מבזק מס מספר 1031 - 

מיסוי ישראלי  29.8.2024

מיסוי היחיד – הסכם ממון והפרדה רכושית – כלי להפרדת חבות המס - 29.8.2024

ביום 29.7.2024 התקבל פס"ד בעניין חנה ויוסף לנדאו (ע"מ 69283-11-19) העוסק בשומות  שהוצאו לנישומים לשנות המס 2013-2014 בגין הפרשי הון בלתי מוסברים, והוא כולל דיון בסוגיות נוספות כגון השלכות הפרדה רכושית וממונית בין בני הזוג וכן ייחוס של מירב הפרשי ההון הבלתי מוסברים לשנות המס הסגורות, שהתיישנו.

העובדות בקצרה:

המערערים הינם בני זוג נשואים. המערערת רשומה כ"בן הזוג הרשום", שביקשו דוחות על הכנסותיהם בחישוב נפרד. בין בני הזוג נכרת בשנת 2005 הסכם ממון, בו הוסכם על הפרדה רכושית וממונית, והוסכם כי האחריות על מימון משק הבית תהא על המערער (הבעל), דירת המגורים תהא בבעלותו, כיוון שנרכשה מכספו, למרות היותה רשומה ממועד רכישתה ע"ש שני בני הזוג, ואילו עסקיה (הכושלים) של המערערת יהיו שמורים לה בלבד. המערערת הינה בעלת מניות (100%) ב-2 חברות העוסקות השיווק. המערער מנגד, הינו שכיר בחברה, לה אין קשר לעסקי המערערת. עד שנת 2010 הייתה למערערת שותפה שהחזיקה ב-50% ממניות החברות. המערערת טענה כי עקב סכסוך עם שותפתה ומעילה של השותפה בכספי החברות, החברות נקלעו לקשיים והיא נאלצה לממן את חובותיהן, ולטענתה עשתה כן בין היתר, באמצעות הלוואות שקיבלה מחמיה המנוח, אבי המערער (2.25 מיליון ₪) אביה המנוח (400 אלפי ₪) ובנה הצעיר (400 אלפי ₪). פקיד השומה לא קיבל את הסבריה וטען להפרשי הון בלתי מוסברים בסך כ- 3 מיליון ₪, אותם קבע כתוספת להכנסה החייבת בשנות המס הפתוחות 2013 ו- 2014. נציין בקצרה כי המערערת לא הביאה כל ראיה להוכחת קבלת ההלוואות, לא הוכיחה העברת הכספים ולא הביאה לעדות את בנה או את חמותה, וביהמ"ש דוחה את גרסתה בעניין.

במבזק זה נתייחס ל- 2 סוגיות העולות מפסק הדין:

  1. משמעות עריכת הסכם הממון וההפרדה הרכושית בין בני הזוג.

  2. ייחוס חלק משמעותי מהפרשי ההון הבלתי מוסברים לשנות המס הסגורות.

משמעות עריכת הסכם הממון ומעמדו של המערער – הבעל:

ביהמ"ש מקבל את הסכם הממון לפיו חלה הפרדה רכושית וממונית וקובע (פסקאות 48-49):

"מעת שהוצג הסכם ממון, לפיו חלה הפרדה רכושית וממונית בין המערער לבין המערערת, אין לערער על הסכם זה… לטעמי, הדיכוטומיה שיזם המערער בינו לעסקי המערערת בשנת 2005, שנים רבות לפני הגשת הצהרת הון 2014, מהימנה וסבורני כי היא איננה למראית העין בלבד."

עוד קובע ביהמ"ש (פסקה 52):

"מקבל אני את טענת המערער כי הפרשנות הראויה לסעיף 66 לפקודה – העוסק במיסוי נפרד של בני זוג, אינו קובע הסדר שלילי, אלא נוקט בפרקטיקה הניתנת לבחירתם של בני זוג."

 בהסתמך על הסכם הממון, אישורו על ידי בד"צ של קהל מחזיקי הדת, ההפרדה הרכושית והממונית שיצר, ההפרדה בין מקורות ההכנסה, קביעת המערערת כ"בן הזוג הרשום", שליחת מכתב מהמערער לפקיד השומה לפיו הוא אינו קשור להכנסות זוגתו, כל אלו שכנעו את ביהמ"ש כי יש לערוך למערער חישוב נפרד על הכנסותיו וביהמ"ש אף קובע באופן מפורש, שאינו משתמע לשתי פנים כי:

"אין לי אלא לקבוע כי המערער אינו הנישום בשומות שהוצאו, וכי אלו חלות על המערערת, ועליה בלבד."

התוצאה המעשית של קביעה זו הינה שרק המערערת, שספק אם יש לה אמצעים לתשלום המס, היא היחידה ממנה יכול פקיד השומה להיפרע ולדרוש את תשלום המס הנגזר מפסק הדין.

ייחוס הפרשי ההון הבלתי מוסברים לשנות המס הסגורות:

חשוב לציין כי הצהרות ההון שהגישו בני הזוג (בין 2004-2014) הציגו גידול בהון בסך של כ- 4 מיליון ₪ בין השנים, רובו נבע מיתרת זכות של המערערת בסך כ- 6.8 מיליון ₪, שהייתה רשומה בדוחות הכספיים של החברות שבבעלותה. המערערת טענה כי דוחות החברות הוגשו ע"י רואה החשבון עם הסתייגות והם אינם משקפים את היתרות הנכונות לזכותה.

ביהמ"ש אינו מקבל טענה זו, ומפאת קוצר היריעה לא נרחיב בדיון בעניין זה, עם זאת, מקבל ביהמ"ש את הטענה כי כ- 63% מהגידול ביתרות הזכות הינו בהתאם לגידול בין יתרת הזכות בדוח לשנת המס 2004 לבין יתרת הזכות בדוח לשנת 2012 שהינן שנים סגורות!

ונדגיש, למרות היות הדוחות מסויגים ולמרות טענות המערערת כי יתרות אלו אינן משקפות את היתרות הנכונות לזכותה, כיוון שפקיד השומה קבע שומותיו בהסתמך על היתרות לפי דוחות אלו, ביהמ"ש מקבל הסבר זה כהוכחה לכך ש- 63% מהגידול הבלתי מוסבר בהון, נצמח בשנים סגורות וקובע כי רק 37% מהגידול בהון ייוחס לשנים הפתוחות, ויחויב במס.

 

בשולי הדברים:

לעיתים קרובות אנו נתקלים במקרים בהם נמצאים הפרשי הון בלתי מוסברים, וכ"ברירת מחדל" הפרשי הון אלו מיוחסים לשנות המס הפתוחות, למרות שאלו נצברו לאורך שנים רבות (בתקופה שבין הצהרות ההון הנבחנות) שחלקן הגדול אף התיישנו.

פסק הדין אינו משנה את ההלכה הקובעת כי כל עוד לא הוכח אחרת על ידי הנישום, יווספו הפרשי ההון הבלתי מוסברים להכנסה החייבת בשנות המס הפתוחות, עם זאת, אין זה מחויב המציאות ובמקרים רבים ניתן להוכיח כי הפרשי ההון נצמחו בשנים סגורות ואין לפקיד השומה הסמכות לחייבם. דוגמא טובה לכך הינם, כאמור הפרשי הון שמקורם ביתרות מאזניות על פי דוחות כספיים מבוקרים, המאפשרים להוכיח כי חלק מהיתרות נצמחו בשנים סגורות.

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח רונית בר, ממשרדנו.

 

שותף מייסד, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

שותף מנהל, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

מומחית בתחום המיסוי הישראלי

שותף, מנהל סניף חיפה והצפון, מומחה בתחום המיסוי הישראלי

הרשמה לקבלת מבזקים >
להורדת ספר מבזקי המס 2019-2020 >
הרשמה לקבלת מבזקים
המומחים שלנו לרשותכם
שאל שאלה