לקוחות ומייצגים מגיעים להתייעץ ומבקשים להצטייד בחוו"ד, פסק דין שיצא לאחרונה במע"מ נותן חשיבות למשקלה של חוו"ד, וכך המקרה;
ב- 26 ביוני 2024 ניתן פס"ד יוסף שלמה צוראל ואח' (ע"מ 45298-05-20), אשר דן בתחולת סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ – מע"מ בשיעור אפס על מתן שירות לתושב חוץ. (ראה גם מבזקי מס 1007 + 890 + 867).
תמצית העובדות
-
המערער הוא איש עסקים בשני תחומים עיקריים: (1) תחום השקעות ונדל״ן בארצות הברית, כמנהל חברה לשיווק דירות בארה״ב (חברת CYT חברה אמריקאית); (2) גיוס אנשי חינוך ישראליים להוראת עברית במוסדות יהודיים בתפוצות, כעוסק מורשה.
-
יוסף שלמה צוראל (להלן: "המערער") וצוראל יזמות בע"מ (להלן: "המערערת") (להלן יחד: "המערערים") – דיווחו על עסקאותיהם כעסקאות החייבות במס בשיעור אפס.
טענות המערער
3. המערער פנה למומחי מס שיבדקו את הפעילות ויתנו המלצותיהם, מומחי המס הכינו חוות דעת, ממנה למד כי הוא פועל כחוק.
4. לא ניתן "שירות" לתושב ישראל בישראל בהתבסס על הסייגים להגדרת שירות שנקבעו בע"א 41/96 קסוטו (להלן: "עניין קסוטו") – בו נקבע שלא כל מי שנהנה מהשירות ייחשב "מקבל שירות" לצורך החוק. מקום שמקבל השירות העיקרי הינו תושב חוץ, ולצידו נהנה ישראלי, אין לראות באחרון כ"מקבל שירות".
5.בעסקי הנדל"ן: לפי מבחן המשלם – תשלום בעד השירות מהווה אינדיקציה לכך שהמשלם הוא מקבל השירות. חשבוניות הוצאו על ידי העוסק המורשה והחברה בע״מ לחברת CYT.
האחרונה העבירה כספים מחשבונה בארה"ב לחשבון המערערת בארץ. העוסק המורשה והחברה בע"מ לא גבו כספים מלקוחות ישראלים, הכספים הועברו לחשבון CYT. בחוזה בין המערערים ל- CYT השירותים ניתנים למערערת בלבד ולא לצד ג'. לא היו הסכמים מול הלקוחות הישראליים. לפי מבחן הנהנה מהשירות – יש לבחון את האינטרסים של מי בא השירות להגשים.
CYT הנהנית העיקרית מהשרות כיוון שמטרתה למכור את מוצריה בחו״ל. ל-CYT לא היה עניין למכור דווקא לישראלים.
6. בעסק אנשי החינוך: לפי מבחן המשלם – חשבוניות הוצאו על ידי העוסק למוסדות החינוך בחו"ל. העוסק לא גבה כספים מהמועמדים.
בין המערער לבין הלקוחות הישראליים לא היו הסכמים. לפי מבחן הנהנה מהשירות – מוסדות החינוך היהודיים בחו"ל הם הנהנים העיקריים מהשרות.
עובדי ההוראה עברו תהליך של מיון כדי לתת שירות מקצועי למזמיני השירות – המוסדות בחו"ל, ולא לעובדי ההוראה.
טענות המשיב
7. עסקאות המערער חייבות במס בשיעור מלא. מדובר במתן שירותים לתושב ישראל בישראל. עסק הנדל"ן: CYT איתרה נכסים בחו"ל, ושווקה אותם לתושבי ישראל ולתושבי חו"ל. המערערים פרסמו שירותיהם בערוצי פרסום ישראליים (פייסבוק, גוגל, מקומונים). במצגת ללקוחותיה נכתב "אנו מציעים לך ליווי וייעוץ בתהליך ההשקעה, מתחילתו ועד סופו" ועוד "חברתנו תדע להנחות אותך כיצד להתמודד עם המיסוי על הרווחים בין ישראל לארה"ב". המערערת סיפקה שירותי ליווי ויעוץ ללקוחות הישראלים בנוסף לשירותים שסיפקה לחברת CYT.
8. עסק החינוך: המערער הקים "מסלול מיון" של עובדי הוראה שהתעניינו בשליחות לחו"ל, ופעל ליצירת הקשר בינם לבין מוסדות החינוך.
תהליך האיתור כלל פרסום בעלוני שבת ובאתר אינטרנט, קבלת קורות חיים, ראיון אישי, צפייה בשיעור וקיום שיחות עם ממליצים.
דיון והכרעה
9. בהלכת קסוטו, נקבע כי יש להבחין בין מקבל השירות העיקרי לבין מקבלי שירות משניים. לאחר קסוטו, תוקן החריג בסעיף 30(א)(5) לחוק (תיקון 23) ונקבע כי "לא יראו שירות כניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, נוסף על תושב החוץ, גם לתושב ישראל בישראל…". משמע כאשר השירות ניתן הן לתושב חוץ והן לתושב ישראלי בישראל, לא תחול ההטבה של מס בשיעור אפס.
האבחנה בין מקבל שירות עיקרי למקבל שירות משני בוטלה, ונקבע כי די בקיומו של נהנה ישראלי מהשירות כדי לשלול את תחולת ההטבה של מס בשיעור אפס.
10. אין בעובדה שתושב חוץ בלבד משלם עבור שירות מסוים כדי להוביל בהכרח למסקנה כי השירות לא ניתן לתושב ישראל. שירות יכול שיינתן לצד אחד הגם שתמורתו משולמת על ידי אחר.
11. מקובל כי ככל שהשירות שניתן לתושב ישראל הוא זניח ואגבי, לא יהיה בו כדי למנוע את הטבת המס לעוסק המעניק את שירותיו לתושב החוץ.
מן הכלל אל הפרט
12. המערערים סיפקו שירותים מהותיים ולא זניחים – ללקוחות תושבי ישראל. בעסק החינוך: המערער ביצע מיונים, הדרכות למורים, סיוע במילוי טפסים ומתן ייעוץ לכל התהליך. בעסק הנדל"ן בחו"ל: ניתן שירות לתושבי ישראל שביקשו להשקיע ברכישת נכסים בחו"ל.
13. חברת CYT פועלת מול הלקוח הישראלי, ולשם כך הוקמה המערערת, והאחרונה מתאימה ל"תפקיד" שכן מדובר בעוסק ישראלי, שמכיר את השוק ודובר את שפתו. לצד זאת, עומדת העובדה שמקימי חברת CYT עצמה, הם המערער ורעייתו.
14. סיכומו של דבר הערעור נדחה.
עם זאת הוטלו על המערער הוצאות משפט מופחתות זאת מהטעם – "נראה שמדובר "בתאונת מס" ולא בניסיון להתחמקות ממס, בהסתמכותו של המערער על חוות דעת שניתנו לו. הגם שאין בכך כדי להפחית משיעור המס, יש בכך כדי להצדיק את ההפחתה בסכום הוצאות המשפט".
התייחסותנו – לכל מטבע יש שני צדדים;
כוחה של חוו"ד – הצטיידות בחוו"ד מחזקת ומוכיחה לביהמ"ש כי הנישום לא ניסה להתחמק ממס, והדבר יכול להקל בידיו אם וכאשר יחליטו הרשויות לא לקבל את עמדת חוו"ד, לרבות הפחתת הוצאות משפט.
כוחה של חוו"ד מוגבל – כבודה של חוו"ד במקומה אך קביעתה לא בהכרח תתקבל בדיוני השומה ולעיתים גם לא בביהמ"ש.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לרו"ח (משפטנית) ענבל שני, ממשרדנו.
שיתוף: