ביום 3 בספטמבר 2024, פרסמה רשות המיסים החלטת מיסוי בהסכם (8809/24) בעניין סיווג תשלומי פרישה לשותפים שפורשים משותפות (להלן: "ההחלטה" או "ההסדר"), במסגרת ההסדר, נקבע ככלל שתשלומי ותקבולי הפרישה יחשבו כהכנסה פירותית בידי השותפות והשותף הפורש, בהתאמה.

רקע:

שותפות ישראלית, העוסקת במתן שירותי ראיית חשבון בעלת מספר שותפי הון הפועלים כיחידים או באמצעות חברות אישיות. כלל השותפים חתומים בהסכם שותפות המעגן את זכויותיהם וחובותיהם כשותפים בשותפות.

עם פרישתו של כל שותף (לרוב לקראת גיל 60), השותפות משלמת לשותף הפורש (יחיד או חברה, לפי העניין) סכום חד פעמי בפריסת תשלומים או בהתאם לחלקו ברווחי השותפות על פני תקופת שנים ארוכה יותר (להלן: "תשלומי הפרישה").

הסוגייה שהוכרעה:

כיצד יש לסווג את תשלומי הפרישה לצורך מס הן במסגרת סיווג ההכנסה אצל השותף הפורש והן במסגרת ניכוי התשלום אצל השותפות.

עיקרי ההחלטה:

1. תקבולי הפרישה אצל השותף הפורש, יסווגו עם קבלתם (בסיס מזומן) כהכנסה פירותית שאינה מיגיעה אישית, לפי סעיף 2(1) לפקודה.

2. ככל שהשותף הפורש דיווח טרם פרישתו על הכנסותיו מהשותפות בחברה האישית, הרי שגם תקבולי הפרישה ידווחו במסגרת החברה.

3. כל תקבול שיקבל שותף שפרש מחברה אישית שלו שמקורו בתשלומי פרישה, יסווג בידיו כהכנסה שאינה מיגיעה אישית.

4. השותף הפורש מתחייב שלא לטעון ולא לדווח על תשלומי הפרישה, כהכנסה אחרת מאשר הכנסה פירותית שאינה מיגיעה אישית. כן נקבע כי בגין הכנסות אלו, לא יותרו לשותף פטורים שונים המוזכרים בפקודה.

5. ככלל כל תשלומי הפרישה ששילמה השותפות לשותף הפורש יותרו בידיה כהוצאות שוטפות עם תשלומם.

6. כל שותפי ההון בשותפות (יחידים או חברות) אמורים לאשר תוך 60 יום מחתימה ההסדר עם רשות המיסים, על הסכמתם הלא מסויגת לכל תנאי ההסדר, לרבות התחייבות ליישומו עליהם עת יפרשו הם בעצמם מהשותפות.

7. השותפות מתחייבת כי תחתים כל שותף הון עתידי, על התחייבות כאמור, כתנאי לכניסתו לשותפות. התחייבות זו תועבר תוך 7 ימים לרשות המיסים.

8. בהסדר נקבע מנגנון על פיו ככל ששותף פורש יסטה מהמוסכם וידווח על הכנסותיו באופן שונה, כך שחובתו במס תקטן, תחויב השותפות בהפרשי המס שייווצרו עקב כך.

9. בהחלטה נקבע שאין על הציבור להסתמך עליה ומקום בו שותפות רוצה להכיר בתשלומי הפרישה כהוצאה שוטפת עליה לפנות בבקשה פרטנית למחלקה המקצועית.

הערות והארות בהחלטה זו:

• ההסדר בהחלטת המיסוי חל רק על "שותפי הון", (במאובחן מ"שותפי רווח"). אין בהסדר כדי לקבוע תחולה או אי תחולה של סעיף 62א' ("חברת ארנק") על שותפי הון.

• בהתאם לקביעה העקרונית כי תשלומי הפרישה לשותף שפרש יחשבו כהכנסה שאינה מיגיעה אישית על בסיס מזומן, עולה כי ככל שתשלומי הפרישה יפרסו על פני תקופה של מספר שנים, שיעור המס האפקטיבי על הפורש עשוי לקטון מהותית.

• ומה עם הכיוון השני? אם בתשלום בגין עזיבת שותף וויתור על זכותו בשותפות, אין רואים מכר של נכס הוני אלא כהכנסה פירותית הרי תמונת הראי המתבקשת היא כי גם כי כשנכנס שותף לשותפות ומקצים לו הון בשותפות, כנגד תמורה כספית,  תהא זו הכנסה שוטפת של השותפות מחד,  והוצאה שוטפת של השותף הנכנס מאידך?!

• לדעתנו הקביעות בהסדר המיסוי בהחלטת מיסוי זו, אינן עולות בדיוק עם הוראות החוק והפסיקה, לפיהם תשלומי הפרישה אצל השותף הפורש, הם הכנסה מנכס הון, וזאת בהתאם לפס"ד עינת זליכוב (להרחבה ראה מבזק 766) ופס"ד רבי שפירא (להרחבה ראה מבזק 688) שהרי בסופו של יום נמכר נכס הוני (זכות בשותפות).

  רשות המיסים מבקשת בהחלטה זו לפשט את הדברים ולמנוע מחלוקות ואומדנים, וכל עוד כל הצדדים מוכנים להחילו עליהם, מה טוב. תימוכין לאמירתנו זו הינם סעיף 3.1 להחלטה, "נקבע כי יש להקפיד על הקבלה בין סיווג תשלומי הפרישה לצורכי ניכוי בשותפות לבין סווגם כהכנסה אצל השותף הפורש".

  ויותר מכך, הקביעה כי ככל ששותף פורש יפר את הסכמתו להסדר וידווח באופן שונה על תקבולי הפרישה שקיבל, כך שהמס שיחוב בו יהיה נמוך יותר, מתחייבת השותפות !! ולא השותף המפר,  לשלם לרשות המיסים את חוסר המס.

  לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח בועז כהן ולרו"ח (משפטן) ישי חיבה, ממשרדנו.