה סדר כלשהו.

למשרדנו נסיון רב, בניתוח כל מקרה לגופו, לרבות ליווי חברה בכללי רישום תקבולים בקריפטו (ראה החלטת מיסוי 0209/18 ומבזק מס 902 בנדון), בחינת תחולת חוק לעידוד השקעות הון בגין חברות המפתחות פלטפורמה טכנולוגית של BLOCKCHAIN בלוקצ'יין, ניתוח חבות המס בידי יחיד אשר השקיע בקריפטו ונבעו לו רווחי/הפסדי הון והכנסות כדוגמת סטייקינג, הסדרת הדיווח בהתאם להוראת ביצוע מס הכנסה מס' 6/2024 בנושא "נוהל לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר" או בהסדרה באמצעות גילוי מרצון (ראה מבזק מס 1018 בנדון) בתקווה שיפורסם נוהל כזה בהקדם.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני, ממשרדנו.